נפגעי טרור יכולים להמציא את תביעתם לבכירי החמאס והג'יהאד בישראל

ביהמ"ש המחוזי בירושלים אישר למשפחות נפגעי טרור להמציא את כתבי התביעה שהגישו נגד ארגוני החמאס והג'יהאד האיסלמי בגין אחריותם לפיגועים, לידיהם של פעילים בכירים בארגונים בעת ששהו בתחומי מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי בירושלים אישר למשפחות נפגעי טרור להמציא את כתבי התביעה שהגישו נגד ארגוני החמאס והג'יהאד האיסלמי בגין אחריותם לפיגועים, לידיהם של פעילים בכירים בארגונים בעת ששהו בתחומי מדינת ישראל.

אחת התביעות הומצאה לידיו של בסאם סעדי. לפי חוות-דעת מומחה שהגישו התובעים, מאז 1995 משמש סעדי כאחד ממנהיגי ארגון הגי'האד האיסלמי. עד 2003 הוא שימש כמנהיג המפקדה הפוליטית של הארגון בצפון השומרון וחבר בהנהגה הפוליטית שלו בגדה המערבית, וכיום הוא שוהה בכלא הישראלי.

עוד נאמר בחוות-הדעת כי בעודו שוהה בכלא הישראלי, חתם סעדי בשם ארגון הג'יהאד על מסמך שכותרתו "אמנת הפיוס הפלסטינית", ושלא היה חותם עליו מבלי שנועץ בבכירי הארגון שמחוץ לכלא.

התביעה השנייה הומצאה לידי ח'אלד אבו-ערפה, שלפי חוות-דעת המומחה שהגישו התובעים נחשב לאחד ממנהיגי החמאס, מכהן כשר לענייני ירושלים בממשלת חמאס, מתגורר במזרח ירושלים, מצוי בקשר ישיר ואינטנסיבי עם מנהיגי הארגון, לוקח חלק בפעילותו, וביכולתו להעביר כל הודעה ובכלל זה כל כתב טענות להנהגת החמאס.

הרשם רפי כרמל קבע כי אין מדובר בהמצאה העונה על דרישות תקנות סדר הדין האזרחי, שכן הגורמים שלידיהם הומצאו כתבי התביעה אינם בגדר מורשים לקבלת כתבי בית דין עבור ארגוני הטרור הנתבעים. באמצעות עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר ערערו משפחות נפגעי הטרור, וערעורן התקבל.

הנשיאה מוסיה ארד פסקה כי ההמצאה עונה על לשון תקנה 482. היא ציינה כי מקום מושבם של ארגוני הטרור הנתבעים הוא מחוץ לאזור השיפוט של בית המשפט. כמו כן, וזה העיקר, לפי חוות-הדעת מידת האינטנסיביות של הקשר שבין ארגוני הטרור הנתבעים לאותם בכירים בארגונים שלידיהם הומצאו כתבי התביעה, היא כזו שיש להניח כי הבכירים הביאו את דבר הגשת התביעות לידיעת הארגונים הנתבעים. לכן מדובר ב"מורשה" בהנהלת העסק.

ארד הוסיפה כי מחוות-הדעת עולה עוד כי אותם בכירים עודם פעילים בארגוני הטרור. אמנם, היא ציינה, ספק אם כוונת התקנות במילים "עסק או עבודה" היו לעיסוק בטרור, אולם נוכח תכלית התקנה והפסיקה שיש לתת לתקנה פרשנות מרחיבה - הרי שהביטוי "עסק או עבודה" יכול לסבול מבחינה לשונית גם עיסוק בטרור.

לדבריה, מסקנה זו מתבקשת, בין השאר, "על מנת למנוע מצב בלתי מתקבל על הדעת, שבו ארגוני טרור רצחניים ששמו להם למטרה לפגוע בישראל ובאזרחיה, למדו בפועל על הגשת תביעות נגדם במדינת ישראל מטעם נפגעי טרור, כך שמתקיימת התכלית העיקרית של דיני ההמצאה, ולמרות זאת לא ניתן יהיה לנהל תביעות אלה מטעם פורמלי הקשור בהמצאת התביעות".

היא הדגישה כי השאלה האם ארגוני הטרור הנתבעים הם בעלי אישיות משפטית וניתן לתבוע אותם, תידון ותוכרע בבוא העת על-ידי השופט שידון בתביעות גופן. (ע"א 3426/09).

צרו איתנו קשר *5988