נוחי דנקנר: "הישראלים צריכים לחכות לנפילת טילים כדי להתאחד? הגנים של הקנאה חזקים מדי אצלנו"

"המונח 'טייקון' זר לי לחלוטין. 'טייקון', איזה מין שם זה? כאילו מדובר באנשים שלכולם אותן תכונות והם מאותו פס ייצור. אני מכיר אנשי עסקים ישראלים רבים מאוד ואיני רואה שהם דומים אחד לשני. כל אחד הוא בן אדם שונה, עם ראייה שונה, מוטיבציות וערכים שונים".

כך אומר נוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, בראיון בלעדי למגזין "איש השנה 2009" של "גלובס", לאחר הבחירה בו בראש דירוג 50 המובילים הכלכליים בישראל.

- אתה מוצא את עצמך מוטרד מהשינוי שחל ביחס לבעלי ההון?

"השינוי שחל אינו רק ביחס לבעלי ההון, אלא ברמה ובאיכות של השיח הציבורי והחברתי בכלל. אני חושב שצריך להוריד את מינון ההתלהמות ולהיות יותר מתונים ויותר זהירים גם במה שאנחנו אומרים וגם במה שאנחנו עושים. ובכלל, מוכרחים להיות הרבה יותר מאוחדים".

- ואם לא?

"העתיד אינו מבטיח. יהיה לנו קשה להמשיך להתקיים כמדינה וכעם אם לא נהיה מאוחדים, ואם המטרה המתמדת של יותר מדי אנשים תהיה לרדוף ולהשפיל".

- לבייב אמר: "לא ציפיתי לכזה מסע השפלה".

"אנחנו יותר מדי קשים וביקורתיים אחד כלפי השני. ביקורת היא טובה אם היא באה ממניעים בונים וחיוביים, לא כשהיא נובעת מאפלה ומשמחה לאיד. אני לא רואה מקום למידה כזו קיצונית של ביקורתיות וחוסר פרגון. אף שקנאה היא תכונה אנושית שאפשר להבינה, נראה כאילו הגנים המופקדים על העניין הזה אצלנו הם יותר מדי חזקים. צריך לגלות יותר חמלה. כעם, אנחנו יודעים להתאחד כשנופלים טילים, ואז אנחנו מאוד מתפעלים מעצמנו. אבל למה צריך לחכות שייפלו טילים כדי להיות מאוחדים?"

- אתה בן למשפחה אריסטוקרטית, ילד שמנת שהכול בא לו בקלות. מאיפה הרעב?

"ממש לא כך. לא אריסטוקרטיה ולא שמנת. אני דור חמישי בארץ, מצד אמי ממייסדי נס ציונה ומצד אבי מראשוני פתח תקווה. שירתתי חמש שנים בצבא, למדתי באוניברסיטה ועבדתי קשה לפרנסתי. שום דבר לא בא לי בקלות. כדי להגיע להישגים, אני צריך לעבוד קשה".

- האם אתה שותף לאופטימיות שגורסת שהכלכלה הגלובלית כבר יוצאת מהמשבר?

"עכשיו יש מקום לדאגה. אני לא בטוח לאיזה תרחיש מתקדמת כלכלת העולם ואיני יודע איזה כיוון תתפוס היציאה מהמשבר. הסיכונים לא מעטים. התרחיש האפשרי הבסיסי הוא יציאה הדרגתית מהמשבר, אם כי מבחינת השווקים ישנה בדרך אפשרות לנפילה או לנפילות קלות נוספות של הבורסות.

"על פי התרחיש הזה ימשיכו סין והארצות המתפתחות את הצמיחה קדימה ביחד עם שיפור הדרגתי הצפוי בכלכלה האמריקנית. אבל יש גם הסתייגויות מהתרחיש הזה, והן שמעוררות דאגה. עלולות לקרות תופעות שונות שיביאו להסטה מהתרחיש החיובי של השיפור והצמיחה.

"תופעות כאלה יכולות לכלול:

1. הפסקת מדיניות מוניטרית מרחיבה טרם הזמן.

2. זעזוע בסין.

3. נפילת מחירי הנדל"ן המסחרי ופגיעה בחוסנם של הבנקים.

4. עלייה בשיעורי האבטלה.

5. חברות גדולות, או אפילו קרנות השקעה ממשלתיות ממונפות, שלא יעמדו בהחזרי הלוואותיהן - כמו במקרה דובאי.

6. מלחמה.

7. התמוטטות אפשרית של הדולר או של מטבע חזק אחר - מה שיביא בעקבותיו לאינפלציה גבוהה, שיכולה לטרוף את היציאה מהמשבר.

- אם כך, בעוד שקודם היית בטוח שעומדים בפני משבר, כעת אין ודאות לא לכאן ולא לכאן?

"נכון. אני בתחושה שקיים חוסר ודאות. שום דבר אינו פשוט. בגלל זה צריך לנהוג משנה זהירות ולהמשיך במה שאני מגדיר כניהול 'שעתי'. אני מנהל את אי.די.בי כבר יותר משנתיים בניהול 'שעתי', תוך עירנות רבה לכל שינוי ולכל תופעה, ותוך שימת לב לכל רמז לסטייה מהתרחיש הבסיסי של יציאה מהמשבר. הפאניקה שככה, אבל רבים נותרו מודאגים. איני רואה אף בנקאי בכיר זר או ראש חברה במצב רוח אופטימי במיוחד. כולם זהירים".

הראיון המלא עם נוחי דנקנר מתפרסם במגזין "איש השנה 2009" של "גלובס". באתר "גלובס" מתפרסם ממגזין זה פרויקט הדגל, דירוג 50 המובילים הכלכלייים בישראל.