"אובמה שואל כל בוקר איך אפשר לעזור לעסקים קטנים. למה ביבי לא?"

רגע לפני שהוא מתחיל קדנציה שנייה, עו"ד יהודה טלמון, נשיא להב - לשכת העצמאים בישראל, המאגדת 39 ארגונים שונים ו-130 אלף חברים המעסיקים כחצי מיליון עובדים - לוקח נשימה עמוקה. "יש עוד הרבה מה לעשות. תחומי העיסוק ותיקון העיוותים הם אין סופיים", הוא אומר בראיון בלעדי ל"גלובס" ערב היבחרו. "מגזר העצמאים יודע לתת, אך משום מה לא מקבל. לצערי זה קורה, כי ממשלות ישראל לדורותיהן לא מבינות את חשיבות ותרומת המגזר לצמיחת המשק; שכוחו טמון בקטן המחוכם, הנועז והיצירתי; ושהעתיד טמון בעסקים הקטנים, ולכן יש לתמרץ אותם ולסייע להם בכל הכלים האפשריים. הגישה שרק תעשיות ההיי-טק הן קטר הצמיחה כבר פסה מן העולם".

ועוד בעניין "הגישה", טלמון מתקנא מאוד בעמיתיו האמריקניים. "אובמה אמר לפני כמה ימים: 'כל בוקר אני שואל את הכלכלנים שלי איך אנחנו יכולים ליצור יותר מקומות עבודה בכלכלה? איך אנחנו יכולים להבטיח ששוק הדיור יתייצב? ואיך אנחנו יכולים לעזור לעסקים קטנים?'. למה לביבי אין גישה כזאת כלפי העסקים הקטנים? למה כשר אוצר הוא הרים לנו טלפון והזמין אותנו לפגישה אך לא כראש ממשלה? למה אצלנו לא מתנהלים כמו העולם המערבי שמתנהל תחת הסיסמה Putting small business first, מתוך הבנה וראייה שהמגזר שלנו הוא מנוע הצמיחה האמיתי של המשק? אם אנחנו חפצי חיים, אנחנו חייבים לחולל שינוי. כשאינטל רוצה להקים מפעל, הכול מתפקד. לא כך עם עסק קטן. זה אחד הנושאים הכבדים לטיפולה של הממשלה".

לדברי טלמון, לאוזלת היד יש אין סוף דוגמאות מוכחות בשטח. השתתפות עסקים קטנים במכרזים ממשלתיים, היא אחת מהן. "בארה"ב יש חובה, בחקיקה, להקצות 25% מהמכרזים הממשלתיים לטובת עסקים קטנים, בין במישרין ובין על-ידי החובה של הזוכה הגדול לשרשר שיעור זה לעסקים קטנים. ובמדינת ישראל כמה? 3%. זה פער בלתי נסבל".

דוגמה צורמת נוספת היא סוגיית האשראי. "בארה"ב קיים חוק CRA, שמדרג את הבנקים לפי הנגישות של עסקים קטנים לאשראי. ככל שהבנקים הם בעלי נגישות והטבות לעסקים קטנים, כך הממשלה מיטיבה איתם. גם במדינת ישראל יש מקום להחיל חקיקה מסוג זה, משום שנושא אשראי הוא בעייתי ביותר ומשום שקרנות הסיוע השונות, ובעיקר הקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה, לא נותנות את הפתרון שהעסקים זקוקים להם ומציבים בפניהם תנאים דרקוניים. אי-הנכונות להקל בתנאים לקבלת הלוואה או להעלות את ערבות המדינה מ-70% היום ל-90%, מדברת בעד עצמה ומשקפת את היחס הקלוקל של המדינה כלפי המגזר".

