מחקר: קרנות אג"חיות מכות את המדדים בכל פרק זמן. קרנות מנייתיות מתקשות בזה

הממצאים חד-משמעיים: קרנות אג"ח פאסיביות מכות את המדדים ואת הקרנות האקטיביות. בקרנות מנייתיות התמונה יותר מורכבת.

נתחיל בקרנות האג"חיות. שיעור עצום של 98% מהקרנות המשקיעות באג"ח מסוג MBS פיגרו אחרי הבנצ'מרקים שלהן בחמש השנים האחרונות. באופן דומה, 92% מהקרנות המתמחות באג"ח קונצרניות בדירוג השקעה פיגרו אחרי מדדי הבנצ'מרק שלהן לאותה תקופה.

אולם המחקר בחן את התשואות על בסיס נכסים משוקללים, שמודדים את התשואות על פי כמות הכסף שהושקע ולא באחוזים. ובראי הזה, הקרנות הפאסיביות היכו את הקרנות האקטיביות בכל 13 קטגוריות האג"ח, בתקופות של שנה עד שלוש. 11 מתוך 13 הקטגוריות היכו את המדדים בתקופה של חמש שנים.

האקטיביות מתקשות

הפערים בין הקרנות הפאסיביות לקרנות האקטיביות הם "גבוהים מאלו שצפינו", אומר סריקנט דאש, ראש מחלקת המחקר הגלובלי ב-S&P. "אתה בדרך כלל מצפה לתשואות מקובצות ודי מהודקות בתחום האג"ח".

איך נראים הביצועים של הקרנות האקטיביות? בחמש השנים האחרונות, התשואות של קרנות אג"ח בדירוג השקעה ובמח"מ ארוך היו 3% לשנה בממוצע, לעומת 5.7% שהניב מדד U.S. Long Government/Credit של ברקליס קפיטל. בקרנות High Yield, המכונות אג"ח זבל, התשואה השנתית בחמש השנים האחרונות הייתה 2.5%, לעומת 4.4% שהניב מדד Barclays Capital High Yield (כל המספרים מתייחסים לתקופה שהסתיימה ב-30 ביוני).

איך אפשר להסביר את הפער, שבמונחי ריבית דריבית עשוי להיות מאוד משמעותי? דאש מצביע על שני פקטורים עיקריים: נזילות ובחירת ני"ע.

העלויות שמנהלי קרנות אג"ח מכניסים את עצמם אליהן יכולות לעבוד בשווקים נזילים. הם בהחלט יכולים לטפל בזרימות כסף לתוך הקרנות ומהן החוצה - דבר שהמדדים לא צריכים להתמודד איתו. ומאחר שמדדי האג"ח לעתים קרובות מורכבים מאלפי ני"ע, קרנות האג"ח האקטיביות מחבקות חיבוק פחות הדוק את המדדים, בהשוואה לקרנות הפאסיביות שצמודות אליהם. ופירושו של דבר פער גדול בביצועים.

דאש מוסיף שמשבר האשראי גרם להפחתת הנזילות, לפדיונות כבדים ולתנודתיות מחירים משמעותית - נסיבות שהכבידו מאוד על מנהלי הקרנות האקטיביות.

במנייתיות התמונה חצויה

בזמן שפערי התשואות בקרנות האג"חיות מאוד ברורים, בקרנות המנייתיות התמונה פחות ברורה. המדדים, עולה מהמחקר, היכו את רוב הקרנות המנייתיות האקטיביות, ברוב תקופות הזמן וברוב הקטגוריות.

הציפיות מקרנות מנייתיות שונות. התרגלנו לחשוב עליהן כאחזקה שמכה את השוק לאורך זמן: כך, רוב קרנות הנדל"ן האקטיביות היכו את מדדי ה-S&P הרלנבטיים בתקופות של שנה, שלוש וחמש שנים, ורוב הקרנות שמתמחות במניות קטנות וגלובליות היכו את המדד בתקופות של שנה ושלוש.

אולם אם בוחנים את התשואה הנכסית המשוקללת, הסיפור משתנה: קרנות הנאמנות המנייתיות האמריקניות ירדו בממוצע ב-1.15 לשנה בחמש השנים האחרונות, בעוד שמדד הבנצ'מרק שלהן, ה- S&P Composite 1500 ירד ב-2%. מצד שני, הקרנות הגלובליות הניבו 3% לשנה בתקופה הזו, בזמן שה- S&P Global 1200 ספג ירידה של 0.9% לשנה בממוצע בתקופה.

השורה התחתונה לא חד משמעית, ולכן, אומר דאש, הממצאים יכולים לשמש את התומכים של שני סגנונות ההשקעה. "אנחנו יכולים לומר שבתקופה של חמש שנים, רוב מנהלי הקרנות המנייתיות יפגרו אחרי המדדים", אומר דש.