רשות ני"ע עושה סדר בשוק הפורקס: הצבת תנאי סף פיננסיים

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (א') את הצעת החוק שיזמה רשות ניירות ערך, המסדירה את פעילותן של זירות מסחר אלטרנטיביות לבורסה ואת הפיקוח עליהן.

החוק קובע כי "לא יפתח אדם ולא ינהל בורסה לניירות ערך אלא ברישיון מאת שר האוצר שניתן לאחר התייעצות עם הרשות".

על פי רשות ניירות ערך, "נכון להיום רק בורסה אחת, הבורסה לניירות ערך בתל אביב, קיבלה רישיון כזה. בבסיס חובת הרישוי עמד הצורך להבטיח כי השירותים המסופקים על ידי הבורסה לציבור המשקיעים יעמדו בסטנדרטים המבטיחים את פעילותה ההוגנת והתקינה".

"במקביל התפתחו בעולם לאורך השנים זירות מסחר נוספות על הבורסות המוסדרות. בישראל מתקיימת פעילות ענפה בנגזרי מט"ח מתבצעת במתכונת זו. מרבית הפעילות מתבצעת במסגרת הבנקים ומפוקחת על ידי בנק ישראל".

בישראל קיימות זירות המאפשרות למשקיעים לסחור מול מפעילי הזירה (דילרים) בנכסים פיננסיים שונים (נגזרי מט"ח, מדדים, סחורות וכו'). זירות אלו מיועדות בעיקר למשקיעים הפועלים בהיקפים כספיים קטנים ומתקיים בהן מסחר בנכסים פיננסיים שונים לרבות בנגזרים על מטבעות, מדדים ואף ניירות ערך סחירים.

הרשות טוענת כי הצורך בחקיקה בנושא מתחזק לאור העובדה שבישראל אין חקיקה המסדירה את פעילותם של יחידים וחברות כברוקר-דילר, בניגוד למצב בארצות הברית ובאירופה.

"משקיעים בזירות אלו אינם מקבלים מידע מספיק לצורך קבלת החלטת השקעה מושכלת ושכללי המסחר בזירה אינם מספקים הגנה נאותה לסוחרים בה", סבורים ברשות.

בנוסף, "מאחר שהמשקיעים נדרשים להפקיד מראש כספים בידי הזירה, יש להגן על כספים אלו. בשל ההיקף הגדל וההולך של פעילות המסחר בזירות אלו, ובשל פוטנציאל ניגוד עניינים המובנה באופן פעילותן, יש צורך להבטיח כי המסחר בזירות אלו יתנהל בהגינות תוך הבטחת ההגנה על ענייניו של ציבור המשקיעים".

רשות ניירות ערך מציעה להסדיר את פעילותן של זירות אלה בהיבטים הבאים:

הבטחת סטנדרטים של הגינות מסחרית והבטחת קיומם של עקרונות מסחר הוגנים מתבטאת, בין היתר, בדרישת ה-"Fit and Proper" ממפעילי הזירה, דרישה שלה תוכן כפול - הגינות והתאמת המוצר ללקוח. בין היתר, מציעה הרשות להסדיר את דרך הפרסום והשיווק המותרת לזירות אלה, מתוך ניסיון למנוע הטעיית ציבור המשקיעים בזירות אלה.

קביעת כללים לגבי היקף ותוכן המידע שזירות אלו יתנו ללקוחותיהם - התכלית המרכזית היא מתן מידע ללקוחות אודות המוצרים הנסחרים ואופן תמחורם בעיקר לאור ניגודי העניינים בין הלקוחות לבין הזירה, אשר מהווה את הצד השני לעסקה ונהנית מעדיפות במידע.

הבטחת יציבותן של הזירות, בין היתר באמצעות דרישות הון מזערי וביטוח מתאים ויצירת כריות ביטחון - הן לצורך שמירה על יציבות הזירה והן לצורך פיצוי עתידי של לקוחות הזירה במקרה שהזירה תידרש לפצות את לקוחותיה.

הצעת החוק שאושרה על ידי ועדת השרים לחקיקה באה להסדיר חלק מהמלצות ועדת פרוקצ'יה, אשר הצורך בהסדרתו דוחק. זאת בעקבות החשש לפגיעה בציבור המשקיעים הפועלים במסגרת זירות אלה.

עיקרי התיקון המוצע

הצעת התיקון לחוק שאושרה לאחרונה על ידי הרשות כוללת את המאפיינים הבאים:

תיווסף הגדרה ל"זירת סוחר לחשבון עצמו" (דילר). זירת סוחר לחשבון עצמו תוגדר כמערכת שבה אדם, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי קונה או מוכר ניירות ערך לחשבון עצמו, מול לקוחותיו, פרט למערכת בה ההתקשרות החוזית נעשית בסופו של יום בזירת מסחר אחרת או שבה כל התקשרות היא תולדה של משא ומתן על תנאי הנייר הספציפי. זירת "סוחר לחשבון עצמו" תחוייב בקבלת רישיון מאת הרשות לצורך פעילותה. ברישיון יצויינו התחומים בהם היא רשאית לעסוק והמשקיעים מולם היא רשאית לפעול.

כתנאי למתן הרישיון, זירת סוחר לחשבון עצמו תידרש להוכיח איתנות פיננסית בעזרת קיום הון עצמי מזערי, פיקדון ונכסים נזילים. כמו כן, יהיה עליה להחזיק בביטוח מתאים ותידרש לעמוד בכללים שייקבעו בתקנות לעניין אופן הטיפול בכספי לקוחותיה. בנוסף, תידרש להוכיח עמידתה בתנאים טכניים, מחשוביים לצורך מילוי חובותיה.

יוטלו על זירת סוחר לחשבון עצמו חובות שמטרתן מזעור השפעת ניגודי עניינים בין הזירה לבין הלקוחות, ביניהן חובות גילוי מוגברות כלפי לקוחותיה. כמו כן עליה ועל בעל השליטה, הדירקטורים והמנכ"ל בה יחולו חובות זהירות ומיומנות כלפי הלקוחות.

יוטלו על הזירות חובות דיווח לציבור ולרשות, בין השאר כדי ליצור עליהן תשתית פיקוחית.