מיתון? לא במחלקת ארגונומיה

בוקר בחברת היי-טק ירושלמית מובילה, שלאחר קיצוצי כוח-אדם מונה כ-1,000 עובדים. סמנכ"ל התפעול, היועצת הארגונומית דלית בן-טובים ואני יוצאים לסיבוב הדרכה בין עובדים שמתלוננים על כאבים ודלקות. לרגע התחושה היא שאתה מסתובב במחלקה אורטופדית: עובדים מסתובבים בתחבושות, חלקם מקלידים עם רטיות קרח או עזרי תמיכה להקלה על הדלקת. מנהל אחד מספר שהוא סובל מ'טניס אלבו', שני מתלונן על כך שהאצבע הרביעית שלו כואבת בכל פעם שהוא נוקש במקלדת, ושלישי סובל מדלקת בגיד החיצוני של הבוהן.

DeQuervain's Disease, פוסקת הארגונומיסטית ומתחילה ללמד אותו תרגילים להקלה.

"אני עובד עם Dragon (תוכנת בינה מלאכותית המצייתת לפקודות קוליות ומשחררת את המשתמש משימוש בעכבר ומקלדת), מקלדת ארגונומית מפוצלת, ויש לי גם קלדנית צמודה. סידרו לי אינספור וריאציות של גבהים ומרחקים משולחן העבודה אל הכיסא, אבל הכאב חוזר כל פעם כשאני שב ונוגע בעכבר. למעשה, רק מהמחשבה על העכבר אני חש אי-נוחות".

"הכול מנטלי, נפשי?", אני שואלת. "יכול להיות", הוא משיב בגילוי לב, "אבל זה לא מנותק מן ההקשר הרחב של הפיטורים שהיו. הביטי מה יש לי כאן", הוא אומר ודופק באצבעו על שלושה דפים מהודקים, "זאת רשימת ה-TO DO LIST שלי להיום. כרגע יש לי 1,000 אי-מיילים במחשב שלא נענו. אחרי הפיטורים והקיצוצים בשומן, אני עושה היום עבודה של שלושה אנשים. זה בטח לא מוסיף בריאות לגידים שלי. העבודה לא נגמרת. נכון שאני מקבל הדרכה צמודה ותרגילים מפיזיותרפיסטית, אבל למי יש זמן לנשום? יש לי פילוסופיה שלמה על השומן הזה שקיצצו פה. הוא היה סוג של ריפוד חיוני. הרזון הזה הורס לנו, הנשארים, את הבריאות".

באופן פרדוקסלי, מסתבר שגם הנהלות הארגונים ה"קמצניות" ביותר, גם אלו שמוכוונות יעדים כספיים, לא חוסכות בסעיף הארגונומי ואפילו מגבירות אותו. לאחר הנפת חרב הקיצוצים הן חשות שעליהן לתת לשורדים תחושה שלארגון אכפת מהם, שהם לא עובדים בפירמה חסרת רגישות.

"עיקר הדגש מונח היום על מניעה"

"המודעות לסוגיה הארגונומית קיבלה תאוצה משמעותית בשלוש השנים האחרונות", מספרת נילי יחיאלי, יועצת ארגונומית בארגונים מובילים ביניהם צ'קפוינט, בנק דיסקונט, קודאק ואורבוטק:

"אני פוגשת את זה גם בשלב ההתממשקות עם האורתופדים שמפנים את העובד לבחון את סביבת עבודתו לפני שהם מפטמים אותו בתרופות אנטי-דלקתיות, אבל גם בצמרת ההנהלה: המיתון, באופן מפתיע, רק חיזק את התייחסות ההנהלה לרווחה הארגונומית של העובדים. ראשית, כיוון שהמעמסה על העובדים הנותרים בארגון גדלה; ושנית, כיוון שהמעמסה הנפשית בעקבות הפיטורים, אווירת הנכאים באוויר, מתורגמת אוטומטית לכיווץ לא רצוני של שרירים (תהליך שמשפיע לרעה על הגידים והמפרקים). זוהי עקה (סטרס) נפשית שמתבטאת בעקה גופנית ובדלקות. כתוצאה מכך, לא רק שחברות לא עצרו את התקציבים לארגונומיה, הן אפילו הגדילו אותם".

