אלן גרינספאן: "האינפלציה - הסיכון האמיתי לצמיחה כלכלית"

אלן גרינספאן מציין כי "האינפלציה היא הסיכון האמיתי לצמיחה כלכלית בעשור הבא". למרות שהוא סקפטי ביחס להמשך הראלי בשוקי המניות בעולם ("שוקי המניות בעולם זינקו כה בחדות וכה מהר בשנה האחרונה, שקשה לדמיין שיוכלו להמשיך כך בקצב הנוכחי"), הוא מניח כי המשך מגמה זו תביא ליצירת ערך בקרב החברות הציבוריות ותחזק את מאזני הבנקים - מה שיאפשר להם להעמיד הלוואות חדשות. "מחירי מניות גבוהים יותר יכולים להביא לעושר פיננסי מוגדל של משקי הבית ולגידול בצריכה, ומחירי הנכסים הגבוהים יאפשר לפזר הון חדש בהשקעות".

"אני רואה באינפלציה את האתגר הגדול לעתיד. אם הבנקים המרכזיים לא יבלמו את הניפוח במאזניהם, ניתוח ססטיסטי מלמד על התפרצות אינפלציונית עד 2012 - ואף מוקדם יותר, אם השווקים יצפו לתקופה ממושכת גידול בהיצע הכסף. לאינפלציה השנתית בארה"ב מתאם משמעותי עם השינויים בהיצע הכסף - בפער של 3.5 שנים", כתב.

במאמרו, טען שהאינפלציה מהווה בעיה לאור ההיקפים ההולכים וגדלים של החוב הממשלתי, שהצורך לממן גרעונות פיסקיאליים כה עצומים במהלך השנים הקרובות עשוי להביא ללחץ פוליטי על בנקים מרכזיים להדפיס כסף שישמש לרכישת מרבית מהחוב החדש שיונפק.

גרינספן מעריך כי הפדרל ריזרב יתחיל למכור את האג"חים שרכש בשוק ברגע שיראה התאוששות בשיעור האבטלה, עוד לפני מצב של תעסוקה מלאה. אם השוק לא יקלוט את האג"ח הנמכרות היטב, ייתכן ויבקש הבנק המרכזי אישור מהקונגרס להנפיק חוב משל עצמו. הוא מזהיר מפני "עליית שיעורי ריבית הרבה לפני חזרה למצב של תעסוקה מלאה, וריביות ריאליות גבוהות אף יותר, אם ההתחייבויות הממשלתיות לא יתכווצו".

עלייה באינפלציה לדעתו תחלחל לתשואות לפדיון של האג"ח הממשלתיות של ארה"ב ולשיעורי הריבית. "אם ההיסטוריה היא סממן, גם מחירי המניות ילחצו מטה", כתב.אם ארה"ב לא תצמצם את הגירעון התקציבי שלה, הוא מזהיר, צפויה סכנה נוספת מהיקף המימון הגבוה של חוב פדראלי על-ידי הציבור: "הרס יצירתי" הוא קורא לתהליך שיביא להקצאת משאבים ממשלתית במקום העברתם למגזר הפרטי. "החלופה של הקצאת משאבים פוליטית נוסתה - ונכשלה", הוא מסכם.

גרינספן, יצוין, זכה לחיצי אשמה רבים כאחד מהאחראים למשבר הפיננסי הנוכחי. תחת כהונתו כיו"ר בנק עתודות הכספים הפדראלי, הוא הפחית את הריבית המרכזית בארה"ב לאחר ה-11 בספטמבר 2001 לרמות נמוכות שאיפשרו מימון זול והפכו את האפשרות לרכישת דירה לדבר בר-הישג בשל עלויות המימון הנמוכות. הדבר, בתורו, הצמיח בועה במחירי הדירות וגידל תעשייה שלמה של מוצרים פיננסים מורכבים שנגזרו מאיגוח המשכנתאות הללו - בועה שפקעה עם גל חדלות פירעון של הלווים ונטישת בתים מעוקלים שנותרו ללא שוק למכירתם.

בטור שכתב ל"פיננשל טיימס" חזר על מה שכתב ביומון הכלכלי היוקרתי לפני שנה שהמשבר הכלכלי יסתיים כשמחירי הבתים בארה"ב יתייצבו - תהליך שצפוי להתחיל בחודשים הקרובים, למרות שתיתכן ירידה במחירם לקראת 2010. "ממחירי הבתים נגזר ההון העצמי הדרוש לרכישתם - ושוק משכנתאות בהיקף 11 טרליון דולר, שמרביתו מגולגל באג"ח מגובות נכסים", אמר, כשהוא מציין לשלילה את העלייה במספר הבטים הנטושים והירידה בהשלמות הבנייה, בהתאמה.