מי מנהל את ענף התקשורת?

מאז ומתמיד שיתוף-הפעולה בין המשרדים היה פורה. אלא שיש סימנים שהמגמה מתהפכת, ורשות ההגבלים תופסת כוח שמאפיל על משרד התקשורת. זה נובע מכך שהרשות זיהתה חולשה במשרד התקשורת וראתה צורך להתערב - ולא רק כדי להביע עמדה - בשאלות הכי חשובות שעל סדר היום של הענף.

המקרה האחרון של ניצחון הרשות בבית המשפט העליון בעניין מיזוג בזק ו-yes ממחיש עד לאן יכולה רשות ההגבלים להגיע, ובאותו מקרה להביא למצב קשה של חוסר ודאות בשוק התקשורת. ברגע שרשות ההגבלים החליטה שהיא מתלבשת על הנושא הכי חשוב בשוק התקשורת - משרד התקשורת היה חייב להביע את עמדתו ולהתערב בצורה אקטיבית בדיון.

אלא שהיה מי שהיה שהמליץ לשר התקשורת דאז, אריאל אטיאס, לא להתערב - והתוצאה קשה. משרד התקשורת הפך להיות בלתי רלוונטי בשאלה הכי קריטית בשוק. לא לחינם מנכ"ל המשרד, עדן ברטל, ושר התקשורת, משה כחלון, יושבים היום נבוכים ומנסים להבין איך קרה שלמשרד לא היתה עמדה שהובעה בצורה ברורה בדיון המשפטי בנושא הזה.

ניצחון רשות ההגבלים בבית המשפט העליון בעניין בזק yes הפיח בה רוח חדשה. הרשות אינה שבעת-רצון מרמת התחרות בשוק הסלולר - והיא אומרת זאת בפה מלא. היא כנראה גם קצת מכה על חטא שלא עשתה די כדי להרחיב את התחרות בשוק.

לכן המגבלות שהיא רוצה להטיל על שיתוף אתרים, מוטב שיהיו קלות ככל האפשר. הרשות אמנם מופקדת על היבט צר של התחרות, אבל לא הגיע הזמן לצאת מהמעגל הצר הזה?

באנגליה, שמעודדת רשתות משותפות, הגיעו למסקנה כי יש שיקולים טובים בעד שגוברים על הסיכונים. צמצום קרינה, שמירה על איכות סביבה, הקלה משמעותית בסיכויי ההצלחה של מפעיל חדש לפרוס רשת - כל אלה לא חשובים?

אם זה פחות חשוב לרשות ההגבלים, אז ששר התקשורת ישמיע את דברו ויעשה מה שנדרש ממנו - ישמיע קול. זו גם דרך לשיקום מעמדו של המשרד.