גיורא עופר פעל במהירות

מחיר גבוה ישלם דיסקונט כדי להגיע להלימות ההון, והוא ישולם ב-4 מטבעות

בבנקאות אין קסמים. קל מאוד לצמוח מהר אבל יש לכך מחיר, במיוחד אם הצמיחה מגיעה מתיק האשראי. בשנים 2006-2008 צמח האשראי של דיסקונט ב-33% בזמן שהאשראי הבנקאי הממוצע צמח ב-22% ופועלים ולאומי צמחו בכ-18%.

את האסטרטגיה המקדשת השגת נתח שוק וצמיחה הובילו גיורא עופר ושלמה זהר במטרה להחזיר עטרה ליושנה, ולהשיב את דיסקונט למרכז הבנקאות הישראלית.

במשך 2008, כאשר לאומי והפועלים לחצו בחוזקה על בלמי האשראי, דיסקונט המשיך במדיניותו. אבל אז נתקל הבנק בשילוב קטלני של הוראות רגולטוריות ומשבר פיננסי אימתני. בנק ישראל החל ללחוץ על הבנקים להגדיל את הלימות ההון, אך המשבר הקטין את רווחיותם ופגע ביכולתם להגדיל את ההון דרך רווחים. במקביל התייבש שוק ההון ולא התאפשר כמעט לגייס חוב. שני להבי המספריים - רווחיות קטנה ואשראי גדל - שחקו את הלימות ההון של דיסקונט כמעט עד ל-10%.

כשהתעורר הבנק לקראת מארס כבר כמעט היה מאוחר מדי. לזכותו יאמר שפעל במהירות. גיוסי הון אינטנסיביים יאפשרו לדיסקונט לעמוד לפני המועד ביעד של 12%, אבל במחיר גבוה מאוד. הנה תג המחיר.

1. עלות הגיוס

דיסקונט לא רצה לגייס בסוף 2008 בגלל עלות גבוהה. בסופו של דבר לא נותרה לו ברירה והגיוסים בוצעו בריבית לא נמוכה של 7% לערך. המשמעות היא תוספת שנתית של כ-120 מיליון שקל להוצאות הבנק. סכום לא זניח שגויס בריבית גבוהה, יפגע ברווחיות בעתיד ויהווה משקולת. בנוסף, עלות הגיוס, בייחוד העלות השולית, גבוהה מהאשראי השולי שנותן דיסקונט. למשל במשכנתאות, כשהבנק מלווה מהציבור במחיר גבוה יותר מזה שהוא גובה על הלוואותיו לציבור.

2. אשראי במרווח נמוך

רוב צמיחת האשראי של דיסקונט הייתה בתקופות של תחרות קשה בין הבנקים לבין עצמם, ובינם לבין הגופים המוסדיים, תחרות שהובילה למרווחים יורדים. כעת, כשהגלגל מתהפך והמרווחים באשראי העסקי נפתחים, דיסקונט מתקשה לתת אשראי חדש בגלל בעיית ההון, ולא נהנה מיכולת הבנקים ללחוץ את המגזר העסקי בריביות.

3. בעיה תדמיתית

כולם מדברים על מחסור ההון של דיסקונט, וזה פוגע מאוד בתדמית הבנק ויוצר לו דימוי של בנק בעייתי. האמת שונה: דיסקונט מתמודד עם עמידה ביעד של 12%, אבל הרף המינימלי הרשמי של הלימות ההון הוא 9%, ודיסקונט רחוק ממנו מאוד.

לרוע המזל המשקיעים מתקשים להבחין בין בעיית הון כתוצאה מדרישות הון לא רשמיות של בנק ישראל, לבין עמידה במינימום הרגולטורי הרשמי. בטח כשהמפקח על הבנקים מוציא לדיסקונט מכתב המפרט את בעיותיו ההוניות ויוצר את הרושם שלבנק בעיית הון חמורה.

4. הפרשות לחובות מסופקים

דיסקונט צמח מאוד באשראי אבל השאלה היא האם האשראי העודף שנתן דיסקונט היה אשראי איכותי? זו שאלה שהתשובה עליה תתברר בשנתיים הקרובות, והמבחן יהיה בשיעור ההפרשות לחובות מסופקים של הבנק בהשוואה לשיעור הממוצע במערכת. *