במקום מע"מ ודמי הבראה

העלאת המע"מ, הקפאת דמי ההבראה לעובדי המדינה, קיצוצים רוחביים, הגדלת הגרעון, קיצוץ בתקציב הביטחון - כל אלו, וגזירות נוספות, נכללות במסגרת תקציב המדינה ל-2009. אין ספק, כי המצב הכלכלי לא משאיר לממשלת ישראל ברירה אלא להניף את חרב הקיצוצים, אך יחד עם זאת לא ניתן להימנע מהשאלה: האם אין חלופות יצירתיות יותר לקיצוצים הללו?

לעיתים, חשיבה "מחוץ לקופסה" יכולה ליצור רעיונות שיש להם פוטנציאל להעשיר את קופת המדינה בהיקפים של עד עשרות מיליארדי שקלים, וזאת תוך שימוש במשאבים מצומצמים ביותר ובפרק זמן קצר יחסית.

הצעה אחת מסוג זה נוגעת לישראלים שמסיבות כאלה ואחרות לא דיווחו לרשויות המס בישראל על ההכנסות מעסקיהם בחו"ל וכן על הכנסות מריבית ודיבידנדים שצברו מהשקעות בשוק ההון בחו"ל.

מחזירים ציוד בלי קנס

ישראלים רבים שהם בעלי עסקים, נכסים או תיקי ניירות ערך מעבר לים אינם משלמים מס, ובמרבית המקרים לא מתוך כוונה פלילית אלא תחילה כתוצאה מחוסר ידע, ובהמשך מחשש שמא ייקנסו על כך שבשנים עברו לא שילמו את המס בשלמותו.

לרשויות המס אין למעשה שום כלי יעיל לעקוב אחר פעילויות שכאלו, והתוצאה: מיליארדי שקלים שהיו אמורים לזרום לקופת המדינה כתשלומי מס הם בגדר של "חובות מסופקים" של המדינה. ניתן לפתור סוגיה זו בדרך פשוטה יחסית.

לצאת ב"מבצע" שבו ייגבו המיסים הללו ללא קנסות, תוך התחשבות וביטול מהותי של ריבית והפרשי הצמדה ותוך התחייבות שלא להעמיד לדין ולא לנקוט בהליכים משפטיים כלפי החייבים. לצורך האפקטיביות, מבצע שכזה חייב להיות מוגבל בזמן.

מן הסתם יהיו מתנגדים למבצע כזה שיטענו שיש בו משום הכשרת השרץ והעדפה מתקנת של בעלי העסקים בחו"ל על פני ציבור השכירים ובעלי העסקים ישרי הדרך בארץ. אלה שיקולים שאין להקל בהם ראש, אך בעת של מיתון ומשבר כלכלי, יש לשקול את החסרונות של מהלך יבוא ההון מחו"ל וגביית המס בגינו לעומת הקטנת תקציבי החינוך, הביטחון, הבריאות, מחשש להגדלת הגרעון. מבין אלה, אין ספק כי קיימת חשיבות רבה לאין שיעור לאינטרסים כלכליים ולמדיניות רווחה ראויה במדינה.

ביעור חמץ ממסדרונות המשפט

ההצעה השנייה נוגעת לשומות שנמצאות בהליכי ערר בפרקליטויות האזרחיות ובבתי המשפט. בעת הזאת, נמצאים בבתי המשפט אלפי תיקים בהליכי ערר שנמשכים שנים על גבי שנים, ובמקרים רבים גם בסוף התהליך קשה למדינה לגבות את החובות מהחייבים.

הצעתי היא לקיים הליך של "ביעור חמץ" לשומות הללו, על ידי גיוס כוח משימה של 300 רואי חשבון ועורכי דין שיזרזו את הליכי השומה ויגרמו להגעה להסכמי פשרה בגינן. במהלך שכזה יש פוטנציאל להקדים הכנסות למדינה ואף להבטיח הכנסות שבדרך אחרת לא ניתן יהיה לגבות אותם בהיקף של כמה מיליארדי שקלים. זוהי תכנית, שבהיקף משאבים קטן ומצומצם עשויה להוסיף משאבים משמעותיים לקופה הציבורית.

יש הנוהגים לומר כי יש לראות בכל משבר הזדמנות. גם עבור משרד האוצר המשבר הוא הזדמנות לנקוט בצעדים קטנים וחכמים, שתוצאותיהם מרחיקות לכת, ואף אם אלה צעדים שבימי שגרה לא היה נוקט בהם. זוהי חובה מוסרית כלפי חלק גדול מאזרחי המדינה, שחרב הקיצוצים והחשש מהעמקת העוני מונפת מעל ראשם.

הכותב הוא נשיא לשכת רואי החשבון בישראל