סאגת חוק בנק ישראל באה לאחרונה לסיומה, לאחר שראש הממשלה הכריע בהתכתשות שבין האוצר לבנק ישראל. אבל החוק אינו עוסק רק בסוגיית הפיקוח על שכר עובדי הבנק, אלא יוצר מציאות חדשה בשוק ההון ולראשונה מעניק לבנק ישראל יכולת התערבות בגופים חוץ בנקאיים. "החוק החדש קובע כי בנק ישראל יקבל אחריות על יציבות המערכת הפיננסית", מסביר המשנה לנגיד, פרופ' צבי אקשטיין, בראיון ל"גלובס".
*כולל אחריות שלכם גם על הגופים החוץ בנקאיים?
"ההגדרה מדויקת. כל כשל נמצא באחריותנו. יש לנו אחריות מלאה על שוק הכספים, ממערכות התשלומים ועד לריבית".
*כלומר אם חברת ביטוח או בית השקעות יתמוטטו, אתם תתערבו ותיקחו אחריות?
"בנק ישראל יתערב בכל מקרה בו יש חשש לנפילת גוף שעשויה לסכן את היציבות הפיננסית וליצור סיכון מערכתי - למשל חברת ביטוח. אם נגיע למסקנה שמדובר בחברה סולבנטית שיכולה לחזור בתנאים נורמליים לאיזון, נזרים נזילות כדי למנוע כשל מערכתי".
*ומה עם אגף שוק ההון באוצר?
"לאגף יש אחריות על פעילות עסקית ונושאים צרכניים. החוק מאוד ברור: אנחנו מחויבים בתיאום והתייעצות אבל ההחלטה על התערבות היא שלנו".
*מה עוד כלול בחוק?
"החוק החדש יצור שינוי דרמטי בדרך קבלת ההחלטות. החל בעובדה שאת ההחלטות בנושא ריבית, התערבות בשווקים, בשוק האג"ח והמט"ח תקבע ועדה מוניטרית הכוללת אנשים חיצוניים וכלה בעובדה שלראשונה כל נקודות המפגש בין בנק ישראל לחשב הכללי במשרד האוצר מוסדרות ב-MOU (מזכר הבנות- ע.פ) וזה שינוי לטובה בעבודה המשותפת".
מי הבוס?
*לפני שנתיים נחתם MOU (מזכר הבנות) בין שלושת הרגולטורים - רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים והמפקח על הביטוח. רק שמאז המריבות רק התעצמו.
"נכון, ה-MOU ההוא לא עבד כי לא נקבע מי הבוס. בכל מזכר הבנות צריך לציין לגבי כל תחום עם מי חובת ההתייעצות ומי בסוף מקבל את ההחלטות. במזכר עם האוצר יש הגדרה מדויקת מי מחליט באיזה תחום וזה יוצר סדר".
*תיאום זה חשוב, אבל לא עדיף שכל הרשויות יפעלו תחת גוף אחד? אתם בעד איחוד רשויות כך שאגף שוק ההון באוצר יוכפף לפיקוח על הבנקים?
אקשטיין מודע לרגישות הנושא ואין לו עניין לריב שוב עם משרד האוצר. הדובר ויועץ התקשורת שנוכחים בראיון מבקשים ממנו לא לענות. לבסוף הוא מנסח תשובה דיפלומטית. "אנו לא עוסקים בנושא כעת. זה לא חשוב איפה יישב הפיקוח, אלא מה היכולת של בנק מרכזי לפעול ומה הנגישות שלנו למידע ולנתונים שתאפשר לנו להשפיע, למנוע סיכון פיננסי ולפקח על סיכונים".
*ומה המצב הנוכחי?
"בחוק החדש נקבע שבנק ישראל יוכל לקבל כל נתון שאנו זקוקים לו מהרגולטור המתאים ישירות, ואם נצטרך נוכל לפנות ישירות לגוף הפיננסי. כך גם עבדנו לאורך המשבר".
