אורי שמואלי משנה למנכ"ל מגדל שוקי הון
איזו שנה עברה על כוחותינו - ממצב של תחושת חורבן הבית השלישי וחששות להתאיידות ארוכת שנים של תעשיית ההשקעות, אנחנו ניצבים עכשיו באחת מנקודות השיא בשוק הפיננסים בישראל.
אז לא רק שהפגיעה בשוק המקומי הייתה מתונה מאוד ביחס לעולם, גם הצמיחה חזרה והאמון של המשקיעים טסו למעלה מהר מהצפוי. פתחה של שנת 2010 הוא הזדמנות מצוינת לדבר קצת על הפקת לקחים מהשנה הסוערת הזו.
בטור שכתבתי כאן לפני שנה בדיוק טענתי שהמשבר הכלכלי הגדול יחייב אותנו "להחליף דיסקט" בכל הקשור לחשיבה של קברניטי שוק ההשקעות. שנה אחרי, אני עצמי כבר מרגיש מצויד בדיסקט החדש ומוצא את עצמי מבצע מהלכים שהתועלת שלהם היא מקסום הרווח, לאורך זמן, תוך ניסיון להגן על הקיים.
החלפת הדיסקט באה לידי ביטוי בכמה מישורים, הנה כמה מהם:
- בגובה העיניים
כאשר "טאלנטים" מדברים אל השוק, הם מקפידים לדבר בשפה מובנת, לא מתיימרת, פשוטה לעיכול ונטולת ביטויים שרק יחידי סגולה יודעים לפענח אותם. לא במקרה אנחנו רואים פריחה של תוכניות טלוויזיה שעוסקות בכלכלה דוגמת "לילה כלכלי" בערוץ 10 ו"תוכנית חיסכון" בערוץ 2 - זהו צורך אמיתי שיש בשוק ובקרב המשקיעים. הם כבר לא מוכנים לשיטת "סמוך על המומחה והגורו" אלא מצפים לקבל הסברים רציונאליים בשפתם, וגם מקבלים זאת.
נוריאל רוביני. זעם ותקווה - מה חמור יותר?
השוק כולו סגד לנביא הזעם נוריאל רוביני שצדק ובגדול כשחזה את המשבר הפיננסי הגדול. אלא שאותו רוביני הולך ומתברר כנביא מפוקפק למדיי: רוביני טען שתהיה עוד התרסקות במחצית השנייה של 2009 והנה אנחנו ניצבים בתחילת 2010 עם שוק במצב אופטימי מתמיד.
מה חמור יותר? העובדה שלא צפינו את המשבר או העבודה שרוביני צועק "זאב, זאב" והזאב לא מגיע לשוק. ובכלל, אני מציע לייחס מידה רבה של ספקנות לגבי היכולת של אנליסטים לחזות באמת את מהלכי השוק. הטלת הספק צריכה להיות גם בדיבורים וגם במודלים שעל בסיסם מייצרים נבואות.
- אין דבר כזה שאין דבר כזה
כמנהל בבית השקעות אני נזהר מלומר או לנבא שתסריטי שוק מסוימים יתרחשו או לא יתרחשו. המשבר הכלכלי החולף הוכיח שתסריטי אימה בלתי נתפסים הפכו בתוך שעות בודדות למציאות צובטת. כל ידעני השוק ומומחיו מרבים כיום לצטט את תיאוריית הברבור שחור (Black Swan) ברבור השחור של סוחר ניירות הערך והפילוסוף נסים טאלב.
על פי טאלב, ברבור שחור הוא אירוע יוצא דופן בעל השפעה גדולה מאוד שלא היה ניתן לצפייה מראש - אך באופן פרדוקסאלי, יש לצפות שאירועים מסוג זה יקרו אחת לזמן מה. ההפנמה של אמרת חז"ל ולפיה מאז חרב הבית, שמורה הנבואה רק לשוטים, תהיה מועילה ללקוח וליועץ.
שימו לב שמרבית הגופים הפיננסיים בישראל השיקו בשנה האחרונה שלל כלים נכבד, בעיקר דיגיטליים, עבור הלקוחות שלהם. בנק לאומי העלה לאינטרנט בלוג שבו בכירי הבנק נגישים ללקוחות, מזרחי השיק חיבור לבנקאים בוידאו, פועלים העלה כלי לניהול תקציב אישי, ואילו אנחנו במגדל שוקי הון השקנו אתר ייעודי ליועצים שיש בו "כלי עבודה" .
מהלכים אלה אינן מקריים. לא רק עידן הטכנולוגיה והאינטרנט הפרה אותן. זו מדיניות שמקורה בזיהוי צורך. הלקוחות פשוט מצפים לעוד ועוד כלים פרקטיים ומעשיים שיאפשרו להם לנהל את ענייניהם הפיננסיים ביעילות ומתוך ידע ולא רק לתת למומחים לנהל את הכול עבורם. הידע הוא כוח, הכוח דורש יותר קונטרול והלקוחות, כמו גם היועצים דורשים זאת, ובצדק.
- הכבוד האבוד של הפרסום
ומה קרה לפרסום בשוק הפיננסי? בתי ההשקעות אומנם חזרו להשקיע מיליונים בפרסום כאילו לא היה משבר.
עבורי כמנהל בשוק יש דבר אחד שמובן עכשיו יותר מתמיד: עם כל הכבוד למידת ההשפעה שיש לקמפיינים פרסומיים על תהליך קבלת ההחלטות של הצרכן הפיננסי (ויש לי קצת פחות כבוד מבעבר), מה שיקבע באמת לאן ילך הכסף של הלקוחות זו ההערכה שלהם לאיכות ניהול הכסף, ולאיכות אנשי המקצוע שפוגשים אותם - ולא עוד כמה אינצ'ים של מודעת ענק בעיתון.
לטורים ולניתוחים נוספים כנסו לבלוג של מגדל: www.money-talks.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