עומר שליט, מנכ"ל מעתק, חברה המשווקת מגוון רחב של אביזרי מחשב באוריינטציה ארגונומית, תומך בקביעה של יחיאלי. מתוך התחככותו עם השטח ומתוך היכרותו את המספרים מספר שליט, כי הסגמנט הארגוני נכון להיום מגלה נכונות לרכוש מוצרים יקרים יותר, ואיכותיים יותר לעובדים: "בתקופה של האטה אנו חווים גידול משמעותי בביקושים למוצרים הארגונומיים ובחירה מגוונת יותר של מוצרים. הסתובבתי לא מכבר בחברה סלולרית גדולה, וראיתי שעל כל אחת מעמדות המחשב של העובדים מונחים מקלדת ועכבר מגוונים וברמה גבוהה. אנו גם מוזמנים דרך קבע לימי ארגונומיה שהארגונים מפיקים, ובהם אנו מתבקשים לחשוף מוצרים חדשים שעשויים להקל על מצוקות ארגונומיות. כך שהמיתון השפיע לטובה על השוק".

*איך מסבירים את האנומליה הזו?

שליט: "יש שתי סיבות מרכזיות. ראשית, מנהלים מבינים היום כי מקלדת פשוטה שלא לוקחת בחשבון היבטים ארגונומיים תעלה להם יותר בשעות אדם. דווקא כיוון שהארגונים הפכו מאוד 'מוכווני כסף' הם מחפשים לצייד את עובדיהם במוצרים איכותיים יותר, שימקסמו את התפוקות. שנית, ארגונים שקיצצו 20%-30% במצבת העובדים חסכו הרבה כסף בהוצאות קבועות של כוח אדם. השקעה חד-פעמית בציוד ארגונומי איכותי יותר שנותנת תשואה בתפוקות, נחשבת Peanuts ונתפשת כמשתלמת היום יותר מתמיד".

*מה מבדל חברות היי-טק שנותנות את הדעת ברצינות על ההיבט הארגונומי?

יחיאלי: "יש להן תקציב ייעודי לארגונומיה והן מצוידות ביועץ ארגונומי חיצוני או במומחה ארגונומיה אין-אאוס. בארגונים כאלה תמצאי גם מה שמכונה 'נאמני ארגונומיה', עובדים שהוכשרו לנושא ותפקידם להסתובב בין העובדים, לזהות בעיות, להציף אותן ולתת ייעוץ. לעתים קרובות מדובר בחברות בינלאומיות שהדרישה על ההקפדה הארגונומית מגיעה מהחברה-האם. אני רואה, שעובד שמגיע היום ומתלונן על כאבים, מוצא נכונות גבוהה מצד ההנהלה להזעיק עבורו יועץ שייתן לו מענה באופן אישי. עוד משהו, אם פעם ארגונומיה הייתה 'כיסא, עכבר, מקלדת והדום', הרי שהיום המושג הזה הרחיב את גבולותיו. במסגרת התקציב הארגונומי נמצא היום פירמות שמציעות חדרי מנוחה, אליהם העובד נכנס לנוח על כורסות מסאג' ולהתחבר למכשירי ביופידבק המודדים את נשימותיו ומדווחים לו על רמת המתח בגופו. במילים אחרות, עיקר הדגש מונח היום על מניעה במקום על טיפול".

"פחות כאבים, פחות ימי היעדרות"

אינטל היא אחת הפירמות שמבצעות הלכה למעשה את המדיניות הזו.

יוסי קרונמן, מנהל מחלקת איכות סביבה בריאות ובטיחות תעסוקתית, מסביר כי האתגר של צוותו הוא לעקוב מראש אחר מקומות עם פוטנציאל לפגיעה, ולעודד את העובדים ל-Early reporting: "אם עובד מדווח תוך שבעה ימים על כאבים המצב עדיין הפיך, ולכן המשימה שלנו היא להיות פרואקטיביים ולמנוע הידרדרות לפציעה משמעותית יותר. נכון להיום, 71% מן הפניות אלינו הן בקטגוריה של Early reporting, נתון שאנו גאים בו".

