שטייניץ: "לא ראינו שום סימן למתקפת ספקולנטים על השקל"

פרופסור אבי בן בסט, אמר בשבוע שעבר בראיון ל"גלובס": פישר "לא יוכל לשנות את ערך הדולר בטווח הארוך; זה לא סביר". בתגובה על הדברים, אמר שטייניץ: "אני מעריך מאוד את פרופ' בן בסט, אחד מהכלכלנים החשובים ביותר במדינה. פישר בעצמו אומר שיש גבול למה שבנק ישראל יכול לעשות מול הדולר. קשה לי להעריך כמה זמן ימשיך בנק ישראל לקיים את המדיניות של קניית דולרים ברמה מוגברת".

שר האוצר הזים בתוקף טענות שנשמעות באחרונה בישראל, ושלפיהן קיימת סכנה של מתקפת ספקולנטים על השקל. "לא ראינו עד עתה שום סימן למתקפה ספקולנטית כזו", הצהיר שטייניץ, "אבל קשה להגדיר ספקולנט. האם ביצוע פעולות פיננסיות כדי לקצור פירות בטווח הקצר הוא התנהלות ספקולנטית? האם גידור הוא פעולה ספקולנטית? ספקולנטים בטווח הקצר מזיזים את השוק. כולם זוכרים את ההתקפה המפורסמת של ג'ורג' סורוס על הליש"ט. זה בוודאי לא שמתרחש עכשיו בשוק בישראל".

שר האוצר טען, כי יש גורמים אינטרסנטיים שמנסים ליצור "באז" של מתקפה ספקולנטית על השקל, אך המציאות בשוק סותרת את הטענות האלה. "השקל הישראלי לא התחזק; הדולר הוא שנחלש", אמר השר. "אי אפשר להוציא את השקל מההקשר הגלובלי. רוב מטבעות תבל מתנהגות כמו השקל ביחס לדולר. אם היינו רואים שהשקל מתנהג באופן חריג היה אולי מקום לדאגה, אבל השקל מתנהג כמו כל מטבעות תבל".

בתגובה על התבטאויות של כלכלנים מסוימים בישראל, שלפיהן אינפלציה רק תיטיב עם המשק, אמר השר: "אין לנו שום כוונה לחולל אינפלציה. למי שחושב כך כדאי לזכור שבנק ישראל היה הבנק המרכזי הראשון בעולם שהעלה את הריבית כשהחלו הסימנים הראשונים של ההתאוששות".

שטייניץ אמר, כי בשלושת החודשים שחלפו נרשמה עליה חדה בייצוא הישראלי, לאחר תקופה ארוכה של התכווצות. "טרם חזרנו לרמה הקודמת, אך אנו נמצאים בתהליך התאוששות, ולייצוא לארה"ב יש חלק חשוב בכך... זו הסיבה לכך שאנו מייחלים להבראת הכלכלה האמריקנית". הוא הוסיף, עם זאת, כי יש קשיים שמוסיפים להכביד על הייצוא: "עדיין יש ירידה בביקושים לסחורות ישראליות, והיקף הסחר העולמי בכללותו עודו נמוך בעקבות המשבר הגלובלי".

שטייניץ הגיב בחדווה על אישור המינוי של מקורבו, דורון כהן, למנהל רשות החברות הממשלתיות, לאחר התכתשות קשה עם לשכת נתניהו. "ועדת המינויים עשתה עבודה טובה", אמר שטייניץ בחיוך רחב.

בתשובה לשאלה על עמדתו כלפי הטלת הגבלות על חבילות התגמול של מנהלים בכירים, אמר שטייניץ כי ברור שישראל, כמו מדינות בכל העולם, בוחנת הטלת רגולציות על שכר המנהלים, אך, לדעתו, אסור להגיע למצב של עודף רגולציות בתגובה למשבר. "אני מעדיף להטיל רגולציות על קריטריונים (לקביעת שכר מנהלים) ולא על סכומי התגמולים עצמם", אמר השר.

"עובדה היא, שהמערכת הרגולטורית בישראל פעלה כראוי", הוסיף שטייניץ. "שום בנק לא התמוטט. ברור שמוסדות פיננסיים הפסידו כספים, אך בשום מקרה לא נשקף איום קיומי למוסדות אלה. זה לא אומר שלא צריך לבחון רגולציות מסוימות, אך יתר רגולציות אינו תופעה בריאה. המדיניות שלנו היתה ועודנה לא להתערב בשוק. אנו לא נשקיע מיליארדים כדי להציל אג"ח של חברות שהסתבכו. השוק צריך להסתדר לבד".

שטייניץ אמר, כי מטרת ביקורו בוושינגטון היא ליצור קשר ודיאלוג עם הצמרת הכלכלית של ממשל אובמה. "עד עכשיו היתה התמקדות בדיאלוג המדיני; עכשיו, אחרי שהתקציב עבר, ראינו חשיבות גדולה ליצירת קשר עם מקבלי ההחלטות הכלכליות בממשל החדש".

השר נפגש אתמול עם יו"ר פדרל ריזרב, בן ברננקי, עם בכירים במשרד האוצר, לרבות סטיוארט לוי, תת השר לענייני לוחמה בטרור ומודיעין פיננסי, ועם דניס רוס, הממונה על התיק האיראני במועצה לביטחון לאומי, היום (ג') הוא מתוכנן להיפגש עם עם לורנס סאמרס, יו"ר המועצה הלאומית הכלכלית והיועץ הכלכלי הראשי של אובמה ועם יו"ר הבנק העולמי, רוברט זוליק.

שטייניץ סיפר כי דן עם מארחיו על הסיוע האמריקני לישראלי והודה להם על הארכת משך השימוש בערבויות עד 2011. נדונו גם דרכים לשימור העליונות הטכנולוגית והמדעית של ישראל וארה"ב בתקופת המשבר הכלכלי.

אך במוקד השיחות, עם בני השיח הרלוונטיים, עמדה שאלת הסנקציות על איראן. "המסר שלנו הוא שהזמן אוזל", אמר שטייניץ. "אנו נמצאים בדקה ה-89 או ה-90. זה פרק הזמן האחרון שבו ניתן להפעיל לחץ משמעותי באמת, סנקציות מכאיבות, לפני שיהיה מאוחר מדי".

מסר דומה העלה סגן שר החוץ, דני אילון, המבקר אף הוא בוושינגטון. איילון נועד עם בכירים בסטייט דיפרטמנט והזמין את הילארי קלינטון, שרת החוץ, לבוא לביקור בישראל. ככל הידוע הושגה הסכמה טנטיבית שהשרה תגיע לישראל בחודש הבא.