"עצמאים הם סוג ב'"

סגירת הרשות לעסקים קטנים ובינוניים והפיכתה ליחידה בתוך משרד התמ"ת, היא לדברי טלמון דוגמה מובהקת נוספת לזלזול של מקבלי ההחלטות במגזר. "אני רואה בסגירת הרשות מעשה חמור ונסיגה אחורה בזמן. בליעת הרשות בתוך משרד ממשלתי, זה אומר בליעה אל תוך מסדרונות הבירוקרטיה הישראלית". לדבריו, המודל הנכון ביותר לפיו צריך להפעיל את הרשות לעסקים קטנים ובינוניים הוא מכון היצוא. "הרשות אמנם עברה תקופה אפלה של מינויים פוליטיים, אבל למה אחרי ששוקמה ונוקתה מחזירים אותה אחורנית, לידיים של הפקידים?".

אחת הבעיות הכואבות שטלמון נכשל בפתרונה, בדומה לקודמיו בתפקיד ב-25 השנה האחרונות, היא דמי אבטלה לעצמאים. "עצמאים הם סוג ב' בכל מה שקשור לתנאים סוציאליים. הגיע הזמן להכיר במי שמעסיק את עצמו כעובד לכל דבר, וכמו שלשכירים יש זכויות סוציאליות דוגמת דמי-אבטלה ופיצויי-פיטורין, גם לעצמאים מגיע. לצערי, זה תקוע שנים בגלל הפגם בתפישה ש'עצמאי הוא מעלים מס ועושה מספיק כסף'. במדינה שקמה על עקרונות סוציאליסטיים, עצמאי הייתה ונשארה מילת גנאי. זאת אפליה וזה נושא בוער".

לדבריו, האפליה נמצאת גם בפרטים הקטנים יותר. "אפילו החזר הוצאות אש"ל לעצמאים - שעומד היום על ארבעה שקלים לארוחת צהריים - לא טורחים לעדכן למעלה מעשרים שנה, בעוד שבמגזר הציבורי זה מתעדכן כמו שעון שוויצרי. זה מרגיז, לכן עתרנו בעניין לבג"ץ".

"השטח לא משדר יציאה מהמיתון"

דיבורים על יציאה ממיתון לא עושים רושם על טלמון. "יש כלכלנים הרבה יותר גדולים ממני, אבל אני מחובר לשטח והוא לא משדר, ברוב הענפים, יציאה מהמיתון", הוא אומר ומחדד, שישנה ירידה משמעותית במחזורים ברוב הענפים ובעיקר בענפי המסעדות, המוסכים, שמאי-המקרקעין והמסחר הקמעונאי, ושהשנה צפויים להיסגר 45 אלף עסקים במקום 40 אלף בשנה רגילה. "בורסה ונדל"ן רותחים לא צריכים להטעות אותנו, כי הם מהווים מפלט לאלה שיושבים על הר-של-מזומנים ומחפשים אפיקי השקעה עם תשואות גבוהות יותר מאלה של הבנקים. אני לא חושב שיש מומחה אחד שמנסה לשים לפריחה בנדל"ן ובבורסה תג של יציאה מהמשבר. אין יציאה אמיתית מהמיתון בכלכלה הריאלית.

אני נוטה להזדהות עם העמדות של נויראל רוביני, שעד עכשיו די צדק: אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בסוג של W, כלומר שהיה עכשיו איזשהו תיקון מגמה, בעיקר משום שהמלאים הידלדלו. אבל אנחנו עדיין עם הרבה מאוד נורות אזהרה, שעלולה לחזור נפילה מחודשת. לא הייתי ממהר לתפור חליפות לחגיגת 'המיתון מאחורינו'".

*הטחת ביקורת קשה ביותר על הנגיד פישר עקב החלטתו להעלות את הריבית, למרות שהיא עדיין נמוכה מאוד. מדוע?

