לבקשת נתיבי איילון: ביהמ"ש הורה לראובן גרוס לפנות את חניון בית הדר בת"א

בית משפט השלום בתל-אביב הורה ל"מלך החניונים" ראובן גרוס ולחברת רם חן חניונים שבשליטתו, לפנות לאלתר את חניון בית הדר בתל-אביב. חברת רם חן, גרוס ובתו, מאיה לאופר-גרוס, אף חויבו לשלם דמי שימוש ראויים לנתיבי איילון בסך 1.4 מיליון שקל.

פסק הדין ניתן לאחר שנדחתה בקשת הרשות להגן שהגישו גרוס, בתו והחברה, בתביעת נתיבי איילון לסילוק יד.

ראובן גרוס הפעיל את חניון בית הדר משנת 2004, לאחר שחברת רם חן חניונים זכתה במכרז שפרסמה נתיבי איילון. לקראת סוף 2008, ולאחר הפרות חוזה חוזרות ונשנות מצד גרוס, החליטה נתיבי איילון לסיים את ההתקשרות עימו ולפרסם מכרז חדש להפעלת החניון.

למרות דרישתה הברורה של נתיבי איילון, סירבה רם חן חניונים לפנות את המקרקעין ואף המשיכה להפעיל את החניון, וכל זאת מבלי שהיא טורחת לשלם את חובות העבר שצברה לנתיבי איילון ולמינהל מקרקעי ישראל. באמצעות עוה"ד אילן סופר, תמר מגיד ואלעד בקר ממשרד גולדפרב, הגישה נתיבי איילון תביעת פינוי.

גרוס ורם חן טענו, באמצעות עוה"ד שחר קוטלר ושאול הררי, כי נתיבי איילון איננה בעלת זכויות כלשהן במקרקעין עליהם מצוי החניון, לרבות הזכות לפעול בשם הבעלים של המקרקעין, ולפיכך היא אינה רשאית להגיש תביעת פינוי וכן תביעה לתשלום דמי שימוש.

כן טענו כי נתיבי איילון הטעתה אותם והסתירה מעיניהם את איסור המינהל להשכיר את הקרקע לצד שלישי, ולפיכך עליה להחזיר להם את כל דמי השימוש ששילמו לה לאורך חיי ההסכם.

השופט משה סובל קבע כי טענות ההגנה של גרוס ורם חן הן בגדר "הגנת בדים". נוכח מסמכים שהציגה נתיבי איילון מהמינהל קבע השופט כי היא מחזיקה בקרקע כדין וכי לא היתה כל הטעייה מצידה כלפי גרוס. כן נדחו הטענות כי פקעה הערבות האישית עליה חתמו גרוס ובתו במסגרת המכרז. (ת.א. 57690/08).