הסרט "לבנון" קטף את פרס "אריה הזהב" בפסטיבל הסרטים בוונציה

סרטו של הבמאי שמוליק מעוז מבוסס על סיפורו האישי משירותו כתותחן בצוות טנק במלחמת לבנון הראשונה ■ זו השנה השלישית ברציפות שבה סרט ישראלי העוסק בשירות צבאי בלבנון זוכה במעמד בינלאומי מכובד

הישג גדול לקולנוע הישראלי: הסרט "לבנון" של הבמאי שמוליק מעוז נבחר אמש כסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בוונציה. בטקס חגיגי שהתקיים אתמול בערב, קטף הסרט את פרס "אריה הזהב" על ההישג. פסטיבל הסרטים בוונציה הוא אחד מפסטיבלי הקולנוע החשובים בעולם, ועד כה אף סרט ישראלי לא זכה בו בפרס הסרט הטוב ביותר.

זכייה זו, לראשונה אי פעם לסרט ישראלי, תסלול את "לבנון" בצעד נוסף אל עבר הפצה בינלאומית רחבה, ואם ייבחר ב-26 לספטמבר לסרט הישראלי הטוב ביותר בטקס פרסי "אופיר" (האוסקר הישראלי) של האקדמיה הישראלית לקולנוע, תיסלל דרכו גם אל האוסקר האמריקני.

"לבנון" הוא סרטו הראשון באורך מלא של מעוז, והוא מבוסס על סיפורו האישי משירותו הסדיר, כתותחן בצוות טנק במלחמת לבנון הראשונה. הסרט מספר את סיפורו של הצוות הצעיר, שנשלח ללא הכנה נפשית מוקדמת אל שדה קרב שבו המוקשים הם בעיקר ערכים ומוסר.

לבנון, פרס אריה הזהב, ונציה / צלם יחצ
חייל שבוז בלבנון. מתוך הסרט

עלילת הסרט מתרחשת כולה בתוך טנק, כאשר החלל מבחוץ נשקף אך ורק דרך קנה התותח. בסרט מככבים זוהר שטראוס, אושרי כהן, מיכאל מושונוב ואיתי טיראן, והוא ייצא להקרנות מסחריות בישראל בחודש הקרוב, כשאת כרזות הסרט יעטרו לוגו פסטיבל ונציה ופסלון האריה המוזהב.

"לבנון" הופק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי. כתריאל שחורי, מנכ"ל הקרן, משחזר עבור "גלובס" איך הכל התחיל מתקציר של חמישה עמודים בשפה האנגלית. שחורי: "בפיצ'ינג (פרזנטציה קולנועית מ.ש) שהתקיים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים לפני שלוש שנים, ישבו חבורת אנשים, בכירים בתעשיית הקולנוע העולמית, והקשיבו לשמוליק מעוז מציג את הסרט. הבנאדם הלום קרב, עד היום. האיש חי בהלם קרב. אני זוכר את שמוליק עומד מולם, רועד כעלה נידף ברוח. אחרי זה ניגש אליו מישל ראייק, ראש ARTE צרפת. הוא אמר לו 'תשמע. הסיפור מאוד מעניין אותי'. מאז הסיפור התגלגל".

שחורי, לדבריו, מרוצה מאוד מאיך שהסיפור התגלגל: "יש בו משהו חדש שהוא מביא למסך. הכוח, העוצמות. השימוש בשפה הקולנועית. אם זה בפריימים, בהתנהלות. ממש מתיחה של השימוש בשפה הקולנועית".

נוגעים בטראומה

זו השנה השלישית ברציפות שבה סרט ישראלי העוסק בשירות צבאי בלבנון זוכה במעמד בינלאומי מכובד. קדמו לו "בופור" ו-"ואלס עם באשיר" שהיו מועמדים לאוסקר. יש לציין כי "לבנון" הופק במקביל לשניים הנ"ל, ולא מדובר בניסיון לרכוב על גל. מירון מגיש לצופה חוויה דומה לזו של ארי פולמן ב"ואלס עם באשיר" ולזו שהציג יוסף סידר ב"בופור". שלושתם עוסקים בנקודת זמן טראומתית בחייהם של נערים שנשלחו לקרב במדינת אויב. כל סיפור מסופר מזווית שונה.

הבמאי יוסף סידר, יוצר "בופור", אומר הבוקר ל"גלובס" כי הוא לא מוצא בנתון יותר מצירוף מקרים. סידר: "זה שיש יותר מסרט אחד על לבנון, מבחינתי זה צירוף מקרים. אם זה משקף משהו? קשה לי לומר. אולי זה עניין של גיל של היוצר. אולי הקהל בשל. שמוליק עובד על הסרט כבר 20 שנה. ארי פולמן ואני התחלנו באותה שנה לעבוד על הסרטים. שלושת הסרטים נולדו באותו זמן. רק סדר היציאה שלהם מקרי.

"השאלה שצריכה להישאל היא למה הסרטים התקבלו כפי שהתקבלו? המסקנה ככל הנראה היא שהם נכנסו לוואקום כלשהו שהפסטיבלים רצו".

סידר, מלא תשבחות לסרט ולהישג, נדהם אף הוא מהזכייה של "לבנון אמש: "זה הישג שלא ייאמן".

*אפשר לאפיין תחילתו של ז'אנר? ייתכן שבעוד שנה-שנתיים נוצף בסרטים על מלחמת לבנון השנייה ואסון המסוקים?

"אני לא יודע. זה כמו הסרטים שנעשו בארה"ב אחרי מלחמת וייטנאם - ראו בהם גל, למרות שהסרטים היו מבודלים לחלוטין אחד מהשני. לא היה קשר ביניהם". *