"משום שהמגזר העסקי מצא את עצמו לוקה בכל מהלך שהנגיד פעל. גם כשהוא הוריד את הריבית, המשמעות הייתה שעל הפיקדונות שלנו התחלנו לקבל אפס ריבית, אבל האשראי שלנו לא הוזל כהוא זה וברוב המקרים גם התייקר. לא ראינו שבנק ישראל עשה את הצעדים המתבקשים על מנת שהורדת הריבית תחלחל אל המגזר העסקי. עכשיו סטנלי פישר בחר להיות חלוץ ולהעלות את הריבית, מתוך הבנה שיש לעצור את השד האינפלציוני. אלא מה? מדובר פה באינפלציה שמי שיצר אותה זה הממשלה. הרי כל המומחים אומרים שהמדד הגבוה נבע מפעולות של הממשלה (העלאת מסים עקיפים לרבות מע''מ, ס"פ וא"פ), אז הממשלה הביאה לפעולות שגרמו לעליית האינפלציה, ועכשיו היא מעלה את הריבית? זה מעגל שוטה. כל בר-דעת יודע ששתי פעולות מתבקשות עכשיו: לעודד את הצריכה ולעצור את הפיטורים שבינתיים נמשכים. העלאת הריבית לא תורמת לאף אחת מהמטרות האלה. מה יקרה עכשיו? האשראי שלנו מחר בבוקר מתייקר במיידי. כך שצר לי, המהלך היה לא נכון, לפחות למגזר העסקי".

*מה ציפית שיעשה?

"להותיר בשלב זה את הריבית על כנה. חלוציות זה דבר מבורך, אבל לעתים אפשר ללמוד גם מהגויים. אני לא חושב שהיינו צריכים להזדרז ולהיות חלוצים בתחום הזה, ואני לא חושב שהשד האינפלציוני עמד לפתחנו וחייב את הנגיד כבר להעלות את הריבית. העיתוי היה לא נכון".

*היית מעורב מאוד ב"עסקת החבילה" במשק. אתה חושב שהיא הייתה חיובית למשק?

"פה מערבבים בין שני דברים: בין עסקת החבילה לבין תקציב המדינה. העובדה שהיינו שותפים והלכנו למהלך של עסקת החבילה, לא אומר שנתנו את ידינו והסכמנו לכל המהלכים בתקציב המדינה. לדוגמה, מהלכים שהייתה בהם העלאת מס ישיר חזרו לרמות של 60% (העלאת תקרת הביטוח הלאומי, ס"פ וא"פ), שהיו משגה גדול ביותר מכל הבחינות, לא היו חלק מעסקת החבילה ואנחנו התנגדנו להם בתוקף. אמרתי את זה לשר האוצר יובל שטייניץ מהיום הראשון וזה הרגיז אותו. הוא ציפה ממני לנאמנות מהטעם שהוא אמר, שאם יש עסקת חבילה אנחנו צריכים לתמוך בכל המהלכים של הממשלה, ואני אמרתי לו שיעשה הבחנה. בעסקת החבילה, כמו כל עסקה, חלק אתה נותן וחלק אתה מקבל. בסך-הכול, זה היה מהלך נכון כי אם המשק היה מתנהל בתקופה כזו בהורדות ידיים, כולנו היינו משלמים מחיר הרבה יותר יקר מזה ששילמנו. הביקורת שלי, מעבר לדברים שנעשו מחוץ לעסקת החבילה שלא היו צריכים להיעשות, היא שהמגזר שאני מנסה לקדם לא קיבל את ליטרת הבשר שלו".

*מה ביקשת שלא קיבלת?

"פחת מואץ כללי במשק - דבר אחד שאני ממש לא מבין הוא, למה לא מחילים אותו מחר בבוקר. פחת מואץ מביא את כולנו מחר בבוקר לצרוך ולרכוש יותר ולא משנה מה. אם אני מחר בבוקר אחליף את כל הציוד אצלי במשרד, זה מעודד את הפעילות המשקית בין אם הלכתי לנגר או ליבואן. הרי זה בסופו של דבר רק דחיית מס. זה משגה לא לעשות את זה ועדיין לא מאוחר".

*למה לך קדנציה נוספת אם הכול כל-כך קשה?

"כי זה חיידק וכי האנשים נותנים לי גיבוי. יש לי עניין וסיפוק רב בלנסות ובלקדם את האינטרסים של המגזר".