*מה עשיתם כדי להגיע לכך?

קרונמן: "אנו מחזיקים שני אנשי מקצוע בתחומי הארגונומיה במשרה מלאה אין-האוס. כל עובד שמגיע לסביבת המשרד מקבל הערכה ארגונומית אישית. עובדים גם נהנים מקשת רחבה של ציוד ארגונומי כמו הגבהות מסך ספציפיות, עכברים בצורת ג'ויסטיקים, ואם יש הצדקה הם גם יקבלו ציוד ייעודי מיוחד. עובד שחש אי-נוחות מדווח על הבעיה, ותוך 72 שעות הארגונומיסט שלנו מגיע אליו ועורך לו הערכה מקצועית באמצעות תוכנות המבוססות על כלים מדעיים (תוכנות שבודקות משקלים, כובד, עומס, תדירות פעולה וכדומה) ומציע לו פתרונות. אנו גם מעודדים שימוש בתוכנת קיצורי דרך במקלדת כדי למזער את השימוש בעכבר, והדברים אף נמדדים דרך תוכנה פנימית שמדרגת כל עובד (עד כמה השתמש בקיצורי הדרך) ברמת הצוות והמחלקה. עובדים יכולים להגיע חופשי ולבקש שינויים. התלוננו בפנינו פעם על כיסאות לא נוחים בחדר ספציפי. למרות שהיה מדובר בכמות גדולה של כיסאות מעוצבים ויקרים במיוחד, החלפנו את כולם ללא היסוס".

*המחלקה שלך לא מאותגרת תקציבית במיתון הנוכחי?

קרונמן: "אף אחד בארגון לא אתגר אותי לקצץ ולצמצם, וכשהייתי צריך כספים מיוחדים לעובדים עם פגיעות מיוחדות מעולם לא קיבלתי סירוב. בטיחות ובריאות העובד הוא גם אינטרס של המעסיק: פחות כאבים שקול לפחות אנשים פצועים, פחות ימי היעדרות ותחלופת עובדים נמוכה. דווקא בימים כאלה יש רציונל לחזק את תחושת הלויאליות של העובדים לארגון".

לילי ימין, אחראית על נושא ארגונומיה בקודאק ישראל, שותפה לגישה הנ"ל: "בעקבות המיתון ויתרנו על הרבה פעילויות רווחה, ימי כיף וכדומה; אבל לא עלה על דעתנו לקצץ בסעיף הזה שהוא בסדר עדיפות עליון. אם קורה שעובד מתלונן על כאבים ודורש אביזר מיוחד ויקר במיוחד שהוא צריך, נרכוש אותו עבורו למרות העלות הגבוהה. מעבר להיבט הערכי ברור שכפועל יוצא עובדים בריאים מגיעים יותר לעבודה ומחסירים פחות".

מירה סורני, מנהלת איכות הסביבה והבטיחות של מוטורולה, מעידה גם היא שהמיתון לא כרסם בתקציביה ואפילו העצים אותו:

"אחת לשבוע מגיעה אלינו יועצת ארגונומית לליווי העובדים. ערכנו לא מכבר קמפיין של יום ארגונומיה בארגון, במסגרתו זומנו מסז'יסטים, פיזיותרפיסטית והדגמות להיצע רחב של מוצרים ארגונומיים. גם היום, אם קורה שעובד מגיע ומבקש ריהוט או אביזר מיוחד, הוא ייענה בחיוב גם אם המוצר המבוקש יקר במיוחד (רכשנו לא מכבר כיסא ב-5,000 שקל לעובד שסבל מפריצת דיסק). תפישת העולם היא שהארגון יוצא נשכר מגישה כזו ולהיפך: כאשר אתה פוגע בעובד זה חוזר אליך כבומרנג". *