יעקב נאמן: כדאי לאנשים לבצע עבירות כלכליות כי הסיכוי שייתפסו קטן והעונשים קלים

"בעיית אכיפת חוקים כלכליים היא הבעיה ב-ה' הידיעה כי היא הנוגעת גם לפשע המאורגן המתפתח במדינת ישראל. אנו צריכים לעשות שינוי יסודי בנושא הזה, כך שלא יהיה כדאי לעבור עבירה כלכלית". כך אמר היום (ב') אחר-הצהריים שר המשפטים, יעקב נאמן, בפאנל בנושא ענישה ללא משפט בהנחיית רו"ח עופר מנירב, בכנס לשכת רואי החשבון באילת.

לדברי נאמן, במצב הנוכחי כדאי לאנשים לעבור עבירות כלכליות כי הסיכוי שייתפסו הוא קטן, וגם לאחר מכן העונשים קלים ממילא. לדבריו, "אדם אומר: הסיכוי שאתפס הוא אחד ל-50-60 אלף. בחקירה יתברר שמתוך 100 אלף שקל שהעלמתי, יוכיחו 20 אלף. הפרקליטות תגיש אישום על 10 אלף, והשופט ירשיע אותי על 5,000. כמה אנשים נכנסים בישראל לבית-סוהר על עבירות מס? לא צריך יותר משתי ידיים.

"כאן צריך לחול שינוי יסודי. צריך לדעת שאדם עובר עבירה כלכלית כי הוא אומר הסיכוי שייתפס שואף לאפס או קצת יותר מאפס, והסיכוי שיישב בבית-סוהר מאוד קטן. לו הוא היה יודע שאם הוא מעלים 10,000 שקל - הקנס יהיה 100 אלף - וזה קנס מינהלי, והוא צריך לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את הקנס בטענה כי פקיד השומה טעה - הוא יחשוב פעמיים".

לעבור לקנסות מינהליים

נאמן מציע לנטוש את השיטה של הגשת אישומים פליליים בנושאי מסים ולעבור להטלת קנסות מינהליים גבוהים.

נאמן הוסיף כי "האזרח יכול לפנות לבית משפט בסדר דין מקוצר ומהיר, והשופט צריך לכתוב פסק דין קצר מאוד, שתי שורות - כן העלים לא העלים, אבל הקנס יהיה לא פי 15 אלא פי 30 או 40 מהסכום שהועלם.

"מה שיקרה הוא שעורכי הדין שוסקים בתחום הזה יהיו בלי פרנסה. מעבר לזה, ההעלמות ייעלמו. אין דרך אחרת להתגבר על זה אלא על-ידי שינוי יסודי בחשיבה.

"תיקים פלילייים בענייני מסים נמשכים שנים על גבי שנים, ואם רוצים להתגבר על הבעיה של משך החקירות ועל כך שעבריינים מסתובבים בשוק החופשי ואין פוצה פה - יש לעבור לשיטה שונה לחלוטין. העלמות המס הן מכת מדינה, וכשיש דבר כזה - צריך להילחם לא באמצעים הרגילים של המשפט הפלילי".

נאמן הוסיף כי "ריבוי העבירות הכלכליות, כחול אשר על שפת הים, הוא אולי הסיבה לעינויי הדין ולהימשכות החקירות".

"טוב שנאסר על פרקליטי קצב להתפטר"

בעניין אחר אמר נאמן כי "טוב עשה בית המשפט שלא איפשר לעורכי הדין של הנשיא לשעבר קצב להתפטר". שר המשפטים התייחס בדבריו להחלטת בית המשפט שלא לאפשר לעורכי הדין של קצב להתפטר, בשל העובדה שהמשפט אמור להתנהל ברציפות במשך 4 ימים בשבוע.

לדברי נאמן, "עורכי הדין מגישים קילוגרמים של ספרים, השופטים לא מכוונים את הדיון, לא קובעים אותו מיום ליום. עכשיו יש דיון מיום ליום, אז עורכי הדין רוצים להתפטר. טוב שבית המשפט אסר זאת עליהם".

לדבריו, "נושא איסור הפרסום הוא לא הבעיה המרכזית. יש בעיות הרבה יותר קשות. הבעיה המרכזית של מערכת הצדק היא התיקים התלויים ועומדים. עינוי הדין הוא שאנשים לא מקבלים צדק מיד.

"מספר התיקים התלויים ועומדים בבתי המשפט עבר את החצי מיליון. איזה שופט זוכר כשהוא נותן פסק דין חודשים אחרי שהתיק נגמר - מה בדיוק היה שם? שאלו אותי בשביל מה הלכתי להיות שר המשפטים - אז זה כדי לנסות לעשות שינוי בנושא הזה, כדי שתיקים לא יהיו תלויים ועומדים במשך שנים בבתי המשפט. הציבור מאבד את אמונו במערכת עשיית הצדק, וכאן עלינו לעשות את השינוי היסודי".

אוקון: שמזוז יערוך בדק-בית

השופט בדימוס בועז אוקון מתח בפאנל ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. לדבריו, אם מדברים על תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, הוא יכול להעיר הערות על התאמה לתפקיד (מינוי אביגדור ליברמן לשר) - אך קודם שיערוך בדק-בית בנוגע להתנהלות הפרקליטות בתיקים".

אוקון מתח ביקורת על הימשכות החקירות, בין היתר בפרשת המינויים בררשות המסים ובפרשת קצב.

