"אלרוב הרוויחה עשרות מ' ש' מהורדת דירוג לא מוצדקת"

אקירוב על אפריקה-ישראל: "החברה הזו קיבלה דירוג A על גיוס אג"ח ב-9 מיליארד שקל. כאשר זו ההתנהלות, הדרך לפריצת המשבר הייתה בלתי נמנעת" ■ "חברה טובה היא לא חברת עדר שרצה ממדינה למדינה - היום לאס וגאס, מחר מיאמי. אפריקה ישראל הייתה אופנה"

אלפרד אקירוב, יו"ר קבוצת אלרוב, התייחס היום (ד') בוועידה השנתית למימון תאגידי של DC Finance's, לאפריקה ישראל: "אפריקה ישראל קיבלה דירוג A על גיוס אג"ח בהיקף של 9 מיליארד שקל. כאשר זו ההתנהלות, הדרך לפריצת המשבר באפריקה הייתה בלתי נמנעת". אקירוב טען כי "למשבר העולמי היו גם השפעות חיוביות, אך רק על חברות עם דירקטוריון חזק ועצמאי, דירקטורים שלא קשורים לבעל השליטה, שאינם "יס-מנים" ולא מוחאים לו כפיים, ושהתגמול לבעל השליטה בהן, הוא הוגן וסביר".

אקירוב התייחס גם לפעילות של חברות נדל"ן אחרות בשוק: "חברה טובה היא לא חברת עדר שרצה ממדינה למדינה ונופלת שבי אחר אופנות - היום לאס וגאס, מחר מיאמי. אפריקה ישראל הייתה אופנה, כולם אהבו אותה, וכך היא הגיעה משווי של 28 מיליארד שקל לשווי של 2 מיליארד שקל בהסדר החוב". "עם הון של 3 מיליארד שקל לא ניתן לשרת חוב של 9 מיליארד שקל באג"ח", הוסיף אקירוב.

אקירוב שוב תקף את חברות הדירוג, וציין כי הורדת הדירוג של איגרות החוב של אלרוב על ידי מדרוג בסוף השנה שעברה, מ-A2 ל-A3, היוותה הזדמנות לרווחים עבור החברה. "אלרוב הזהירה בזמן אמת את מדרוג מהורדת דירוג בלתי מוצדקת. למרות זאת הם הורידו את הדירוג ללא בדיקה של תזרים המזומנים, מה שגרם נזק למחזיקי האג"ח ולבעלי המניות. הורדת הדירוג אפשרה לנו להרוויח, על חשבון מחזיקי האג"ח, עשרות מיליוני שקלים מרכישה עצמית של האג"ח".

ברנע: "לא תספורת - השתלת שיער"

פרופ' אמיר ברנע, ששימש כיועץ לאפריקה ישראל בהסדר החוב אליו הגיעה מול מחזיקי האג"ח שלה, אמר בוועידה: "בין אם נשווה פארי לפארי ובין אם נשווה ערך שוק לערך שוק, הסדר החוב באפריקה לא רק שהוא לא תספורת, אלא הוא השתלת שיער".

ברנע, שהשתתף היום בוועידה השנתית למימון תאגידי של DC Finance's, התייחס לטענות ולביקורות הרבות שנשמעו אודות הסדר החוב שהושג: "לא בכל פעם ששווי השוק של החוב נמוך מערכו הפארי, זו תספורת. ברור כי שווי אג"ח לפני הסדר נמוך משוויין לאחר הסדר".

ברנע גם התייחס לאג"ח ט', האג"ח הקצרות של אפריקה ישראל שמועד פירעונן חל אתמול, והמחזיקים בהן קיבלו רק את הריבית בגינן. "לא לוקחים כאן בחשבון את העובדה שאם עולה ההסתברות לפשיטת רגל בתקופה הקרובה, החוק מאחד את כל ההון ל-POOL אחד, ללא הבדל בין אג"ח ארוכה לקצרה. בפועל, מתהפך המצב - בעוד שבמצב רגיל האג"ח הארוכה תהיה בעלת תשואה גבוהה יותר, במצב של חדלות פירעון האג"ח הקצרה דווקא מגלמת תשואה גבוהה יותר". בכך ברנע טוען למעשה, כי לאג"ח ט' אין קדימות בפירעון על פני האג"ח הארוכות.

ברנע התייחס ללקחים שניתן ללמוד מהסדר החוב באפריקה, והתריע מפני מצב בו מנפיקים אחרים יימנעו מלהגיע להסדר. "למרות שניתן היה לחזות את ההסדר באפריקה והכתובת הייתה על הקיר, הבעלים שילם פה מחיר מאוד כבד, גם ציבורי וגם פיננסי. זהו הליך מסובך ויקר, גם מבחינת תשלומי עתק ליועצים", אמר. התשלום ליועצים של אפריקה ישראל נאמד בכ-6 מיליון שקל, וההערכות הן כי עשרות אלפי דולרים מתוכם הופנו לברנע.

"צריך לקחת בחשבון שמדיניות אנטי הסדר, אנטי בעל שליטה, מדיניות שלוחצת לפירוק - היא אולי לטובת משקיעים מסוימים, אבל למעשה פוגעת בחדות בתפקוד של השוק החוץ בנקאי. בסוף נחזור כולנו לבנקים, וכנראה שהסדר חוב קל יותר במו"מ מול הבנק. לפחות הוא בלי עיתונות".

ברנע סבור כי במקרה של אפריקה ישראל התקיימו התנאים בהם הסדר חוב הוא הפתרון המתאים. "מדובר בחברת אחזקות עם חברות בת ציבוריות, שלנושים אין גישה ישירה לנכסים. זה המקרה גם בבוימלגרין. אפריקה מראש לא מומנה טוב, כי כל החוב נעשה בחברת האחזקות למעלה, מה שיצר מצב בו ההזרמה של הדיבידנדים למעלה לא מובטחת, במיוחד בתקופת משבר".