היה שווה, ציפי?

יש משהו מאוד מתעתע בניצחון בבחירות. למה? כי הוא קתרזיס משכר אחרי ריצת מרתון מייגעת, ובאותו הרגע הבלתי-ייאמן שבו נקרע סרט הניצחון, נדמה שהכוח לעולם לא יתפוגג. הבעיה היא, כרגיל, המציאות, כי ניצחון בבחירות נשכח מהר מאוד כשחוזרים לשגרה. ככה זה בפוליטיקה, ובמיוחד בישראל סוף 2009.

זוכרים מי ניצח אצלנו בבחירות, שהתרחשו עוד השנה? כן, נכון, זאת היתה ציפי לבני ומפלגת קדימה. לבני היתה כל כך בטוחה בעצמה ובתמיכה של "העם", שסירבה בכל תוקף לממשלת אחדות רחבה, למורת רוחם של לא מעטים מאלה שהצביעו עבורה. היום, ממרחק של 10 חודשים בערך, זה כבר נראה לגמרי אחרת.

לבני, מן הסתם, כמו רבים אחרים, לא האמינה בממשלה שיצליח להקים נתניהו בלעדיה. ללבני היתה אפשרות להצטרף לממשלה רחבה, אמנם לא בראשותה, אך כגורם חזק ומשפיע. אבל רגע אחרי ה"ניצחון", קסמה לה יותר האפשרות שממשלת נתניהו תתמוטט אחרי זמן קצר. האפשרות הזו היתה התקווה שלה בכל זאת לשבת על כסא ראש הממשלה. היא רצתה לצאת גדולה.

חבל שהיא לא הבינה, שהרבה פעמים לצאת גדולה, זה לאו דווקא לחסל את המתחרה. הרבה פעמים לצאת גדולה זה לבלוע את האגו, ולנצל את המצב הנוכחי, גם אם הוא לא אידיאלי, כדי להניע שינוי אמיתי, ולא רק שינוי של טייטלים, של מי ראשון ומי שני ומי ניצח ומי הפסיד.

לבני היתה יכולה לצאת גדולה אם היתה חוברת לממשלה בפברואר השנה. היתה לנו היום ממשלה רחבה יותר, מאוזנת יותר, שמצליחה יותר להניע תהליכים, כפי שממשלה נורמלית צריכה לעשות.

אבל מה יצא? יחסית לתחזיות שניבאו את קריסתו המהירה - נתניהו הרוויח. בעיקר זמן, אבל בימינו - גם זה משהו.

ומה יצא ללבני ולמפלגת קדימה? בואו נגיד שהם לא בדיוק בשיאם. יותר מתמיד, נראה שקדימה הולכת אחורה, ושהתפוררותה היא בלתי נמנעת. ציפי לבני התבררה כיו"ר אופוזיציה חלבית וכמעט בלתי-נשמעת, מה שמן הסתם גם ישפיע על הרצון להאמין בה בסיבוב הבא.

נכון שבפוליטיקה הישראלית לא נהוג לחשוב על טובת המדינה, ובכל זאת. גם מדינת ישראל היתה מרוויחה אילו לבני היתה מחליטה אחרת. היא היתה זוכה בממשלה שיש לה יותר סיכוי ליצור שינויים שדרושים במצב הכול כך בעייתי שבו נמצאת המדינה. הרי שום דבר לא זז פה. הכול תקוע. המו"מ עם הפלסטינים, גלעד שליט, תדמיתנו בעולם, הגרעין של אירן, היחסים עם ארה"ב, החינוך, האלימות ועוד כל כך הרבה דברים אחרים.

אז עם יד על הלב, ציפי. עכשיו, אחרי שעברו 10 חודשים. האם זו היתה החלטה נבונה? והאמת היא, שאת אותה שאלה אפשר גם להפנות לאלה שהצביעו עבורה.