פישר החל את התפנית במדיניות המוניטרית

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, השלים אתמול את התפנית במדיניות המוניטרית, כאשר הודיע על העלאת הריבית ב-25 נקודות בסיס ל-0.75% לשנה. בכך הגיע לסיומו השלב הנוכחי במדיניות הנגיד, אשר התאפיינה בהרחבה של הנזילות במשק, לשם תמיכה בצמיחה הכלכלית. פישר מאותת שמבחינתו יש מספיק הוכחות לסיום המשבר הכלכלי, ועל כן אפשר לחזור למשטר רגיל יותר של בנקאות מרכזית, אשר דואגת, בראש ובראשונה, ליציבות מחירים.

צריך לציין כי התפנית במדיניות בנק ישראל לא החלה אתמול. להעלאת הריבית קדמו ההחלטות על הפסקת רכישת אג"ח ממשלתי וההחלטה להפסיק את הקנייה היומית של 100 מיליון דולר בשוק המט"ח. לכך יש להוסיף את הודעת הבנק בדבר נכונותו לרכוש מט"ח במועד ובסכומים שיראה לנכון. אלה היו הצעדים המקדימים להעלאת הריבית, ואתמול ההחלטה הזו מומשה.

השאלה עתה היא מה יקרה בחודשים הקרובים, והתשובה לכך תלויה, במידה רבה, במימוש התחזית בדבר יציאה מהמיתון כבר ברבעון האחרון של 2009. אם זה אכן המצב, הרי שפישר לא יהסס לחזור לתוואי של העלאת ריבית, במדרגות של 25 נקודות בסיס, ואף יותר, אם יש צורך בכך. מצב של צמיחה מתחדשת, ואינפלציה הישראלית אשר מסרבת להתכנס לתוואי של 2% לשנה, או פחות, יגרור בעקבותיו העלאת ריבית בעתיד הקרוב.

לעומת זאת, אם יתברר לפישר, וליתר הנגידים של המדינות המתועשות, שהתחזית שלהם בדבר התאוששות של הכלכלה הריאלית לא היתה מספיק מבוססת, הרי שיהיה צורך לבחון מחדש את המדיניות, לעצור כל העלאה נוספת. בינתיים פישר בעמדה הרבה פחות נוחה מעמיתיו בחו"ל, הוא בין הבודדים בין הנגידים אשר מתמודד עם מיתון ועלייה בלחצים האינפלציוניים. לכל יתר עמיתיו אין כיום בעיה כלשהי בתחום האינפלציה.

לכן, העלות של טעות בהערכת המצב היא יחסית גבוהה, גם אם לא היתה לפישר ברירה נוכח נתוני האינפלציה. בהקשר זה צריך לזכור את מה שאירע בשנת 2008. בתחילת אותה שנה פישר היה עדיין משוכנע שיש לנקוט במדיניות מרחיבה, נוכח חששו מפני מיתון גדול. המיתון התמהמה, פישר ראה שהאינפלציה עולה, והחליט להעלות את הריבית. בסופו של דבר התברר כי החשש מפני מיתון היה מוצדק לחלוטין, והנגיד נאלץ לחזור למדיניות הקודמת.

הפעם, הנזק של טעות בהערכה עלול להיות כבד יותר, אם יתברר שההעלאה באה בטרם עת, והיא פוגעת בפעילות הריאלית. פישר מודע לכך, מן הסתם, אך באותה מידה משוכנע שהוא צריך להוכיח שהוא נחוש למנוע התפרצות אינפלציונית. בינתיים המשק נמצא, עד הודעה חדשה, במסלול של העלאת ריבית. *

התגובות

יוסי פרנק / יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

"ניסיון לאזן לחצים מנוגדים"

