בכיר בבנק ישראל: "רפורמת בכר - סיכון מחושב וסביר"

במפגש שנערך הערב (א') בועידת ישראל לעסקים של "גלובס" לשנת 2009, התכנסו עמיתי מכון קורת-מילקן ודנו במחקרי העמיתים.

בין המשתתפים ניתן למצוא את אריק פרץ ממשרד האוצר, אייל נייגל מהמכון הישראלי לממשל תאגידי, ד"ר ד"ר עקיבא אופנבכר הממונה על האגף המוניטרי פיננסי בבנק ישראל, רונית הראל מהבורסה לניירות ערך, גיתית גור-גרשגורן מהרשות לניירות ערך, ענת לוין ממגדל חברה לביטוח, סטנלי גולד משמרוק הולדינגס ושי פרמינגר מגאון אחזקות.

ד"ר עקיבא אופנבכר - הממונה על האגף המוניטרי פיננסי בבנק ישראל : "ישראל נפגעה פחות מהמשבר העולמי בגלל התנהלות שמרנית. בעקבות המשבר בעולם, טרם התגבשה תפיסת פיקוח חדשה. יש שטפון של רעיונות וניירות עבודה אבל אין עדיין כיוון ברור. ישראל יצאה מהמשבר במצב יחסית טוב אולי כי היא נכנסה למשבר במצב רע מבחינת פיתוח פיננסי. אסור שנמשיך להיות במצב נחות - הפיתוח צריך להימשך.

אופנבכר הוסיף "אני חושב שרפורמת בכר היא סיכון מחושב וסביר ואני לא שותף לביקורת הקטלנית שהושמעה בימים האחרונים - לא צריך לבטל את הרפורמה".

רונית הראל מהבורסה לניירות ערך אמרה בדיון כי "אין ספק שהמשקיעים הזרים מהווים חלק חשוב ומשמעותי בפעילות הבורסה. קשה למצוא נתונים מדויקים. אנחנו מעריכים כי החלק שלהם במסחר טרום המשבר היו 20-25% מהמסחר. השדרוג מעביר אותנו למגרש אחר - השדרוג ל-OECD".

"רוב המשקיעים הגדולים אחרי השווקים המתעוררים מחזיקים גם דסק של שווקים מפותחים וחברות ישראליות יכולות לעבור מדסק לדסק ולא בטוח שהמשקעים הזרים ינטשו את השוק הישראלי ייקח זמן בין קרנות שמשקיעות ב-MSCI, שייצאו כשישראל תשודרג, עד שקרנות שמשקיעות בשווקים מפותחים ייכנסו לשוק הישראלי".

אייל נייגר מהמכון הישראלי לממשל תאגידי אמר כי "המשבר תרם להבנת הכשלים בממשל התאגידי, כשלים במנגנוני הבקרה של הדירקטוריון על סיכוני החברה וכשלים בתגמול מנהלי החברות. לא ברור עד כמה המשבר בישראל הושפע מהממשל התאגידי של החברות הישראליות".

"המכון הישראלי לממשל תאגידי ביצע סקר בקרב המוסדיים בעיצומו של המשבר ומעניין לומר כי הסקר העלה מתאם גבוה בין החברות שנתפסו כבעלות ממשל תאגידי פחות טוב לבין החברות עם הבעיות הגדולות בפירעון אגרות החוב".

ענת לוין: שוק אגרות החוב נתן ספייק גדול אבל הוא שוק צעיר - אין גוונים של חוב. יש סוג חוב אחד: "מניות בתחפושת". חוב מורכב וחובות אחרים לא מוכר כמעט בשוק הישראלי - אנחנו מכירים את זה מהבנקים. אנחנו רואים שהדירוג לא ממש מדויק - המשקיעים המוסדים היום עושים כבר הערכות שווי משלהם. הסתכמות גבוהה מדי על דירוג מראה על "צעירות" של השוק. בארה"ב לא מסתמכים רק על הדירוג אלא גם על הריקוברי של החוב ושל החברה. יש מקום לעבודה של כל הרשויות הרגולטוריות שעוטפות את שוק ההון לעודד גופים מוסדיים להשקיע מחוץ לישראל - ככה הם ילמדו פרקטיקות "טובות" וייבאו אותן לישראל. העידוד צריך להגיע מ-2 מקומות: הנחיית המוסדיים להיחשף לדולר שקל לא רק מול הבנקים הישראליים וצריך לעודד מוסדיים להשקיע באג"ח קונצרני זר"