לדבריו, "פרשת קצב - כמו פרשת רשות המסים - היא כה מבהילה, שהיה נחוץ שמישהו יבדוק את נוהלי העבודה. המגבלות שמציעים להגבלות משך החקירה הן כה גדולות - החוק שהוצע לאחרונה מדבר על 7 שנים של חקירה שזה המון זמן, ואפילו על זה קפצו ואמרו שזה פוגע במלחמה בשחיתות. אפשר לצפות שהמשטרה והפרקליטות ידאגו לדווח מדי שנה כמה תיקים תלויים ועומדים בפרקליטות וכמה זמן חלף מהמועד האחרון שבו נחקר מישהו בתיק. יש גם מקום לדרוש דיווח על הזמן שחלף מאז המלצת המשטרה ועד החלטת הפרקליטות. דרוש מידע, ומידע כזה איננו".

"פרסום בעמוד הקלון"

דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' יואב דותן, אמר בפאנל כי בישראל ה"עונש" הוא הפרסום ב"עמוד הקלון" - העמוד הראשון של "ידיעות אחרונות".

לדברי דותן, "קודם כל יש פרסום שזה הדבר העיקרי. אחר-כך נמשכת החקירה, יש משפט. אף אחד לא מתעניין במשפט, ובסוף - אם כבר מגיעים להרשעה - העונש הוא משהו כמו 3 חודשים עבודות שירות על-תנאי ובלי קלון.

"יש משהו מאוד מוזר בכל התהליך הזה, שהוא מאוד שונה ממה שקורה במדינות אחרות. זה אומר שאנו צריכים לשים לב לכך שהתהליך הזה של ניהול התהליך הפלילי הופך להיות חלק מהעונש".

לדברי דותן, בישראל יש חוסר אמון בסיסי בכל המוסדות הדמוקרטיים ובנבחרים. זה מביא לכך שכשנבחר ציבור נחקר - צריך "לגרור אותו מהכיסא בכוח".

לדבריו, "במדינות רבות כמו אנגליה, ברגע שמתפוצצת פרשה - לא צריך העמדות לדין, ואנשים חייבים להתפטר. אצלנו, מאחר שממילא כל הפוליטיקאים הם פושעים וגנבים - גם אי-אפשר להזיז אותם מהכיסא. צריך לגרור את הפוליטיקאי מהכיסא בכוח כי התגובה הציבורית לא מספיקה ולא רוולנטית, שכן ממילא אנו לא מאמינים בהליך הזה שנקרא ההליך הדמוקרטי".

בהתייחסו להצעות להגביל את משך חקירה אמר דותן כי הוא אינו בטוח שזה הפיתרון, אם כי "יש לי תחושה חזקה שהליכים פליליים צריכים להיעשות הרבה יותר מהר. כן הייתי תומך בהגבלות על פרסום דבר חקירה", אמר.

רגולציה לגבי פרסום חקירות

דותן אמר עוד כי יש מקום לערוך רגולציה הדוקה יותר בנושא פרסום חקירות. אוקון, לעומתו, טען כי הניסיון להגביל את הפרסום לגבי חקירת מתנהלות אינו מעשי.

לדברי אוקון, "אצלנו יש נטייה גדולה מדי לחלק מיד בין טובים לבין רעים. הרבה פעמים מי שתופס את הפרקליטות נתפס כרע, וההגנה נתפסת כחסרת אמינות. אסור בשום פנים ואופן לחלוק על הפרקליטות, תמיד צריך לקוד קידה ולומר קודם כל שהמניעים כשרים. רק דרעי וחבריו יגידו שתופרים תיקים".

שיף: הכופר הוא לא פרס

נשיא לשכת רואי החשבון, ראובן שיף, יצא נגד הפסיקה המחייבת פרסום שמות מקבלי כופר.

לדברי שיף, "אם המחוקק חושב שמוסד הכופר לא ראוי, שיסגור את מוסד הכופר. הפסיקה הזו סוגרת את מוסד הכופר. הכופר הוא לא פרס, הוא הליך שנותן אפשרות לרשות המסים לקדם עניינים, כי מבלי שחוטא מבקש כופר - לא גובים את המס.

"חייבים לעודד הליכים כאלה ואחרים. אחד מהם הוא הכופר. ברגע שמפורסם שמו של נותן הכופר - זה יחסל את המוסד הזה", אמר שיף.

"שערוריה בפרשת רמון"

לדברי פרופ' זאב סגל, העלמת החומר בפרשת חיים רמון על-ידי הפרקליטות היא שערוריה. לדברי סגל, יש למנות אומבודסמן על הפרקליטות, שיהיה שופט בדימוס מנוטרל מאינטרסים. בהתייחסו לנושא איסור פרסום שמות חשודים, הביע סגל ספר ביכולת לממש זאת. לדבריו, גם אם ייאסר פרסום השם - הרי שעדיין זה לא ימנע פרסום הגדרה של החשוד, כמו "נעצר רואה חשבון בכיר".

לפקח על הפרקליטות

נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, רו"ח עופר מנירב, הציג בפאנל סקר שנערך בקרב רואי חשבון. לפי הסקר, 88% מרואי החשבון סבורים כי יש מקום להקים גוף שיפקח על הפרקליטות, ו-60% סבורים כי יש לצמצם חסינות של עובדי ציבור.