איך נעניש את דן כהן?

1. לפני כ-3 שבועות התקשר השופט לשעבר, עו"ד דן כהן, לחבר ישראלי, בעל קשרים ויכולת השפעה, ופתח את השיחה באמירה: 'אני כמעט מת. היה לי אירוע, אושפזתי, אני מרגיש את הסוף'. אין רחמים על כהן. הוא לא הרעב שגנב לחמנייה, לא העלוב שהמדינה זנחה או איש השוליים שהחברה דפקה. דרכו היתה סלולה, ברורה ומצליחה. תאוות-הבצע שלו היתה מתוחכמת, יהירה, שחצנית ודורסנית.

המילה "הצלחה" - במשמעות של כסף, מעמד, חברים השפעה - דבקה בו הרבה לפני שנתן ידו בשוחד. מבריק, עילוי, בעל משרד עורכי דין אמיד ומצליח, השופט הכי צעיר שמונה כאן אי-פעם, השיא את בתו לבנו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, הכניס למשרדו כשותפים את הבנים של שני שופטי עליון, ברק ויצחק זמיר.

לכהן מגיע לעמוד למשפט פומבי ומביש, מגיע לו לרדת מהמטוס היישר למעצר, מגיע לו לשבת בבית-הסוהר, אם וכאשר. לחילופין מגיע לו לסיים את חייו בבריחה ובבושה בפרו. זה נכון, זה מוסרי, צודק, שלטון החוק. הוא בישל, הוא אוכל.

2. אבל, יש צדק יותר גדול, יש נושא הרבה יותר חשוב וקריטי מכהן: תיבת הפנדורה של חברת החשמל. זו התיבה ממנה שתה ושתה כהן, עד שנחנק מרוב כסף וברח מהארץ כשהתחילו לחשוד בו. זו התיבה ממנה ינקו, בחטא, עוד ועוד ועוד בעלי מעמד בחברת החשמל.

אם לכהן יש את המפתח לתיבה הזו, ואם הוא מוכן למסור אותו בשלמותו - ראוי לחתום עימו על עסקת טיעון. גם אם המשמעות של זה היא עונש מזערי ביחס לפשע, זמן קצר מדי בבית האסורים, וגם אם יעלו - ויעלו - טענות קשות על אי-צדק ואפליה לטובה של בעלי הון.

כל זה בתנאי, כמובן, שמערכת האכיפה - המשטרה והפרקליטות - תיקח את השרביט מרשות ניירות ערך, שהשלימה את החקירה לפני שנים, ותהיה מוכנה ומסוגלת באמת להיכנס למצב של חקירת עומק בחברת החשמל. בלי סחבת של שנים ארוכות, בלי לחכות שהעדים והנחקרים יילכו לעולמם אחרי גיל 100.

3. עננה כבדה של שחיתות אופפת את חברת החשמל זה שנים ארוכות. נכון או לא נכון, שמועה מרושעת או אמת מכאיבה, העננה העכורה הזו מונחת על ראשיהם של אישים בחברה לדורותיה ובשנים הארוכות (מדי), בהן שימש כהן דירקטור בחברה.

מדובר בשמועות על מי שהיו מנהלים בכירים בחברה, חברים בדירקטוריון, בעלי תפקידים עם זכות חתימה, רכש, החלטה. איש איש ורמת ההשפעה שלו, קטנה או גדולה, והכל כמובן לכאורה.

חלק מהמקרים, בודדים וספורים, נחשפו בבתי משפט (האחרון ביניהם - פסק הדין נגד אשר כהן, ראש אגף אספקה בחברת החשמל - ח.פ. 4039/05). לא כולם. חברת החשמל - ההנהלה, הדירקטוריון וועד העובדים - תמיד העדיפו לסגור אירועים מחפירים בפנים.

מדובר בתאגיד שבאופן מסורתי מונו לעמוד בראשו "אנשי שלומנו", נגישים לשלטון הזה וההוא. משנכנסו, פגשו מערכת ארוכת-שנים של שמור לי ואשמור לך, שתוק לי ואשתוק לך, וכולנו נהנה מבור השומן הזה, שאף אחד לא משגיח עליו. חלק השתלבו, חלק הוזזו. רובם ככולם נמנעו, מפחד, להיכנס למהלך של ניקוי אורוות.

4. אם דן כהן מוכן ויכול לפתוח את פח הזבל, לפחות של תקופתו הארוכה כדירקטור, או אולי להוכיח כי הוא ורק הוא המושחת, ואף אחד אחר לא השתתף איתו בחגיגות הכסף של סימנס או עזרא הראל, המוזכרים בכתב האישום - אז שווה לנו לחתום איתו על עסקת טיעון, ומאחר שדן כהן הוא אחד מהמתוחכמים הגדולים - יש לחתום על העסקה רק אחרי שהנכונות שלו, כולל ההוכחות, יוצגו לפני הנחיתה בישראל. אם לא - ודי סביר שהסגרה לארץ הוא עניין קשה ביותר - שיישאר בפרו וימשיך לבכות בטלפון לחברים שלו.