להיזהר מחמות - גם בעת קבלת מתנה

החלטת מיסוי חדשה עוסקת באיחוד "כלכלי" של שתי חלקות לצורך הקמת חניון תת-קרקעי משותף, וההחלטה השנייה עניינה במתנה שניתנה לאלמנת בן שנפטר

רשות המיסים פרסמה לאחרונה שתי החלטות מיסוי חדשות ומעניינות בתחום מיסוי מקרקעין. אחת ההחלטות (מס' 1408/09) עניינה באיחוד חלקות לצורך הקמת חניון תת-קרקעי משותף, וההחלטה השנייה (מס' 1305/09) עניינה במתנה הניתנת לאלמנה לאחר פטירת בעלה.

להלן תוכן ההחלטה הראשונה: שתי חברות שונות רכשו חלקות הגובלות זו בזו. על החלקות חלה תוכנית בניין עיר הקובעת, כי בשלב ביצוע ראשון של התוכנית ייבנה מתחת לשתי החלקות חניון תת-קרקעי משותף. לפי התוכנית, היתר לבניית הקומות העליונות בכל אחת מן החלקות מותנה בקבלת היתר לבניית החניון המשותף. לפי זאת, המשמעות המעשית של התוכנית היא שלא ניתן לנצל את זכויות הבנייה בכל אחת מן החלקות ללא שיתוף פעולה של הצדדים בבניית החניון התת קרקעי המשותף.

בכוונת החברות לפעול להקמת הפרויקט המשותף על שתי החלקות, אך מבלי לקדם תוכנית לאיחוד שתי החלקות הגובלות. החברות פנו לרשות המיסים בבקשה להכיר באיחוד "הכלכלי" בין החלקות כאיחוד הפטור ממס שבח מכוח סעיף 67 לחוק מיסוי מקרקעין.

המונח "איחוד" מוגדר בסעיף 67 לחוק כ"איחוד חלקות גובלות או חלקות רצופות לשם תכנונן מחדש, לרבות איחוד חלקות כאמור לפי תוכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה". במקרה הנדון בהחלטה, החלקות לא אוחדו לפי תוכנית קיימת ואף לא היה בכוונת הצדדים לפעול לשם איחודן על פי הליכי התכנון. למרות זאת, רשות המיסים החליטה להכיר בפעילות הכלכלית המשותפת של הצדדים בבניית החניון התת-קרקעי מתחת לשתי החלקות - פעילות שנכפתה עליהם מכוח הוראות התב"ע התקפה - כ"איחוד" הפטור ממס שבח מכוח הוראות סעיף 67 לחוק. במקרה זה העדיפה רשות המיסים את התוכן הכלכלי של העסקה על פני צורתה הפורמלית.

החלטת המיסוי השנייה עוסקת במתנה שניתנה על-ידי חמות לאלמנת בנה שנפטר. באותו מקרה הבטיחה האם לתת לבנה דירת מגורים במתנה. ברם, בטרם עלה בידה לממש את הבטחתה נפטר בנה והותיר אחריו אלמנה וילדים קטנים. האם ביקשה לראות בהעברת הדירה לאלמנת בנה כמתנה לקרוב הפטורה ממס שבח לפי סעיף 62(א) לחוק. עוד ביקשה האם לאפשר לאלמנה למכור את הדירה בפטור ממס בחלוף תקופת הצינון המקוצרת הקבועה בסעיף 49ו לחוק, המתאימה למתנה שניתנה מהורה לילד. כמו כן, ביקשה האם לראות בהעברה ללא תמורה לאלמנת בנה כמתנה לילד, ובכך לאפשר לה למכור דירה אחרת בפטור ממס ללא המתנת תקופת צינון כלשהי.

הגדרת "קרוב" בסעיף 1 בחוק מיסוי מקרקעין כוללת "בן זוג של צאצא". ככל הנראה, כוונת המחוקק הייתה לבן זוג של צאצא הנמצא בחיים. עם זאת, בנקודה זו החליטה רשות המיסים להקל וראתה באלמנת הבן המנוח כ"קרובה" של החמות למרות פטירת הבן. המשמעות של ההכרה באלמנת המנוח כ"קרוב" היא, שהעברת המקרקעין אליה במתנה פטורה ממס שבח לפי סעיף 62(א) לחוק.

עם זאת, על אף העמדה הליברלית שנקטה הרשות לעניין הגדרת "קרוב", נדחתה הבקשה לראות במתנה מהחמות לאלמנה כמתנה מהורה לילד, הן לעניין קיצור תקופת הצינון הקבועה בסעיף 49ו לחוק (לגבי האלמנה) והן לעניין החריג לתקופת הצינון לפי סעיף 49ב(1)(א) לחוק (לגבי האם).

לכן, כדי שהאלמנה תוכל למכור את הדירה בפטור ממס שבח יהא עליה להמתין את תקופת הצינון הקבועה בחוק למי מי שאינו ילדו של נותן המתנה (ארבע שנים, או שלוש שנים אם תתגורר בדירה דרך קבע). בנוסף, המתנה לאלמנה תיחשב ניצול פטור לחמות ולכן תיאלץ אותה להמתין ארבע שנים לפני מכירת דירה אחרת בפטור ממס. *