"כולם חיכו כמו פינגווינים"
תשעה חודשים אחרי קריסת ליהמן ברדרס, אפשר להתחיל בפוסט מורטם ולשאול כיצד התנהל המשבר בישראל.
*התחושה מבחוץ הייתה שבאוצר לא מבינים מה קורה, ועד שלב מאוחר בכירי האוצר הסבירו שהכול בסדר ושישראל היא "אי של יציבות". אתם חשבתם אחרת. איך לדעתך תפקד משרד האוצר?
"לא אומר שלא היו חילוקי דעות, אבל התקשורת הפריזה. בנקודות המרכזיות הייתה הבנה בינינו לאוצר. למשל במתן ערבויות לבנקים, הקמת קרנות מנוף, תמיכה בעסקים קטנים ויצוא. אני מסכים שיכולת בנק ישראל להגיב טובה יותר מהאוצר כי הם מערכת פוליטית - בייחוד שהממשלה לא תפקדה באופן מלא והייתה בלי תקציב ובתקופת בחירות. אלו יכולות שיש לבנק מרכזי".
*על מה היו חילוקי הדעות העיקריים?
"האוצר היה קשוח יותר בהוצאת כספים ובמתן ערבויות, מתוך ראייה של אחריות תקציבית ושמירה על הקופה. אנחנו חשבנו שצריך להיות יותר רכים. אלו היו חילוקי דעות בנגזרת השלישית. למשל בסוגיית רשת הביטחון לקופות גמל, שתמכנו בה כדי להסיר את הנושא מסדר היום. בדיעבד צדקנו ותראו איזה נזק נגרם מהעיכוב בהחלטה".
*ובשאלת ההתערבות בשוק האג"ח הקונצרניות.
"זה היה השוק הפיננסי היחיד בישראל שאירע בו משהו דומה למה שקרה בעולם. השוק התייבש לחלוטין, לא היו הנפקות ומחירי העסקאות שבוצעו יצרו כשל שוק. היו חילוקי דעות בשאלה האם להתערב, והאם התערבות תעזור. התערבנו בשוק האג"ח הממשלתיות, שזה צעד סטנדרטי ב'טקסט-בוק' למשברים".
*התערבות בנק ישראל פתרה את כשל השוק?
"עשינו אז סבב מנהלים של גופים גדולים, ניתחנו לעומק את השוק החוץ בנקאי ברמה היומית. כולם חיכו כמו פינגווינים שמישהו ידחף אותם למים. ואז יזמנו התערבות בשוק הממשלתי שנתנה דחיפה וגרמה למוסדיים להבין שהתשואות באג"ח ממשלתיות לא יתאמו את ציפיותיהם, והם זזו לאג"ח קונצרניות".
*איך אתה מסביר את הכישלון של מתן הערבויות לבנקים, הבנקים גייסו הון בכ-10 מיליארד שקל אבל שקל אחד לא גויס בערבויות. התוכנית נשארה על הנייר?
"נכון שזה לא קרה, אבל בדיעבד חששנו שלבנקים תהיה בעיית הון, והערבות אפשרה התערבות בעלות הכי קטנה. אמנם תוכנית הערבות לא צלחה לתת תנופה נוספת למערכת, אבל עצם קיומה היווה תמריץ ונתן תחושה שיש מישהו מאחורי הבנקים. זה שהבנקים בפועל לא לקחו את הערבות לא גרם נזק. מרווחי הגיוס ירדו ותוספת האשראי ניתנה".
*המפקח על הבנקים דרש אז להגדיל את הלימות ההון ל-12%. שוקי אורן, החשכ"ל, יצא נגד זה וטען שמחנק אשראי יהיה שגיאה.
"הדרישה להגדלת הלימות ההון בנקים הייתה מאוד נכונה. בזמן משבר אף מדינה לא שקלה להוריד דרישות הלימות ההון. זה סיגנל ברור. אני מאמין שהיום שוקי היה לוקח בחזרה את דבריו".
*בשיא המשבר היה לכם חשש ליציבות בנק בישראל?
