אלי רייפמן מבקש להמיר את מאסרו למעצר-בית: כלוא בצינוק

סאגת אלי רייפמן מסרבת להסתיים. עורכי דינו, דורון אפיק ושלומי תורג'מן, הגישו היום (ד') לבית המשפט העליון בקשה בהולה להעביר את רייפמן למעצר-בית עד לדיון בערעורו, שהוקדם ל-12 באוקטובר 2009.

לטענת עורכי דינו של רייפמן, "שירות בתי הסוהר פירש שלא כהלכה את החלטת בית המשפט למאסר אזרחי, וגם אינו יודע כיצד לקיים את החלטת בית המשפט למאסר אזרחי של המבקש - אלא בדרך של מאסר המערער מזה יותר משבוע ימים בתא צינוק, באופן הנוגד את זכויות היסוד של כל אזרח במדינת ישראל".

רייפמן אמר לבית המשפט כי תנאי מאסרו מונעים ממנו לקיים את צו בית המשפט, המחייבו להעביר את מניותיו בחברת אמבלייז למנהל המיוחד לנכסיו, עו"ד איתן ארז. עו"ד ארז, מצידו, התנגד לחלופה של מעצר-בית.

מקורבי רייפמן מסרו בתגובה כי "תגובתו של עו"ד איתן ארז מוכיחה כי הדבר היחיד שמניע אותו הוא האגו שלו והוכחת כוחו".

עורכי הדין של רייפמן, מייסד אמבלייז, כתבו כי בשל הנסיבות הם מבקשים מבית המשפט העליון לעיין מחדש בהחלטה שלא לעכב את החלטת בית המשפט המחוזי, ולהורות על עיכוב המאסר עד הדיון שנקבע בערעור לאחר חג הסוכות - או לחילופין להמיר את המאסר במעצר-בית בתנאים מגבילים.

בבקשה כתבו עורכי הדין: "בעוד שהחלטת בית המשפט היא לצו אכיפה, בפועל - בהיעדר הנחיות מפורטות מבית המשפט - התוצאה היא ענישה דרקונית בתנאי צינוק".

מקורביו של רייפמן הוסיפו כי תגובת שירות בתי הסוהר לפיה לא מדובר בצינוק אלא ב"הפרדה" היא מגוחכת. "מדובר בחדר המשמש כצינוק ובתנאי צינוק, אבל בגלל שמאפשרים לו לצאת לטיול בחצר במשך שעתיים ביום - השב"ס מכנה זאת 'הפרדה' במקום צינוק".

כזכור, ביום ב' בשבוע שעבר נאסר רייפמן והושם באגף האזרחי של כלא מעשיהו. לאחר פחות מ-24 שעות, בשל מה שהוגדר על-ידי שירות בתי הסוהר כהתראות על חייו של רייפמן, הוא הועבר לכלא גבעו,ן בו נכלא בחדר הצינוק המכונה "הקבר", הואיל ולדברי שירות בתי הסוהר - רק כך יוכלו לשמור על חייו.

עורכי דינו של רייפמן כתבו: "כך נגזר על המערער לשהות עד לקיום הערעור בעניינו ב'מאסר אזרחי' בחדר בגודל 2 מטר על 2 מטר ללא חלונות כלל, כאשר החור ברצפה בפינת החדר משמש כשירותים ומעליו גם מקלחת, כלוא 22 שעות ביממה ללא אור יום".

חברת מקקים

עוד כתבו עורכי הדין: "ה'חברה' היחידה לה זוכה המערער בלי הגבלה היא חברתם של מקקים בשפע רב, אין אוויר נקי, בתא שוררים תנאי רעש 24 שעות ביממה אשר אינם מאפשרים שינה, והמערער נמצא בפיקוח צמוד של 2 מצלמות ללא כל זכות לפרטיות".

"הקשר היחיד של המערער כיום לעולם החיצון הינו 3 שיחות טלפון ביום (עד שעה במצטבר), מה שבוודאי אינו מאפשר קידום ביצוע הצו השיפוטי".

כאמור, רייפמן נידון למאסר לפי פקודת ביזיון בית המשפט, עד אשר יעביר את המניות המוחזקות עבורו בחברת אמבלייז לידי המנהל המיוחד לנכסיו.

רייפמן ציין בתצהירו כי "הסוהרים מכנים תא זה בכינוי 'הקבר', והשימוש בתא זה, אשר משמש בדרך-כלל להבאה לסדר של אסירים פליליים אשר הפרו את תנאי בית הסוהר, מוגבל לשבוע ימים - אך לא במקרה דנן".

עוד הוסיף רייפמן: "אני מבקש להדגיש, איני מבכה על תנאי מאסרי מטעמי נוחות - אלא שתנאים אלה אינם מאפשרים לי לפעול בכל צורה שהיא לקידום קיום צווי בית המשפט".

עורכי הדין טוענים כי בתנאי מאסר אלה לא ניתן לקדם את הצו השיפוטי, היות שהמגבלות אינן מאפשרות קיום פגישות עם גורמים מייעצים, כמו גם היעדר יכולת המערער לשוחח בטלפון באופן שיאפשר את קידום קיום הצו.

עוד כתבו עורכי הדין כי תנאי המאסר של המערער רחוקים מאוד ממעצר אזרחי, והינם עונשיים ולא אכיפתיים ונוגדים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

עורכי דינו מסרו בתגובה: "תנאי המאסר הדרקוניים וחסרי התקדים שהוטלו על רייפמן מיועדים בדרך כלל כאמצעי ענישה חמור ביותר, המיועד לפושעים חמורים שאף הפרו את תנאי ההתנהגות בכלא, ומוגבלים לרוב לשבוע ימים. במקרה דנן הוטל על המערער עונש זה ללא כל הליך פלילי, ואין בו מעבר לאמצעי ענישה חמור, כאשר לא זו מטרת הליך ביזיון בתי המשפט. לא זו היתה מטרת בית המשפט העליון, בוודאי כאשר עצם ההליך מצוי בערעור בבית המשפט הנכבד. חשוב לציין כי אין לנו כל טענה כנגד הסוהרים בכלא גבעון, שעל פניו נראה כי הם עושים כמיטב יכולתם, אך תנאי הכלא מגבילים אותם".