"יש יותר מדי תשומת-לב לבעלים של קבוצות כדורגל"

מדריך לטרמפיסט במוחו הקפריזי של בעל קבוצת כדורגל. במקרה הזה דניאל יאמר. בקצה האונה השמאלית במוח הזה מונח לותר מתיאוס. בקצה האונה השנייה מגיח מתוך שכבת חציר ומתנער, נתי עזריה. הם די שונים זה מזה מתיאוס ועזריה. זה כאילו שהאונה השמאלית אומרת לעולם 'אני הבת זונה הכי גאונה שהכרתם, תראו למה אני מסוגלת, אם רק תתנו לי ולא תפריעו'. האונה הימנית היא דרכו של המוח להראות מה קורה כשמבקשים ממנו להיות כמו כולם: משעמם, לא מקורי ולרוב חסר תכלית.

תמיד כשהאונה השמאלית במוח של יאמר מבריקה בפעלול שכולל קבוצה עם מתיאוס, שכטר, פרנסמן, בן דיין, שטראובר - היא רואה מולה את מרים פיירברג והפקידים שלה מהעירייה עם קסדות מגן צהובות על הראש מחייכים אליה בזמן שהם מורחים שכבת מלט באצטדיון החדש של מכבי נתניה. שכבה אחרי שכבה, בלוק אחרי בלוק, אם לא יהיו עיכובים בלתי צפויים, תוך שש שנים ועשרה חודשים יגמרו להניח את כל הבלוקים. אז מה אם אמרו ליאמר שנה עבודה מכסימום ויש לו אצטדיון פנינה כשבא לפני שלוש שנים.

לאורך הדרך בציר המחבר בין שתי האונות במוחו של יאמר יושב לו תמיד ראובן עטר. מי שעוד יהיו שם תמיד הם האוהדים של מכבי נתניה, כלומר אותם אלפיים שמגיעים ויודעים יותר טוב ממנו מה הוא צריך לעשות כדי שהעסק שהוא מפזר עליו כסף בלי הכרה ייראה יותר טוב, ויקללו אותו כשהוא פועל דרך האונה הימנית. ויאמר משתגע, הוא לא מבין איך תמיד, גם אחרי ששפך מעל 60 מיליון שקל על הקבוצה - לא משנה מה יקרה ואיזה אונה תנתב את הקבוצה שלו, הוא גומר עם אותם אלפיים.

עכשיו אותם אלפיים מקללים אותו על מה שהם מגדירים כהזנחה. חוסר עניין. המחיר: שלשום (א') הקבוצה חטפה 3-0 בבית מהפועל ת"א והיא מדורגת אחרונה. בליגה של 16 קבוצות, אחרי עכו, רעננה, נצרת עילית וכל היתר.

"מה היה פה לפניי?"

"אם זה מה שקיוויתי שיהיה כשבאתי? כן", מתחיל יאמר לפרט, "בשנתיים הראשונות שלי גמרנו פעמיים במקום השני. העונה שעברה, השלישית מאז שבאתי, היתה הראשונה שבאמת התחרינו בה על אליפות, מה שאומר שלוש שנים בצמרת. אבל האם זה מה שציפיתי שיהיה? לא ממש. בזמנים שהיינו טובים וחזקים לא בא יותר קהל, כשהיו לנו שחקנים טובים גם לא בא קהל. עכשיו כשהולך פחות טוב, בטח שבא פחות קהל. ואני מאוכזב עבורם. אנשים בנתניה שוכחים מה היה פה שנים אחורה. אם משהו לא תואם את הציפיות שלך כאוהד, זאת לא סיבה להגיב ככה. אבל בינינו, מה באמת היה פה לפני שהגעתי?".

