את פרק הבכורה של העונה השלישית של "הישרדות", ראיתי לסירוגין, מול משחק הבכורה של ריאל מדריד בליגה הספרדית. בדרך-כלל אני נגד פרקי פתיחה וסיום ארוכים מדי, אבל דווקא הפעם הפורמט הזה איפשר לי להתרשם, בו-זמנית, מתוכנית הדגל של ערוץ 10 ומפרויקט הגלקטיקוס של פולרנטינו פרז. המסקנה היא אחת: למרות התוצאה הסבירה, מוקדם לקבוע אם מדובר בהצלחה או בכישלון, נתון שיתברר לאורך העונה עצמה.
בשני המקרים ניכרת השתדלות ראויה לציון. בעוד המגלומן ממדריד מביא לקבוצתו כל שחקן בעל תג מחיר אסטרונומי, הרי שבהפקת "הישרדות" הלכו על כמעט כל גימיק אפשרי בארסנל.
תחילה הדיחו את אחת הבנות, אחר-כך הפכו את שתי הבנות במקומות האחרונים לראשי שבטים, אחר-כך ארגנו תחרות כוח שנועדה לתת במתמודדים החדשים סימנים, הדיחו שישה מהם - וכמעט בה בעת נתנו להם אפשרות לחזור למשחק (ולמלא לפחות עוד שניים-שלושה פרקים, מה שיעזור למתוח את הסדרה לקראת סיומה).
האם כל אלו יעזרו? שאלה טובה. ערוץ 10 זקוק לאחוזי צפייה נאים כדי לשרוד (אם אכן יחליט הרגולטור על פרסום מכרז חדש, ייתכן מאוד שהשורדים בפיליפינים ישרדו אפילו אחרי הערוץ ששלח אותם לשם). אבל, מן המפורסמות הוא שאסור שההשתדלות תיראה בתוצאה הסופית, משהו שכן קרה בפרק הפתיחה.
מה עוד קרה שם? קרב בין "תקציבאית" לבין "דוגמנית" על הזכות "לישון כפיות" עם אחד השורדים. מבט חטוף בשתיהן הבהיר מעל לכל ספק את בחירתו של הגבר. מצד אחד, קשה להאשים אותו. מצד שני, רק לפני שתי עונות חיכה אפילו נועם טור הגדול עד כמה פרקים לפני סיום העונה, בטרם הרשו לו וליעל הג'ינג'ית לעשות חיים באי המתים.
האם ניתן לראות בכך רמז לעונה גדושת הורמונים, הבאה עלינו לטובה? *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
