חדשות על המשקל: תנו תמונה של קטיושות ניתכות, קבלו 500 דולר

כאשר בזמן מבצע "עופרת יצוקה" הצליח צלם לתפוס בעדשתו את הקטיושה היחידה שנורתה מעבר לגבול הצפוני לישראל, הוא מכר את הפריט ל-BBC תמורת 500 דולר. באוסטרליה, ערוץ שידור מקומי הפיק כתבת עומק על שר החוץ אביגדור ליברמן, ולצורך כך נעזר במספר פריטים חדשותיים שרכש ממספר ממקורות ישראליים, כגון nrg מעריב. נראה כי כל אחד יכול למכור ידיעות ותמונות, ממש באותה קלות שכל גוף חדשות יכול לרכוש אותן.

מאחורי Beamups לא עומדים יזמים מנוסים שכבר הקימו חברות אחרות, או יוצאי 8200 שרכשו תואר במדעי המחשב. היזמים שלו הם בועז עשתאי, שמשמש סמנכ"ל תוכן ראשי, ויוסי רומנו, שניהם צלמי עיתונות שבילו את מרבית הקריירה שלהם מאחורי עדשת מצלמה, עבור גופי תקשורת כגון סוכנות הידיעות AP, NBC וה"נשיונל ג'יאוגרפיק".

"יצא לנו לכסות אירועים תקשורתיים ברחבי העולם, כמו למשל את הצונאמי בתאילנד או את הלחימה בקוסובו", אומר עשתאי בראיון ראשון ל"גלובס". "אבל גילינו שלכולם היה את אותו תוכן, וגם על התכנים שיצרנו לא הייתה לנו בלעדיות או בעלות. לכן, הבנו שמשהו בתהליך חייב להשתנות".

היצע מגוון, עלויות נמוכות

את החברה הם הקימו ב-2008 וגייסו 1.8 מיליון דולר מקבוצת עופר מדיה של האחים עופר וכ-200 אלף דולר מהמשקיע הפרטי גיגי לוי, מנכ"ל חברת ההימורים המקוונים 888. אל השניים הצטרף לפני מספר חודשים דין סטיוארט כמנכ"ל, מי שכיהן עד לאחרונה כסמנכ"ל "ניוז קורפ" אירופה, שבבעלות רופרט מרדוק.

למי פונה הפלטפורמה שלכם?

סטיוארט: "Beamups יוצרת ערוץ תקשורת ישיר בין ספקי תוכן לגופים משדרים, שמאפשר לעיתונאים, לספקי וליצרני תוכן מכל העולם, להעלות קטעי וידיאו וחדשות לאתר, ולרכוש קטעים חדשותיים מיצרני תוכן אחרים. כך, ספקי תוכן יכולים למכור פריטים חדשותיים לערוצי הפצה מקומיים ובינלאומיים, תוך שמירה על זכויות היוצרים, ואילו ערוצי ההפצה יכולים לרכוש פריטים חדשותיים מהיצע מגוון ורחב, ובעלויות נמוכות יותר".

בחברה בונים על כך שהביקוש לקטעי חדשות הולך ומתגבר בעידן הכפר הגלובלי, וצרכני התוכן תמיד ישמחו לצילום פפראצי עסיסי של בריטני ספירס, לראיון בלעדי עם דיוויד בקהאם או למרבה הצער, גם לצילום מטוס שמתרסק לתוך בניין.

"ספק תוכן יכול להיות עיתונאי, צלם מקצועי, חברת מדיה, סוכנות ידיעות וערוצי טלוויזיה", אומר סטיוארט, "ובמקרים מיוחדים, גם אזרח מן השורה שהיה נוכח באירוע חדשותי אקטואלי. התוכן יכול להיות גם ארכיוני". ערוצי טלוויזיה, חברות הפקה, תחנות רדיו וספקי תוכן סלולרי יכולים לתפקד גם כרוכשים, ולבחור באיזו אופציה הם רוצים: בלעדיות מלאה, מוגבלת או תוכן לא בלעדי.

לדברי עשתאי, Beamups מאפשרת לשבור את המסלול המקובל לאיסוף ולהפצת חדשות. כך, במקום לשלוח צוותי חדשות למקומות רחוקים, פעולה שעלויותיה גבוהות, או לרכוש תוכן לא בלעדי מסוכנויות הידיעות, רוכשי התוכן יכולים להזמין מתוך תפריט של אייטמים חדשותיים. הרוכש יכול לחפש אחר תוכן קיים, על בסיס פרמטרים רבים, בהם מגבלת תקציב, דירוגו של ספק התוכן (שנמדד על סמך ההיסטוריה שלו באתר) ואיכות הקטע, או לבקש לקבל התראה בכל פעם שקטעים רלבנטיים מועלים לאתר.

המזרח התיכון כפיילוט

Beamups גוזרת עמלה בשיעור של 40% על כל טרנזאקציה שמתבצעת דרכה. לדברי סטיוארט, שוק איסוף המידע החדשותי נאמד בכ-20 מיליארד דולר, כאשר 1.2 מיליארד דולר מתוכם מופנים לסוכנויות הידיעות כמו AP ו"רויטרס", ואילו היתר מופנים לתשלום משכורות לצוותי החדשות והפרלינסרים.

הפלטפורמה הושקה בגרסת בטא באפריל, לאחר שפעלה בפיילוט שנערך במזרח התיכון, אזור שמספק זרם קבוע של אירועים חדשותיים. הפלטפורמה נגישה ברמה הבינלאומית, וכיום קיימים בה 380 ספקי תוכן, ו-750 פרטי מידע חדשותיים. לא בטוח אם לכל תוכן שיועלה יימצא קונה, אולם סטיוארט בטוח ש"תמיד יהיה רגע שבו מישהו יבין שהוא צריך אותנו".