אם נדמה שיאמר חוזר לעבר ולנקודת הפתיחה שלו במועדון כדי להסיט את הדיון מההווה, זאת טעות. אם כבר, זאת דרך מצוינת להבין איך המנגנון שלו פועל. "כשבאתי המועדון היה כמעט מחוק. היינו בלי מחלקות נוער וילדים, כמעט ולא היו שחקני בית. אבל היה חזון להקים אצטדיון חדש וזה היה אטרקטיבי עבורי. אצטדיון נחמד משנה הכל. את הבית בנאדם מקפיד לשפץ כל עשר-חמש עשרה שנה, ואותו הדבר צריך לעשות עם האצטדיון. רק מה, האצטדיון בנתניה נשמר באותו סטנדרט משנות החמישים. אין מים חמים, אין חשמל. קצת הזכיר לי את פייט קלאב. כשהגעתי אמרו לי שתוך שנה יוקם כאן אצטדיון חדש ואיתו מתחם אימונים מתקדם, וזה גם אומר הכנסה יותר גבוהה, אנחנו מדברים פה על עשרים תאי צפייה VIP בסט אוף ד'ה ארט, ובמצב כזה, כשיש לך חלום שיוקם אצטדיון חדש אתה אומר לאנשים שיש סיבה להיאבק ולסבול את זה שאין מים חמים.

"אבל עוברת שנה, ואחריה עוד שנה, ואין אצטדיון, והיה לנו צוות מאמנים וסגל מצוין, אבל הם כבר לא היו מוכנים לשחק בתנאים האלה. גם אני לא. זה לא ייאמן באיזה דברים אני צריך להילחם כדי להמשיך בנס הזה שנקרא מכבי נתניה. ניסינו הכל בשלוש שנים הקודמות כדי להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, אבל אחרי שהגשמנו כמה מהמשימות שהצבנו לעצמנו, עשיתי חשיבה מחודשת לבחון דרך חדשה להשקעה. ואחרי העונה האחרונה אמרתי לעצמי שצריך להפגיש את החלום עם המציאות, ולכן הבנתי שצריך לייצר משהו אחר בקבוצה העונה. האצטדיון הרי לא יהיה מוכן גם בעוד שנתיים ובמצב עניינים שכזה, גם אין סיבה שאני אשקיע כל כך הרבה בכוכבים ואני כבר בחודש מאי ניבאתי מה הולך לקרות איתנו בספטמבר, זה לא סוד. ואני אגיד לך מה עוד הבנתי. הבנתי שאנשים פה אוהבים כדורגל, אבל הם לא מכבדים את הכדורגל. פה נשפטים רק על סמך הצלחה".

* למה בעצם נכנסת לכדורגל? רצית הכרה?

"כל הזמן שואלים אותי את השאלה הזאת, וימשיכו לשאול אותי את השאלה הזאת. כבר שמעתי שאמרו שמכבי נתניה היא צעצוע בשבילי, אבל מי שיודע מי אני ומכיר אותי באמת, יודע שמעולם לא הסתכלתי על התקשורת. היא תמיד חיפשה אותי יותר. אני לא טיפוס שאוהב לדבר יותר מדי ולחשוף רגשות, וזו אולי הטעות היחידה שלי כאן. כי הסיבה לשיפוט המוטעה כלפי וליהירות שהדביקו לי, היא כי אני לא מדבר עם מי שצריך כל הזמן. זאת היתה הדרך של התקשורת להפגין שרירים כלפיי. אני לא רציתי שיהיה קו ישיר אליי, כי אני לא טיפוס כזה, בשביל זה יש לי דובר, אבל הם חיפשו אותי ואני לא רציתי לשתף פעולה. ככה המציאו לי מקורבים בכמות שאין ולא יהיו לי אף פעם בארץ. אני מאחל לעצמי שאף אחד לא יתמקד בי, אני באמת לא מבין למה כדורגל צריך להתמקד בבעלי הקבוצות, אלא בכדורגלנים. יש יותר מדי תשומת לב לבעלים בכדורגל".

* אתה מיתמם, הבעלים הפכו את עצמם לכוכבים האמיתיים של המשחק הזה.

