עו"ד פנחס רובין: "אולי גם נשים מצלמות והאזנה על כל אזרח?"

"קשה לומר שבישראל מחולטים היום מספיק כספי פשיעה, וקשה לומר שנערים ונערות שמתבוננים במתרחש בערי שדה שונות ושואלים את עצמם מה יעשו כשיהיו גדלים - אני לא בטוח שאנו במצב של צדיק וטוב לו, רשע ורע לו"- כך אמר היום (ד') יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון, יהודה שפר, ביום עיון של המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין בנושא הלבנת הון, בריכוזה של עו"ד יעל גרוסמן.

לדברי שפר, יש פער משמעותי בנושא חילוט ערבויות ביננו לבין ארה"ב. שפר: "היום כשנחשף איזה ארגון פשע או תופעה פלילית שמאיימת על כולנו, מיד יש מקהלה של אנשים שטוענים שצריך להחמיר בענישה. בעולם הבינו כבר שזה לא מספיק: חייבים להכניס אנשים לכלא, אבל לא פחות חשוב לדאוג שהפשע לא ישתלם ובארץ יש יותר מדי מקרים שהפשע משתלם. הדרך הטובה היא לשאול מה טוב לעבריין ואז יודעים שזה מה שרע לחברה. נאשמים מוכנים לשבת כמה שנים בכלא ובלבד שלא יחלטו להם כספים. הבעיה היא שהחקירות של איתור רכוש הן ריצות מרתון".

לדברי שפר, החקיקה הקיימת היום מקשה על חילוט רכוש, ויש להקל כך שהיה ניתן לחלט רכוש על יסוד מידע פיננסי שהועבר בין גופי החקירה השונים.

עו"ד פנחס רובין, אמר כי "אין כל ויכוח שיש מקום להוקיע עבריינים, ופקודת מס הכנסה מעניקה כלים אכיפתיים 'לא רעים'. ואולם, נשאלת השאלה מה הטעם להוסיף עליהם עוד ועוד כלים לא קונבנציונאליים כמו הכלים בחוק איסור הלבנת הון?".

רובין הוסיף, כי "חוק איסור הלבנת הון פרץ גבולות. אולי גם נשים האזנה ומצלמות לכל אזרחי המדינה?. אם יישמו את המהלך, כשהכסף הנגוע בעבירת מס יתגלגל, כולנו נהיה עבריינים. המרחק בין פליליות לאי פליליות בעבירות מס הוא כחוט השערה, כך שאין מקום להכניס את זה בגדר חוק כה קשה של עבריינים קשים. מה עוד שזה עשוי ליצור בעיה ליהודים להגיע לישראל".

לדברי עו"ד גלעד ברון ממשרד גולדמן-ברון, רוב עבירות המס מקורן בעסקים לגיטימיים, והחשש הוא שיש כרסום היוצא משליטה, ברצון להחיל את חוק איסור הלבנת הון על עבירות מס.

פרקליטת מיסוי וכלכלה, עו"ד אלה רובינק, קראה להוריד את רף ההוכחה לצורך חילוט רכוש שהושג תוך ביצוע עבירת מקור (עבירה המוגדרת ככזו לצורך חוק איסור הלבנת הון). לדבריה, במקרים של פסק דין חלוט על ביצוע עבירת מקור, יש לאפשר תפיסת הכספים תוך דרישת הוכחה ברמה אזרחית בלבד.

עו"ד נבות תל-צור תקף את חוק איסור הלבנת הון ואת אופן השימוש בו. לדבריו, "המאבק בעבירות כלכליות לא ייעשה דרך חוק איסור הלבנת הון. יש שלל עבירות כלכליות, ואם המאבק בהן נכשל, אולי צריך למחוק את כל החוקים, אבל להשתמש בחוק איסור הלבנת הון כדי לתקן קשיי אכיפה של החוק, מחוץ להקשר זו לא היתה המטרה".

תל-צור תקף גם את הכוונה לחשוף עורכי דין לאישומים פליליים, במקרה של "עצימת עיניים" מצידם. תל-צור: "למה שמגן דוד אדום או כל גוף אחר שמחזיר תרומה, לא יחזיר תרומה שמקורה בעבירה. עד איזו רמה מצפים מאיתנו לבדוק? האם ברמה של חיפוש בגוגל, האם ברמה של שכירת חוקר פרטי. לא צריך להעביר נטל שמוטל על המדינה, אל האזרחים. המערכת רוצה משטר של פחד, אח גדול' ותלונות כדי לקבל חסינויות. אני מציע לקחת את תזכיר החוק בנושא עצימת עיניים, ולגנוז אותו".

עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך ולשעבר היועץ המשפטי של הרשות לאיסור הלבנת הון, אמר בעניין זה, כי הטלת אחריות פלילית על עורכי דין, נועדה "להוריד אותם מהגדר". אלבק: "עורכי דין הם לא צופים מן הצד במאבק בין הציידים - השוטרים, לבין העבריינים. התכלית היא להוריד אותם מהגדר, ואי אפשר להוריד אותם מהגדר אם אין להם חשיפות. באנגליה המקלה העונש על אי דיווח הוא 14 שנות מאסר, ובארה"ב - 20 שנים. ואיפה שם מדינת המשטרה והאח הגדול? אין שם החריג של עצימת העיניים. איך הבנקאים שם מסתדרים ולא יכולים להסתדר? אנו עדיין נמצאים רחוק מהמקום ההוא. בלונדון עורכי דין ורואי חשבון מדווחים והיא לא הפכה למדינה של מלשינים".

לדברי עו"ד איתן מעוז, "הבעיה בחוק איסור הלבנת הון היא בעיית האכיפה. הרשעה באיסור הלבנת הון לא דורשת הרשעה מוקדמת בביצוע עבירת מקור. וכך אנו מוצאים עצמנו עם עבריין שביצע עבירות זכויות יוצרים, ומקבלים כתב אישום על הלבנת הון".