"בנק ישראל מנסה לאזן בין הלחצים המנוגדים של שקל חזק מצד אחד ואינפלציה מצד שני. הוא רוצה לוודא שהאינפלציה תחזור לטווח היעד ולהמשיך להתערב בשוק המט"ח כדי שהשקל לא יתחזק, כך הוא אותת אתמול לפעילים בשוק וכך הוא צריך להמשיך. שקל חזק ממשיך לפגוע הן ביצואנים והן ביצרנים המקומיים ובכך מעכב את היציאה מהמיתון. מעבר לכך, העלאת הריבית נועדה לאותת לשני שווקים המפתחים יותר ויותר סממני בועה, שוק המניות והנדל"ן, שהוא בוחן אותם מקרוב. שני השווקים הללו משקפים היום שיא של פריחה ולא יציאה איטית ממיתון עם הרבה סימני שאלה".

שלמה מעוז / הכלכלן הראשי של אקסלנס

"זה לא ימנע את בועת הנדל"ן"

"ההעלאה במקומה, אולי קצת באיחור. עדיף שהיתה גבוהה יותר בשיעור של 0.5%. אין בעלייה הזו מספיק בכדי למנוע את בועת הנדל"ן שניזונה מצד אחד מהיצע קטן ומצד שני מריבית נמוכה על פיקדונות ועל משכנתאות. הבועה הזו מזכירה את בועת הסאב-פריים ולכן יידרשו העלאות ריבית נוספות. תמוה בעיני שהבנק המרכזי מזהה אינפלציה של ביקושים שאינה קשורה להעלאות המסים על ידי הממשלה (מים, דלק ומע"מ) אבל לא מזהה ולא מתייחס כלל לשוק הדיור אלא מדבר על אינפלציה כללית, כשהיה מקום להתמקד בנדל"ן. כמו שהבנק פספס בניתוח עליית הביקושים באפריל הוא מפספס היום עם חוסר ההתייחסות לענף הנדל"ן".

ורד דר / כלכלנית ראשית של פסגות

"אין בזה איזו אמירה"

"הודעת הריבית של בנק ישראל ניטרלית למדי מבחינת המהלך לחודש הבא. אין בה איזו אמירה. כמוה כתב בנק ישראל בעבר, בדבר כוונה להמשיך מעתה ואילך ולהעלות את הריבית מדי ישיבה. בעיקרון גם ריבית של 0.75% לא תואמת את מצב המשק וצריך להמשיך ולהעלותה. האם זה יהיה כבר בישיבה הקרובה, או שסטנלי פישר ירגיש שעכשיו, אחרי ששחרר קצת לחץ מפעילי שוק ההון, הוא יכול להמתין עוד חודש? תלוי בעיקר במדד שיפורסם בחודש הבא, טיפה במה יקרה לשער החליפין וגם באינדיקטורים הכלכליים שיפורסמו בארץ ובעולם".

יעקב הרפז / מנכ"ל ובעלים של אלפא-בול

"ההשפעה יותר פסיכולוגית"

"להעלאת הריבית ב-0.25% אין משמעות מעשית. ברמות נמוכות כל כך של ריבית, ההשפעה היא יותר פסיכולוגית ממעשית, והיא נועדה לאותת למשק על כך שלהערכת הנגיד המשק יצא מהמיתון. לגבי קצב היציאה מהמיתון, אין לאף אחד מושג אמיתי באשר לקצב האמיתי. אין להתעלם מכך שבמקביל בנק ישראל גם מתערב בשוק המט"ח ומאותת שרמות נמוכות מ-3.80 שקלים אינן לרוחו. בנק ישראל גם אמר שהעלאת הריבית היא לא סימן מיידי לבאות אלא גישוש של הנגיד בניסיון לקרר קצת את ההתלהבות הכללית בשווקים הפיננסיים ובשוק הנדל"ן. הנגיד אומר כאן שיצאנו מהמיתון והגיע הזמן לחזור לשפיות. הרפלקס הראשוני של שוק המט"ח הוא כניסת ספקולנטים נוספים לשוק, ובנק ישראל מיהר להגיב לכך ברכישת דולרים. את האפקט ארוך הטווח נראה רק בימים הקרובים".