פרופ' זוהר גושן: הרגולציה של רשות ני"ע לא תהיה מתערבת כמו בפיקוח על הבנקים

יו"ר רשות ני"ע בכנס לשכת עוה"ד באילת: "ברוב המקרים הרגולציה של רשות ני"ע תמשיך להיות רגולציה בדיעבד ולא מתערבת בשלבי קבלת ההחלטות" ■ איתן רף: "עלות הרגולציה לקבוצת לאומי - כ-70 מיליון דולר בשנה"

הרגולציה של רשות ניירות ערך תמשיך, ברוב המקרים, להיות רגולציה בדיעבד ולא רגולציה מתערבת בשלבי קבלת ההחלטות, כמו זו של המפקח על הבנקים - כך אמר יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן.

לדבריו, "הרגולטור לא יודע יותר טוב מהשוק. הרגולציה המתערבת בתחום הבנקאות היא למעשה העברת ניהול הסיכונים של הבנק אל המפקח. אצלנו תהיה אולי יותר התערבות בנושאים נקודתיים, אבל גם בעתיד הפילוסופיה לא תשתנה".

גושן, שדיבר במושב בנושא "המשבר הכלכלי העולמי - לקחי הרגולציה" בכנס לשכת עורכי הדין באילת, אמר כי המשבר מצריך חשיבה מחודשת על עקרונות יסוד של רגולציה, ובהן ההנחה שגילוי מצד החברות הוא התרופה הבלעדית והכי אפקטיבית. "האם לאפשר למכור מוצרים מורכבים שגם גילוי ותיאור נכון שלהם לא עוזר לצרכנים להבין את הסיכון?", שאל.

באשר לשכר המנהלים, שהפך במהרה לנושא החם של המושב, אמר גושן כי הפילוסופיה שלו היא ממשל תאגידי - דרכי קבלת החלטות נאותות וגילוי מלא. "עכשיו צריך לתת לשוק להגיב, שהדירקטוריונים יתחשבו בניהול הסיכונים. אם החברות לא יעמדו במשימה, נתערב גם בכך", אמר.

אסון לשוק

כן ביקש גושן לבחון את האמונה שאין צורך להגן בחוק על המשקיעים המתוחכמים (המוסדיים) ויש להשאיר את הזירה להתקשרות בין יחידים. "יותר מ-90% מהאג"ח הכי בעייתיות נקנו על-ידי המוסדיים. ראינו איך שגיאה שלהם עשויה להשפיע על המשק. תארו לכם שהיו מושכים את 130 מיליארד השקלים הנזילים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה, זה היה אסון לשוק הישראלי. כנראה שצריך מידה מסוימת של רגולציה על המשקיעים המוסדיים, יש להעניק הגנה מסוימת על פעילות ההשקעות שלהם", ציין.

גושן אף מעמיד לבחינה את האמונה שניהול סיכונים לא נכון הוא בעיה של בעלי המניות בלבד. "ניהול הסיכונים היה עניין פרטי של החברה והפך להיות כשל עולמי שכולנו משלמים את המחיר עליו", אמר. "בפעילות ניהול סיכונים של חברות רבות היו כשלים אדירים. כל ניהול הסיכונים עבר לעולם כמותי, שבו יצרו מודלים להערכת סיכון, אבל לא היה ניהול סיכונים אמיתי, הכל היה רוטינה".

יתרה מכך, הוסיף, "ניהול הסיכונים בחברות רבות הועבר למחלקה אפרורית שיכולתה לדאוג לזרימת מידע היתה מוגבלת. היא נחשבה למחלקה של משביתי שמחות. בחברות כמו סוסייטה ג'נרל השתיקו אותם ואמרו 'אתם מפריעים לנו למכור'".

תמרוץ עובדים

הדרך המרכזית למנוע כשל זה, לדעתו, היא בתמרוץ העובדים, נושא שמצריך אף הוא חשיבה מחודשת. "זה כבר לא עולם פרטי. החברות חייבות להתאים את מערך התמריצים של נושאי המשרה לניהול הסיכונים שלה. בישראל יש בעיה מאוד רצינית בקביעת המתאם: חברות נתנו תמריצים לפי תוצאות בטווח קצר; נתנו בונוסים על עלייה כוללת בשוק, שאין לה שום קשר לביצועי המנהל, אחרות נתנו בונוסים ושכר על נכסים שנרכשו לפני שנושא המשרה הגיע לחברה (והם שוערכו, והוא פשוט לא קלקל...)".

הוא דיבר על מצב אבסורדי, שבו "חברות העניקו בונוסים לנושאי משרה על רווחים שהפיקו מרכישת האג"ח שלהם בחזרה. הוא ניהל את החברה כל-כך גרוע, שהציבור לא מאמין שהיא תשלם. הוא יצר מצב שפרמיית הסיכון של האג"ח עלתה ומקבל על כך בונוס!".

לדבריו, הרשות החלה לנקוט במספר צעדים, ובהם קביעת שורת דרישות מינימליות שאם לא יימצאו באג"ח - החברה לא תוכל להנפיקן.

איתן רף: "עלות הרגולציה לקבוצת לאומי - כ-70 מיליון דולר בשנה"

יו"ר בנק לאומי , איתן רף, אמר במושב שהנחה המשנה למנכ"ל אי.די.בי , ד"ר איל סולגניק, כי הרגולציה מאוד יקרה. "בקבוצת לאומי מדובר בסדר גודל של 60-70 מיליון דולר בשנה, והעלות רק הולכת ועולה. הייתי רוצה לראות בכל המדינות בהן אנו פועלים רגולציה גלובלית ופשוטה, צופה פני עתיד. לא ייתכן כי למערכת הבנקאית יש סט כללים אחד, ולמערכת החוץ-בנקאית יש כללים שונים", אמר.

לדבריו, "המשבר הוא משבר אמריקאי הנובע מכך שמוצרים לא נכונים שווקו ללקוחות לא נכונים. היתה פה הולכת שולל, כי היה ברור שחלק מנוטלי המשכנתאות לא יוכלו לשלמן". לעומת זאת, "תיאבון הסיכון של הבנקים הישראלים היה צנוע". הוא ציין כי טיפול אחר בפרשת ליהמן ברדרס היה גורם למשבר להיראות יותר צנוע.

רף צופה ירידה של 1-1.5% בתוצר הגולמי השנה, אך לדבריו בשנה הבאה ארה"ב תתחיל להתאושש בזכות הסכומים הגלובליים המוזרמים לכלכלות ויביאו להערכתו לצמיחה של 2%. "הבעיה המרכזית בכלכלת ישראל היא האבטלה. 7-8% אבטלה בחברה הישראלית זה אסון גדול", ציין.

בעיה נוספת, לדעתו, היא השוק החוץ-בנקאי. "מערכת הפיקוח החוץ-בנקאית כשלה. לרגולטור יש הרבה מה לעשות, בניגוד למה שגושן אמר. אם אתה רואה בועת נדל"ן או אשראי, הרגולטור צריך להתריע ולהתערב. זה לא קרה באמריקה וגם לא באשראי החוץ-בנקאי. היום זה גם מאיים על הבנקים", אמר.

צרו איתנו קשר *5988