"האחריות שלנו היא לחשוש, ולכן כל הזמן בדקנו. לא אתייחס למבחני לחץ שערכנו, אבל בדקנו חשיפות מסוכנות והגענו לתוצאות בהן הסיכונים המערכתיים לא דרסטיים".
"הופתענו. צריך ללמוד ולבדוק מה קרה עם המדד"
אקשטיין אינו הכלכלן הסטנדרטי - זה שיודע הכול, יכול להסביר כל דבר ולנמק כל אירוע. הוא מודע לאי הוודאות הגלומה בכלכלה ולמגבלות של הבנת המציאות בזמן אמת. הראיון עימו התקיים למחרת פרסום מדד יוני, שהפתיע ועלה ב-0.9% כשהחזאים ציפו לעד 0.4%. בכך התגבר החשש להתפרצות אינפלציונית - סוגיה שבמנדט של בנק ישראל.
מאליה עולה השאלה האם מדיניות הריבית האפסית של בנק ישראל שבאה להלחם במיתון לא מובילה לסטגפלציה - השילוב הקטלני של אינפלציה ועליה באבטלה.
"כשמסתכלים על מדד, צריך לנטרל את השפעת העלייה במיסים, שנובעת ממדיניות הממשלה, ולתת משקל נמוך למחירי האנרגיה התנודתיים", מסביר אקשטיין. "השאלה היא איפה אנחנו נמצאים בכלכלה הריאלית. היום יש פער תוצר שלילי, מצב שאינו עקבי עם לחצים אינפלציוניים במשק. לכן נמשיך לראות ריבית נמוכה, שמעודדת עליה בביקושים, עד שתתחיל צמיחה והפעילות הכלכלית תתקרב לפוטנציאל התוצר".
*ובכל זאת היה מדד של 0.9%.
"ההפתעה שלנו היא מחירי הדיור. ציפינו שהם יירדו וקרה ההיפך. זו אינפורמציה חדשה, צריך עכשיו ללמוד ולבדוק מה קרה. יכול להיות ששוק הנדל"ן בישראל מתנהל אחרת מהעולם".
*איפה אנחנו נמצאים עכשיו מבחינת המשבר?
"יש יציאה מהמשבר הפיננסי. מבחינת המשבר הריאלי השאלה היא איפה אנחנו". אקשטיין מוציא דף ומצייר עקומות. "זו לא נקודת הפיתול, אבל להערכתי אנו נמצאים בתחתית העקומה, בנקודת המינימום".
אתמול פורסמה ב"גלובס" חקיקה שמובילים בנק ישראל, רגולטורים נוספים ונציגי גופים פיננסיים, לאיגוח משכנתאות. אקשטיין בטוח שזה הזמן הנכון לכך.
"אנחנו עומדים בקריטריונים החמורים ביותר של הרגולציה, ומיישמים את לקחי המשבר. איגוח הוא כלי מרכזי להעברת סיכונים וזה זמן טוב לעשות איגוח".
*ואיך תפתרו את בעיית המרווח הנמוך, שהופכת את האיגוח ללא כדאי לבנקים?
"אני יודע שיש בעיה, אבל איגוח הוא כלי הכרחי בבנקאות מודרנית ובשוק הון מתקדם. יש גם את מרכיב גיוס ההון. עסקאות איגוח יצרו ניירות יציבים ברמת סיכון נמוכה, מקור מצוין לגיוס הון לבנקים וכלי חשוב בשוק ההון. להערכתי נגיע תוך כמה שנים למצב בו לפחות שליש משוק המשכנתאות יהיה מאוגח - סדר גודל של 30-40 מיליארד שקל".
*מה עם מוצרים מתוחכמים יותר כמו CDS?
"אנחנו לא שם. משכנתאות זה המוצר המסובך ביותר מבחינה רגולטורית, פתרת אותו והכל פשוט יותר אבל אנחנו לא נאפשר מוצרים מתוחכמים יותר לפחות בשלב הראשון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.