מקץ עשור: וחניש וגולד הורשעו בקבלת 53 מיליון שקל במירמה

מדובר באחד המשפטים הארוכים והסבוכים שנוהלו בישראל: העדויות מחזיקות יותר מ-10,000 עמודי פרוטוקול, סיכומי הצדדים מחזיקים כ-2,000 עמודים נוספים, והכרעת הדין של השופט אורי שוהם נפרשת על פני כ-260 עמודים.

לצד וחניש וגולד הואשמו גם התאגידים שיצרו ושהיו בשליטתם, ובהם ג'י-דבליו-אס חברה לסחר, אפיקי נחל חברה לבניין, א.א.ס.ט בניין והשקעות, מון פארק תעשיות, עמק האביב, דימונה טכסטיל, אלעד הצפוני וארזי הצפון בנייה להשכרה.

בסיכום הכרעת הדין החליט שוהם להרשיע את וחניש וגולד, לצד נאשמים נוספים בפרשות, בסדרה ארוכה של עבירות קבלת דבר במירמה, ולזכות אותם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות על חוק מע"מ. בנוסף זוכה גולד מעבירות של בידוי ראיות, עדות שקר, זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף.

חשבוניות כוזבות

התביעה טענה כי מ-1994 קשרו וחניש וגולד קשר לקבל במירמה, באמצעות החברות שהיו בשליטתם, כספים והטבות ממרכז ההשקעות, תוך ניצול המשאבים המוקצים לכך בחוק לעידוד השקעות הון, וכן לקבל כספים ממנהל המכס והמע"מ. מטרתם היתה לקבל כתבי אישור וכספי מענקים וערבויות מדינה להלוואות, ולעשות בכספים אלה שימושים פרטיים. לשם כך כללו השניים בדיווחיהם חשבוניות כוזבות, דרשו החזרי מס תשומות בגינן והציגו מצגים כוזבים למרכז ההשקעות.

כתב האישום הוגש לבית המשפט ב-1999 על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), בעקבות חקירה שניהלה יאח"ה במשך למעלה משנתיים. ב-2001 הועבר התיק לטיפולו של השופט שוהם, ואולם הטיפול בו נדחה מפעם לפעם, והתארך מעבר לסביר.

גולד טען להגנתו כי נוהל לו "משפט שדה", וכי מרכז ההשקעות התנהל באופן פסול כלפי קבוצת וחניש-גולד. גם חוקרי המשטרה היו, לטענתו, "שבויים בקונספציה משלהם ונעולים על אשמת הנאשמים".

ואולם, השופט שוהם קבע כי "דו"חות הביצוע שהגישו החברות הם כוזבים, ואין ספק בלבי כי הם הוגשו על-ידי הנאשמים מתוך כוונה לקבל דבר, כלומר את המענקים וההטבות ממרכז ההשקעות. קבלת הדבר מוצאת את ביטויה במיליוני השקלים - סכום המענקים ששולם לנאשמים במזומן בעקבות מצג-השווא".