"אני ממש לא מיתמם. תראה, אני באמת באתי למכבי נתניה כי זאת היתה בשבילי הזדמנות נהדרת לתרום משהו בתחום שאני אוהב. לעזור לילדים להגשים חלום ולהקים פרויקט צדקה בנתניה. זה שום דבר מעבר לזה. עבורי מכבי נתניה היא כמו פרח יפה שגדל יפה ולא מספיק מעריכים עד כמה. הפרח הזה עבורי עדיין במקומו ועם המים וההשקעה הנכונה הוא ימשיך ויהיה פרח יפה".

הוא מודע לדימוי הפלייבוי שהצמידו לו, זה שמעביר חודשים בשנה בבית שלו באיביזה, וצוחק. "אני אחד האנשים המשעממים ביותר. אם תראה איפה אני חי באיביזה תחשוב שיצאתי לגמלאות. הדימוי שלי לא דומה בכלום למה שאני באמת. אני איש משפחה והמשפחה שלי היא התחביב היחידי שיש לי. חוץ מזה, אני איש שאוהב לעבוד. אז אני והמשפחה מעבירים שישה שבועות בכל קיץ בבית באיביזה, מה הביג דיל? אבל ברוב השנה אני במטוס בנסיעות עבודה. משני עד שישי אני לא בארץ, אבל אנשים כאן רואים אותי בשבת במגרש וחושבים שכל השבוע אני מבלה כאן. הם לא מכירים את קצב החיים שלי. המקום היחיד שבו אני צריך לחשוש לשם שלי הוא פה. בגרמניה לא היה קל לחיות בתור יהודי, ופה לא קל לחיות בתור גרמני. אבל שלא תהיה אי הבנה, אני והמשפחה באמת שמחים שאנחנו כאן ולא מתכוונים לעזוב".

FC בטרייה

את נסיעות העסקים שלו מקדיש יאמר כרגע בעיקר לפרויקט מצית הדמיון שלו - יצירת סוללות שיטענו אנרגיה לשימוש תעשייתי ויחסכו חשמל ובזבוז אנרגיה מיותר. בחזון שלו כל דבר בעולם שלנו יפעל יום אחד בזכות הסוללות האלה. אופניים חשמליות ייסעו במהירויות מטורפות, הפלאפונים שלנו ידברו בשבילנו בלי הכרה. שעות יכול יאמר לדבר על הפיתוח החדש שלו.

"אין דבר כזה בעולם. זה מוצר שלא יכול להיכשל ואנחנו כרגע בשלבי פיתוח שלו. בגלל שהמוצר הזה הוא חדשני ברמות שלא ייאמנו, צריך להקים תשתית מפעלים מכלום ואנחנו כרגע עובדים במרץ להקים מפעלים כאלה בצ'כיה, פולין, קנדה, הודו ובפעם הראשונה אני אפילו מתחיל לחשוב על ישראל כמקום לעשות בו ביזנס, מה שעד היום לא עשיתי, כי קבוצת כדורגל היא הרבה דברים, אבל בטח שלא ביזנס. כי ביזנס בנוי על עקרון שאתה גם יכול להרוויח בו. תחשוב על זה, מפעל ישראלי שמעסיק אלף איש, ואני כבר לא מדבר על להביא את הסוללות האלה לארצות שאין בהן חשמל. אני היצרן הכי גדול בתחום שלי והחברה שלי היא הכי גדולה, כי הספיק לי להיות מקום שני עם מכבי נתניה".

בינתיים מיישם יאמר את עקרון הסוללות חוסכות האנרגיה שלו בהצלחה במכבי נתניה, ושולח אותה להתמודד העונה בעיקר עם שחקנים תוצרת בית ושחקנים זולים אחרים, אבל זה רק בגלל שיאמר מבין שהשיטה הישראלית קצת עשתה עליו מערוף. אם זה יזרז בסוף את הקמת האצטדיון החדש בנתניה, מה רע. "התחייבתי כשבאתי למכבי נתניה לחמש שנים, וזו התוכנית. אני בדרך כלל אוהב להיצמד לתוכניות שלי. אבל לך תדע".