"גם ב'עופרת יצוקה' דיברו על משאבים ולא ירו כמה שרצו"

המזגן בלשכתו של תת-אלוף יהודה קטורזה (44), ראש מטה פיקוד העורף בבסיס פיקוד העורף ברמלה, עבד אך לא קירר. "אני לא יודע מה קרה לו, כנראה התקלקל", אמר בנימה מתנצלת ומיוזעת משהו.

אילולא הנושא לשמו הסכים להתראיין בראשונה מאז מונה לתפקיד לפני כשלוש שנים - "התייעלות וחיסכון בפיקוד העורף" - הגבה לא הייתה מורמת לנוכח מזגן לא פונקציונלי שזלל חשמל לחינם ביום מהביל, לפני הגשמים של סוף השבוע.

"החלפנו 400 מזגני חלון ישנים במזגנים מפוצלים חדשים, כמו זה שאצלי בחדר, בעלות כוללת של 400 אלף שקל", אמר והוסיף, שמדובר בהשקעה שאמורה להחזיר את עצמה תוך שנה.

החלפת אלפי נורות בנורות חסכוניות והפחתת כמות נורות הפלורסנט בתשעת בסיסי פיקוד העורף ברחבי הארץ, הוא מהלך נוסף שיזם, לדבריו, בשם החיסכון. "רק במחנה הזה ביטלנו 100 פלורסנטים", הוא אומר. ואכן, במסדרון הארוך המוביל אל לשכתו, נראה שמספר נורות הפלורסנט מדולל.

שדרוג מזגנים ונורות, הם חלק מתוכנית התייעלות וחיסכון כוללת שפיקוד העורף מיישם משנת 2008 ועד היום. "עד כה חסכנו לקופת צה"ל 95.8 מיליון שקל (מהם 76.3 מיליון שקל מפרויקטים שונים ו-19.5 מיליון שקל מקיום שוטף), והיד עוד נטויה", אמר ל"גלובס" סגן אלוף קובי מלכה (45), ראש מחלקת תקציבים בפיקוד העורף, ויד ימינו של קטורזה ביישום התוכנית.

החיסכון, לדברי מלכה, מתחיל בדברים הקטנים ונגמר בגדולים. "נוגעים בכל תחום קטן כגדול, החל מביטול הכיבוד המסורתי בלשכות המפקדים - מה שחסך לנו כחצי מיליון שקל, וכלה במכירת מסכות אב"כ לא שמישות לצורכי מחזור במקום הטמנתן במטמנות ללא תמורה - מה שהעשיר את קופתנו בכמה מאות אלפי דולרים".

אך לא רק. לדברי קטורזה-מלכה, גם חוזים עם קבלנים חיצוניים נבדקים כיום בזכוכית מגדלת, ושירותים שונים, דוגמת ההוצאה לאור של פיקוד העורף, הוצאו לאאוטסורסינג. "היום, לכל משימה יש תג מחיר כלכלי".

"ביום שנוריד את האצבע מההדק, הבזבוז יחזור"

דוד בן-גוריון אמר פעם: "חייל או מפקד המבזבז ללא הכרח את רכוש מדינתו, מסייע בלא יודעין לאויב". דבריו אלה של בן-גוריון משקפים, לדברי קטורזה, את הלך הרוח בפיקוד העורף מודל 2009.

"התייעלות וחיסכון במשאבים זאת בעיה של מפקדים, לא של כלכלנים", קובע קטורזה, שמאמין כי "ברגע שהמפקדים יבינו את זה, המצב יהיה טוב. צבא צנוע זאת לא סיסמה, זה אפשרי".

פיקוד העורף, החולש על תקציב שנתי של 700 מיליון שקל (ובעיתות מלחמה על כמיליארד שקל), אחראי על הגנת העורף במצבי חירום: הדרכת והכנת האוכלוסייה להתגוננות בעיתות משבר ומלחמה, וכן על חילוץ והצלה בארץ ובעולם במקרים כמו פיגועי טרור, רעידות אדמה, שיטפונות, שריפות ועוד.

*מה הטריגר לגיבוש ויישום תוכנית התייעלות וחיסכון בפיקוד העורף?

קטורזה: "הטריגר לתוכנית הוא ועדת ברודט (ועדת ברודט, שהוקמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה לבחינת תקציב הביטחון, חשפה מחדלים ובזבוזים שתרמו לדעתה לכשלים שהתגלו במלחמה. הוועדה המליצה, בין היתר, על הגדלה מסוימת של התקציב השנתי ועל התייעלות הצבא, ס' פ').

