שני חברים יצאו לדרך - איפה צורי דבוש ואיפה אלי רייפמן?

דבוש, מכר בשנים 2000-2003 את אחזקותיו בחברה, תמורת סך כולל של כ-65 מיליון דולר, חלקן לשותפו רייפמן שהמשיך להאמין בחברה ולהשקיע בה סכומי עתק. זה הביא אותו, כידוע, לפי שעה, לקטסטרופה כלכלית ואישית. שלשום (א') החליטה השופטת ורדה אלשיך לשחרר את רייפמן ממאסרו ל-10 ימים כדי שיפעל לאתר את מניותיו באמבלייז, כשהיקף חובותיו מוערך כיום בכ-250 מיליון שקל.

דבוש, שכאמור שילשל לכיסו עשרות מיליוני דולרים בימי הבועה הטכנולוגית, גילה חיים בכלכלה המסורתית, השקיע בקבוצת גנדן של נוחי דנקנר, ובעיקר, רכש לפני כשמונה שנים את השליטה בחברת האלומיניום קליל מידי דסק"ש. לאחר כמה שנים קשות בהן אבדה רוב השקעתו "על הנייר", צועדת קליל בתקופה האחרונה קדימה, ונכון להיום, מוסיף שווי אחזקותיו של דבוש בחברה, כ-105 מיליון שקל, לעלות, לאחר שגרף לכיסו מיליוני שקלים בדיבידנדים שחילקה החברה.

כאמור, לאחר שנפרד דבוש מרייפמן ומאמבלייז, הוא התקשה להנחיל יציבות לפעילותה השוטפת של קליל, ובשנותיו הראשונות בחברה נצברו בה הפסדים כבדים של עשרות מיליוני שקלים. אולם, תוכנית התייעלות שקודמה בחברה על ידי דבוש והמנכ"ל, אריה (ריצ'י) ריכטמן, שכללה בין היתר סגירת פעילויות מפסידות, סייעה לחברה לעלות על גל חיובי בשנים האחרונות.

כך, מאז 2005 ובמשך ארבע שנים ברציפות, תוצאותיה של קליל נמצאות במגמת עלייה מתמדת.

כחלק מכך, הכנסות החברה נמצאות במגמת שיפור, וכך גם שיעור הרווח הגולמי והרווח הנקי שרושמת החברה. מניית קליל מציגה בחמש השנים האחרונות תשואה נאה של כ-420%.

עם פרסום דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי הכריזה קליל, לראשונה שלא בסוף שנה, על חלוקת דיבידנד של 6 מיליון שקל. בסך הכל, הדיבידנדים שחילקה החברה מאז עלתה על פסי רווחיות ב-2005 מסתכמים ל-33 מיליון שקל, כשדבוש, מתוקף אחזקותיו (55.7%) זוכה ליותר ממחצית מהסכום.

יש לציין כי עוד בטרם התאוששה החברה, הקצתה קליל 21% ממניותיה לקבוצת משקיעים שכללה את גל ארז, עופר אמיר ויואב חרל"פ תמורת כ-11 מיליון שקל. משקיעים אלה נכנסו לקליל לאחר שדבוש נקלע לסוג של קשיים שהפכו נפוצים מאוד בימים אלה - החזרי אג"ח. משקיעים אלה סייעו לקופת המזומנים של קליל להתמודד עם התחייבויותיה כאשר נכון להיום אין לקליל התחייבויות אג"ח.

בהמשך, לאחר שרשמו רווח נאה, מכרו אותם משקיעים את אחזקותיהם וכיום, לצידו של דבוש, מחזיקי המניות העיקריים בקליל הם ספרה ניהול קרנות, שבעיקרה מוחזקת על ידי יצחק שרם ויאיר פודים, שמחזיקה בכ-13% מהמניות ובית ההשקעות ילין לפידות שמחזיק בכ-10% נוספים.

"השקעה לטווח ארוך"

את קליל רכש דבוש ב-2001 בהיותו בן 35 בלבד, ספק כדי להשיב טובה לאחיו הבכור, לוי דבוש, שהעסיק אותו בזמן היותו סטודנט בעסקי הבניה שלו. דבוש האח מונה למנכ"ל חברת הבת קליל מוצרי אלומיניום, אולם לא עלה בידיו להוביל את החברה להצלחות יתרות.

בשל כך פרשו הוא ומנכ"ל קליל תעשיות, מלאכי אלפר, מתפקידם ב-2004, ולמנכ"ל קליל מונה אריה (ריצי') ריכטמן. אין ספק שריכטמן, שצמח בתוך החברה ועובד בה כבר שנים רבות, שבע רצון מהכניסה של דבוש אליה, במיוחד לאחר מינויו למנכ"ל והצלחתו להוכיח לדבוש את יכולותיו עם שינוי הכיוון בה.

לדברי ריכטמן, "צורי מעורב באופן מלא בחברה והיום גם הוא מביא לידי ביטוי את התרומות הייחודיות שלו אליה, בנושאי עיצוב, שיווק ועוד. אני לא בטוח שהוא בודק כל בוקר כמה ההשקעה שלו שווה", הוא אומר, "אלא הוא רואה בחברה השקעה לטווח ארוך. בסך הכול הוא מאוד מרוצה מהחברה ומהפעילות שלה ומהיכולת שלו לדחוף לדברים חדשים. אחרי שעובדי החברה חזרו אתמול מחופשה בים המלח יחד איתו הוא היה אחד האנשים היותר מאושרים על כך שיכל להגשים את מה שרצה, גם אם הדרך הייתה קשה".

אמנם בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה נרשמה ירידה ברווחיות ובהכנסות, אולם ריכטמן מדגיש כי זו לא באה על חשבון כמויות המכירה: "הירידה בהכנסות נובעת מירידת מחירי חומרי הגלם ובאה לידי ביטוי במחזורים, אבל לא בכמויות המכירה. נהפוכו, בגלל הפעילות השיווקית שאנחנו מבצעים, אפשר לראות שיש יותר לקוחות פרטיים שדורשים את המוצרים שלנו. דווקא בתקופה של חוסר ודאות אנשים מעדיפים ללכת לגוף ממותג שעומד מאחורי המוצרים שלו".

מהתוצאות הכספיות שפרסמה היום קליל עולה כי ברבעון השלישי הרווח הנקי זינק ב-100% ל-11.6 מיליון שקל, כשההכנסות ירדו בתקופה זו ב-4% ל-77.2 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2009 ירד הרווח הנקי שלה ב-9.5% ל-21 מיליון שקל, והכנסותיה ירדו ב-16% ל-204 מיליון שקל.

גם בתקופה זו המשיכה קליל להציג שיפור ברווחיות הגולמית: הרווח הגולמי בתשעת החודשים השתפר ב-2% ל-27.5% והרווח הגולמי הרבעוני השתפר ב-9% ל-32%. התחייבויותיה השוטפות עמדו על 73.2 מיליון שקל, והונה העצמי הסתכם ב-156.5 מיליון שקל. יתרת ושווי המזומנים שלה לסוף הרבעון השלישי עמדה על 39.5 מיליון שקל.

"בסופו של דבר הפעילות הזו לא התחילה אתמול ולא תיגמר מחר", מסכם ריכטמן. "אנחנו ממשיכים באותו קו שהתחלנו כבר לפני כמה שנים. רווח גולמי של 32% בחברה כזו זה לא עניין של מה בכך".