"בשיחותינו עם גופים פיננסים בשבוע שעבר קיבלנו את הרושם שהם לא יסחרו נגד רצונו של בנק ישראל". כך אומר האנליסט קון צ'ו ממטה ברקליס קפיטל בלונדון, בשיחה עם "גלובס" בעקבות הפסקת רכישות המט"ח הקבועות של בנק ישראל והמעבר לרכישות אקראיות.
"הדבר החשוב הוא שבנק ישראל אומר במפורש שהוא יפעל נגד תנודות חדות בשער החליפין שלא עולות בקנה אחד עם הנתונים הכלכליים", מדגיש צ'ו. "חייבים לזכור שהנתונים הכלכליים של ישראל הופכים להיות יותר ויותר חיוביים. אפילו בנק ישראל הודה לאחרונה שקצב ההידרדרות הכלכלית מתמתן ויש תעשיות שכבר צומחות. להערכתנו, המיתון בישראל כבר הסתיים".
ברקליס, הידוע בהשקפתו האגרסיבית, אכן מעריך שהמיתון בישראל הסתיים, כשם שהוא מעריך שהמיתון העולמי הסתיים. מכאן מתחילים האנליסטים להביט על הצעד הבא של בנק ישראל: העלאת הריבית כדי לרסן את האינפלציה.
"בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.25% בחודש ספטמבר", אומר ארקו סן מברקליס, המתמחה בניתוח ריביות בשווקים מתעוררים. "הצמיחה בישראל תחזור ל-3% בשנת 2010 והריבית תעלה ל-3.5% עד סוף השנה הבאה. בהתחשב בתחזיות האינפלציה, זו עדיין מדיניות מרחיבה".
ברקליס מעריך כי בנק ישראל יעלה את הריבית בצורה הדרגתית, כלומר יבצע 2 העלאות של 0.25% כל אחת עד סוף השנה. עם זאת, סן אומר כי "יש סבירות שהם (בנק ישראל - ע.ב.י) יחליטו לפעול מהר יותר במידה וציפיות האינפלציה יעלו מהר מדי".
ולאן מועדות פניו של הדולר לאחר הודעת בנק ישראל? צ'ו מעריך שהדולר ימשיך להיחלש ויגיע ל-3.6 שקלים עד סוף השנה, ואז יתייצב ברמה זו. "הוא לא יירד מעבר לרמה זו בגלל בנק ישראל", אומר צ'ו.
שלמה מעוז: "עכשיו פישר במקום הנכון"
בשוק ההון המקומי התקבלו תגובות חיוביות למהלך של בנק ישראל.
"התהליך לא נכון אך התוצאה כן", אומר שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה. "כבר ב-2007 אמרתי לסטנלי פישר להתערב כמו בסינגפור, כלומר לרכוש מט"ח באופן אקראי בלי לומר כמה ומתי. בהתחלה הוא לא רצה להתערב כלל וכלל. לאחר מכן הוא החל לבצע רכישות קבועות ושקופות ובסוף חזר למודל הסינגפורי. זו דרך חתחתים אבל עכשיו הוא במקום הנכון. אין צורך בשקיפות בשוק המט"ח; צריך להשאיר את הסוחרים בערפול".
מעוז התייחס גם לטענת בנק ישראל לפיה הבנק סופג את כמות הכסף בשוק כך שרכישות הדולרים אינן מהוות הדפסת כספים; לדברי מעוז, הדבר נכון רק באופן חלקי. מדוע? כיוון שביום מן הימים, ככל הנראה לאחר שהמשק יחזור לצמוח, הכספים המופקדים בבנק ישראל יחזרו לשוק וכמות הכסף מן הסתם תגדל.
"אין ארוחות חינם", חוזר מעוז על משפטו המפורסם של הכלכלן הנוגע מילטון פרידמן. מעוז מעריך כי "הדולר יגיע ל-4 שקלים עד חודש אוקטובר".
מיכאל שראל: "הציפיות להעלאת הריבית מוגזמות"
מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל, מצדד אף הוא במהלך של פישר: "הוא מקווה שעצם האיום לרכוש מט"ח באופן לא קבוע ימנע ייסוף בשקל, והוא הוכיח בשבוע שעבר שהוא מוכן לבצע רכישות מאסיביות כאלה". שראל לא סבור כי בנק ישראל מכוון לשער ספציפי לדולר, אלא הוא מנסה למנוע ייסוף חד של השקל כל עוד המשק לא יצא ממיתון והייצוא במצב לא טוב.
כזכור, צמצום ההתערבות של פישר בשוק המט"ח מגיע לאחר הפסקת רכישות האג"ח, ומכאן עולה השאלה האם אנו בדרך להעלאת הריבית. הציפיות בשוק ההון, כפי שהן נגזרות משוק המק"מ, מראות כי הצפי הוא להעלאת הריבית ב-2% תוך שנה.
"הציפיות מוגזמות", אומר שראל. "אני מעריך שהעלאות הריבית יתחילו עוד השנה, אך בקצב איטי של 0.25% כל חודשיים. אם תהיינה העלאות ריבית חדות בארץ, כאשר בארה"ב הריבית צפויה לעלות ב-2010 באופן איטי והדרגתי, זה ייצור הפרשי ריבית שיחזקו את השקל, בניגוד לרצון בנק ישראל".
רונן מנחם: "התנהלות נכונה"
"התנהלות נכונה בעיתויים ומינונים נכונים". כך מגדיר רונן מנחם, אסטרטג ההשקעות הראשי בבנק מזרחי טפחות, את המדיניות החדשה של בנק ישראל. "בנק ישראל שב ומשיג את גורם ההפתעה, המתוסף לגורם העמימות אותו משיג בנק ישראל דרך מעבר לדיווח חודשי על רכישות המט"ח. שני גורמים אלו הם אבני דרך להצלחת מדיניותו החדשה".
מנחם מסביר כי חוסר רצונו של בנק ישראל להצביע על שער ספציפי אליו הוא מכוון את הדולר מהווה למעשה הימנעות של הבנק לחזור למדיניות רצועת ניוד, שהייתה בישראל נהוגה עד לתחילת העשור.
"אנו צפויים לשוק מט"ח תנודתי בתקופה הקרובה", אומר מנחם". "בנק ישראל מתכוון לפעול באופן ספורדי, לרכוש או לקנות, בהתאם להבנתו את התנהלות שוק מטבע החוץ".
איך לדעתכם תשפיע ההודעה על שער הדולר בטווח הקצר? אתם מוזמנים להשתתף בסקר שמשמאל לידיעה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