"הוועדה חייבה את הצבא לעסוק בהתייעלות מתוך מקורותיו. הצבא הוא גוף ענק ועתיר משאבים, ולפיכך עליו להסתכל כל הזמן על ההוצאות השוטפות, וזה אתגר לא פשוט. האתגר שלנו הוא ניהול כספי ציבור כמו בחברה פרטית".

*איפה לדעתך הצבא מבזבז?

"הצבא מבזבז בקיום השוטף היומיומי - דלק, חשמל, מים, מזון ועוד; בכוח-אדם, בקורסים ובתקנים; במו"מ ובחתימה על חוזים בזבזניים עם תעשיות וגופים אזרחיים - קייטרינג, ליסינג, מוסכים ועוד; באי-אכיפה של חוזים והסכמים, ואי-הטלת קנסות במקרים רבים בהם 'עובדים על הצבא'; באי-ביטול המשאבים המוקצים לטובת פרויקטים מיד עם סיומם; ובהכנסת טכנולוגיות עתירות כוח-אדם מחד, ואי-גריטה של מערכים וטכנולוגיות ישנות מאידך".

*מדוע לדעתך קודמייך לא עשו זאת?

"מאחר שהשאלה 'למה קודמיי לא עשו כך וכך' לא תביא לי אגורה אחת, אין לי סיבה להסתכל אחורה".

*האם אתה יכול לומר שפיקוד העורף כבר לא בזבזן?

"אני עדיין לא יודע לחתום אם הצלחנו במשימה, אבל אני יודע לומר לך שעשינו הרבה. אני גם יודע שביום שנוריד את האצבע מההדק, הבזבוז יחזור במלואו. יש עוד הרבה מה לעשות והדרך עוד ארוכה".

"התייעלות וחיסכון זאת לא בעיה של כלכלנים"

*כיצד המיתון השפיע על פיקוד העורף?

"השפיע לטובה בהיבט של גיוס כוח אדם איכותי. אנשי קבע בפיקוד העורף משתכרים שכר נמוך משמעותית מאנשי קבע במערך הלוחם של צה"ל, שכר מינימום, ולכן רבים לא רצו לעבוד פה. האבטלה בחוץ על רקע המיתון, הביאה אלינו אנשים איכותיים, ובכמות.

"מאידך, חלה עלייה בסיוע לחיילים נזקקים".

*האם מפקדי וחיילי פיקוד העורף נשמעים לקריאות שלך לחיסכון?

"לא השארנו דברים לרצון הטוב של האנשים. הבנו שאם נתלה בבסיסים שלטים 'חייל, חסוך בחשמל', זה לא באמת יקרה, אז החלטנו ללכת על זה בדרך אחרת. כתבנו נהלים ברורים שאותם יש למלא ובמקביל יישמנו שינויים.

"בתחום החשמל והמים, למשל, גייסנו לשירות מילואים שני מהנדסי חשמל ומים שהתבקשו להסתובב בבסיסי פיקוד העורף ולבחון דרכים לחיסכון בחשמל ובמים.

"אחרי חודש הם באו עם תוכנית התייעלות מפורטת, שהצריכה השקעה של 1.4 מיליון שקל בתשתיות. השקענו את הכסף, וההשקעה הזאת צפויה להחזיר את עצמה תוך שנה וחצי ולהביא לחיסכון של כמיליון שקל בהוצאות החשמל והמים של פיקוד העורף כל שנה".

*מהו הדין לחייל או למפקד שלא מיישם את נוהלי החיסכון?

קטורזה: "חייל או מפקד שמגיע אליי לשיחה בעניין, לא יגיע פעם נוספת. אין מנוס משיטת המקל והגזר".

מלכה: "כל פעם צריך לכסח את הדשא מחדש. זה לא משהו שנלמד בפעם אחת. זה מצריך אנרגיות כי לא כולם שמחים לקבל שינויים".

*בכמה הצטמצם חשבון החשמל של פיקוד העורף?

מלכה: "במחצית הראשונה של 2008 חשבון החשמל של פיקוד העורף היה 2.3 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה של 2009 הוא ירד ל-2.1 מיליון שקל. חיסכון של 200 אלף שקל. אולם, אנחנו מודדים את החיסכון בחשמל לפי קילוואטים ולא לפי שקלים".

*איך רואים את תוכנית ההתייעלות של פיקוד העורף בראייה כלל צה"לית?

