החממות הטכנולוגיות יתמקדו בציוד רפואי, ביוטק וקלינטק

יוסי סמולר, מי שהחליף את רנה פרידור בתפקיד ראש מנהלת החממות הטכנולוגיות בתמ"ת, חושף בראיון ראשון ל"גלובס" את הכיוון שאליו יוביל את החממות: התמקדות בציוד רפואי, בביוטק ובקלינטק ותמיכה בחברות בוגרות

כשרנה פרידור, ראש מנהלת החממות הטכנולוגיות בתמ"ת ומי שהקימה את האופרציה וניהלה אותה במשך 18 שנה הודיעה על פרישתה מהתפקיד, החלו להעיק חששות על תעשיית ההיי-טק המקומית ועל חברות החממות בפרט. בעיקר, הפחד של אנשי ההיי-טק היה שלתפקיד הרגיש ייכנס מינוי פוליטי.

זה לא קרה. לנעליה של פרידור נכנס יוסי סמולר, שמגדיר עצמו כמחויב למטרה ולא לבעלי אינטרסים. "אני איש של אנשים", הוא מעיד על עצמו בראיון בלעדי ל"גלובס", הראשון מאז נכנס לתפקידו במארס השנה, "אני לא מינוי פוליטי".

היית מודע לחשש של התעשייה?

"רק כשנכנסתי לתפקיד. במקביל, הבנתי כמה הניסיון שלי רלבנטי - אני יודע לדבר הן בשפה של מנהלי החממות והן בשפה של היזמים" (ראו מסגרת).

מה הם השינויים העיקריים שתביא לתוכנית החממות?

"בשלושת החודשים הראשונים החלטתי לא לקבל החלטות חדשות.

"היום אני מזהה כמה שאלות אסטרטגיות שצריך לפתור - לדוגמה, האם החממות צריכות להיות אוניברסליות או ייעודיות לתחומים מסוימים, ואם להתמקד, אז באילו תחומים".

אילו תחומים חשובים בעיניך?

"כיום בחממות, הציוד הרפואי מוביל עם 41% מהפעילות, אחריו תחום הביוטק עם כ-20% ואחריו הקלינטק, שמתחזק מאוד, וברבעון אחרון גדל על חשבון הביומד. ההתמקדות בתחומים הללו נכונה בעיני, כי מהות החממות היא לעודד מיזמים שיש בהם סיכון גבוה וחדשנות".

החממות היום מופרטות, ומוחזקות בעיקר על-ידי משקיעי הון סיכון. האם הם מושכים לכיוון מיזמים מסוכנים פחות?

"זה קורה לעיתים, אך יש לנו אפשרות לשלוט במדיניות באמצעות ועדת החממות, שכל פרויקט חדש חייב לקבל את אישורה. 20% מהפרויקטים שמוגשים לבחינת הוועדה, נפסלים, כשאחת הסיבות היא היעדר סיכון וחדשנות.

"המהלך של הפרטת החממות נועד להעביר את הבעלות עליהן מגורמים שהתמקדו בפיתוח אזורי ללא כוונות רווח, לגורמים מקצועיים הפועלים מתוך אינטרס עסקי ומשקיעים גם כספים משלהם. לתחושתי, זה היה מהלך מוצלח. הזיכיון ניתן לשלוש שנים לאחר הליך בדיקה קפדני, ויכול להישלל אם יש בכך צורך. אין לנו אמנם זכות להתערב בהתנהלותן כחברה, וגם לא הכול גלוי בפנינו, אבל אנחנו צריכים לוודא שהם מקיימים את המחויבויות שלהם כלפינו. עד עכשיו כולם היו בסדר, אבל אין לי בעיה להגיד לרוכש לא מוצלח שצריך להחליף אותו".

מקרה בולט של רוכש, שאולי היה צריך לומר לו כך, הוא שארל אוריאל עמר, הבעלים של חברת BHCO שהפריט את חממת יוזמות גרנות, וברח מהארץ כשהוא מותיר אחריו חובות כבדים למשקיעיו.

ייתכן שבפעם הבאה יידרשו בדיקות מקיפות יותר. את הבעיה עם עמר לא ראה אמנם סמולר, אבל לזכותו ייאמר שהוא עדיין זמן קצר בלבד בתפקיד.

אבל צריך גם לזכור: פגיעה בזיכיון של חממה היא פגיעה בביזנס של חברה פרטית, לפעמים אפילו בורסאית. והיא לא אקט פשוט כמו שמתאר זאת סמולר. "הגורם עדיין יחזיק בנכסים הקיימים שלו, בבעלויות על החברות הקיימות, והחממה תוכל להמשיך את דרכה כחממה, אבל בלי התמיכה הממשלתית. זה תהליך מורכב, והוא אחד הדברים בהם אני מתכוון לטפל".

כיצד אתם בודקים את תפקודה של חממה?

"אנחנו מסתכלים על כמות ההון שהזכיין גייס לחברות בחממה או השקיע בעצמו תוך כדי תקופת החממה. שנית, בודקים את היקף גיוסי ההמשך. ושלישית, את היקף הידע והניסיון הניתן ליזמים".

האם יוקמו חממות נוספות?

"כרגע אין תוכנית כזו, פרט לכך שנבחנת האפשרות להקים חממת ביוטק חדשה. לאחרונה הוקמו שתי חממות תעשייתיות, אחת בערד והשנייה בחיפה.

"חממה תעשייתית נועדה לעזור לחברות שנמצאות במעבר משלב הפיתוח לשלב הייצור והמכירות, בין אם בוגרות חממה אחרת ובין אם הגיעו מחוץ לחממה.

"בחיפה יש כיום 3-4 פרויקטים וערד החלה לקלוט שני פרויקטים. כקונספט זה מוצא חן בעיני, ועכשיו צריך לראות איך זה עובד".

כיצד משפיע המשבר על תקציב החממות ועל החברות עצמן?

"לשמחתי, יש הערכה לחשיבות של תוכנית החממות גם בתמ"ת וגם במשרד האוצר ולכן השנה לא מדברים על קיצוץ. אנחנו פועלים אף להגדיל את התקציב, שהיקפו כעת 152 מיליון דולר.

"התוספת היא קריטית לתמיכה בחברות בוגרות חממות שכרגע אין מי שישקיע בהן.

"אנחנו פועלים להמשיך לתמוך בהן לפחות עוד שנה, בתקווה שהמצב ישתפר. יש לנו גם תוכניות אחרות, כמו הקמת קרנות ייעודיות, אבל אני חושש שעד שהקרנות הללו יקומו, לא יישאר במה להשקיע".

איך תבחן את הצלחתה של תוכנית החממות?

"היעד העיקרי של תוכנית החממות הוא להקים חברות סטארט-אפ מוצלחות, שהן בעיניי חברות שיצליחו לשרוד באופן עצמאי שלוש שנים מיום עזיבת החממה, ובמדד הזה אחוז ההצלחה הוא 55%. מבין כל 1,175 החברות שבגרו מהחממות עד היום, 41% עדיין קיימות, וזה טוב מהסטטיסטיקה של חברות אחרות.

"המדד בו השתמשו בעבר לבחון את ההצלחה הוא הכסף הפרטי שנכנס לחברות חממה לעומת הכסף שהמדינה השקיעה. גם כאן הנתונים יפים - 500 מיליון דולר שהמדינה השקיעה הובילו להשקעות המשך של 2.5 מיליארד דולר".