קטורזה: "לא רק פיקוד העורף מיישם התייעלות וחיסכון. חלק מהמהלכים שלנו מיושמים בכל צה"ל. כשהצגתי את התוכנית במטה הכללי, הייתה התלהבות. מפקדים מדברים משאבים. גם במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' דיברו משאבים ולא ירו כמה שרצו".

*אילו חלקים מהתוכנית מיושמים בכל צה"ל?

"המודל שלנו לחיסכון בדלק מיושם כיום בכל צה"ל. צריכת דלק לא הייתה תחומה במכסה. חיילים ומפקדים יכלו לצרוך דלק בלי הגבלה. החלטנו לעצור את זה ולהוריד 10% בתצרוכת הדלק באמצעות קביעת מכסה לכל בעל תפקיד. בזכות זה חסכנו בפיקוד העורף כ-600 אלף שקל בשנת 2008, ובכלל בצבא נחסכו מיליוני שקלים".

*לאן הולך הכסף שנחסך?

"אימונים ואמל"ח, ובמילה אחת להתעצמות. כל שקל שאני מצליח להעביר מהקיום השוטף לאימונים ולאמל"ח - זה האולטימטיבי".

*אלוף פיקוד העורף אמר באחרונה שבינואר 2010 יחל הפיקוד בחלוקת ערכות מגן לציבור, ושאין די ערכות בשל מגבלות תקציב. האם חלק מכספי החיסכון מיועדים לרכישת ערכות חדשות?

מלכה: "המדינה ומשרד הביטחון קובעים לנו כמה כסף יוקצה לכל נושא ונושא. כמה למיגון מבנים בשדרות וכמה לרכישת מסכות אב"כ. בעניין ערכות המגן, המדינה העמידה תקציב מסוים שאינו מספיק. אנחנו מנסים לתת את התפוקה הטובה ביותר במסגרת המגבלות".

5 הצעדים של פיקוד העורף להתנהלות ארגונית חסכונית

1. ניהול זמן

זמן הוא משאב חשוב. מפקדים בפיקוד העורף הונחו לתחקר את לוח הזמנים שלהם כדי למנוע בזבוז זמן ושעות עבודה. זה אומר, לעמוד בלוחות זמנים, לקיים מפגשים בווידיאו קונפרנס כדי לחסוך בנסיעות מיותרות וכדומה.

2. ציוד משרדי במשורה

ניירות, דיו וכדומה הם מקור בזבזני אדיר. פיקוד העורף הפחית 70% מהתצרוכת המשרדית באמצעות הורדה משמעותית במספר המדפסות, הניירות, הדיו והמגרסות במשרדים.

להגיד לאנשים להשתמש פחות בניירות, זה לא מספיק. יש לעצור את הבזבוז מהברז. כלומר, לתת הוראה לא לקנות יותר מדפסות, מגרסות ומכונות צילום.

3. ביזור משאבים

אין לצפות להסכמה, לתמיכה ולהזדהות מצד החיילים. לכן, בפיקוד העורף ביזרנו את סל המשאבים ליחידות הפיקוד.

כיום מפקדי היחידות יודעים שעליהם לממש את התקציב שלהם באופן היעיל ביותר ולהטמיע זאת בקרב החיילים הזוטרים. ככל שהמשאבים מבוזרים יותר מטה, למשתמש הסופי, כך יש יותר אחריות מלמטה.

לאחר שהוצאנו פקודה מסודרת המפרטת אילו משאבים יש לכל יחידה, התחלנו לראות חיסכון אדיר.

4. חופשות מרוכזות לעובדים

איש קבע זכאי ל-25 ימי חופשה בשנה. כדי למנוע מצב של הצטברות ימי חופשה שלא נוצלו, שמצריך פדיון כספי, ניהלנו חופשות מרוכזות יזומות, ובלשון צה"ל הדממה.

מערך שלם שיוצא לחופשה מביא לחיסכון אדיר בפדיון ימי החופשה ובהוצאות נלוות כמו חשמל, מים, טלפון ועוד.

5. מיקור חוץ

פיקוד העורף מוציא לאאוט-סורסינג פעילות שאינן פעילויות הליבה של הארגון. כך קרה, לדוגמה, שהוצאת ההוצאה לאור של פיקוד העורף לקבלן חיצוני חסכה כחצי מיליון שקל.

ביצוע איסוף מסכות אב"כ ע"י קבלן חיצוני הביא אף הוא לחיסכון אדיר בזמן ובכסף. בינואר 2010 אף מתוכנן לחלק מסכות אב"כ באאוט-סורסינג.