לאחר טיסה של 95% בשנה: בן-זאב בהורדת המלצה גורפת למניות הבנקים

הסיבות: מכפילי הון הגבוהים יחסית, המכירות הצפויות על-ידי המדינה והגברת תחרותיות הצפויה מבנק הפועלים ■ "חשש למכירות בידי הזרים, שהחזקותיהם בבנקים הגדולים מוערכות בכ-30% מסך המניות"

לאחר שמדד הבנקים זינק בכ-95% בשנה האחרונה, יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר של כלל פיננסים, לוחץ על הבלמים. בן זאב, שהמליץ בחודש מארס אשתקד להתחיל לקנות את מניות הבנקים, הוריד היום (ה') את המלצתו לסקטור ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר", תוך שהוא חותך את ההמלצות לכל מניות הבנקים: דיסקונט , לאומי , פועלים , מזרחי טפחות והבינלאומי .

מדוע דווקא עכשיו? ובכן, הסיבות העיקריות להחלטתו של בן זאב הינן מכפילי ההון הסבירים של מניות הבנקים, הלחץ מכייון ההיצע הצפוי בחודשים הקרובים במניות לאומי ודיסקונט בשל החלטת המדינה למכור את החזקותיה בהם וכן החלטתו של בנק הפועלים להעמיק את פעילותו בתחום הקמעונאי, מה שעשוי להגביר את התחרות מחד אך לפגוע בשולי הרווחיות במגזר מאידך.

מניות הבנקים נסחרות במכפיל ממוצע של 1.1 על ההון העצמי שלהם, לעומת כ-0.6 לפני כשנה, רגע לפני שהן החלו לזנק. מבחינה היסטורית, טוען בן זאב, המניות אינן זולות כעת כפי שהיו לפני שנה. מכפיל ההון הוא היחס שבין שווי השוק להון העצמי. מבין מניות הבנקים, דיסקונט נסחרת במכפיל ההון הנמוך ביותר (0.9) ואילו יתר מניות הבנקים נסחרות במכפיל הון הגבוה מ-1.

לתמחור היקר יחסית של מניות הבנקים, כפי שרואה זאת בן זאב, מצטרף גם גורם "מעיק" נוסף: ההיצע. מדינת ישראל תחסל השנה את החזקותיה בדיסקונט (20%) ולאומי (11%), כאשר מכירות אלה צפויות ללחוץ על המניות. עדות לכך קיבלו המשקיעים שלשום, כאשר המדינה מכרה לדויטשה בנק 5% ממניות דיסקונט במחיר 8.87 שקל למניה. ההיענות למניות אלה הייתה נמוכה יחסית ודיוטשה בנק התקשה למכור את כל המניות בטווח המחירים שביקש (8.87-9 שקל למניה) ונאלץ למכור חלק מהחבילה בהפסד. המניה עצמה, כזכור, נפלה ביותר מ-4% באותו יום.

"חשש נוסף למוכרים מגיע מכיוון המשקיעים הזרים, אשר החזקותיהם בבנקים הגדולים מוערכות בכ-30% מסך המניות", אומר בן זאב. כזכור, הסטטוס של ישראל ישודרג בחודש מאי ל"משק מפותח" בחברת MSCI, חברת המדדים המובילה בעולם. ההערכות בשוק הן כי המעבר של ישראל למשפחת השווקים המפותחים יביא למכירה מניות על ידי הזרים, שכן הנתח של ישראל בקבוצת השווקים המפותחים יהיה קטן יותר (כ-0.4%) בהשוואה לנתח שלה בשווקים המתעוררים (כ-3.6%). בן זאב לא מתעלם מסוגיה זו וחושש כי "שינוי המעמד של ישראל עלול להביא לחץ מוכרים נוסף".

בנק הפועלים שואג, מי ירעד?

הגורם השלישי העיקרי שבעטיו החליט בן זאב לשפוך מים קרים על מניות הבנקים הוא התחרות. בן זאב טוען כי בנק הפועלים שם לו למטרה להעמיק את פעילותו בשוק המקומי, לאחר מספר חוויות לא כל כך נעימות שחווה בחו"ל בשנים האחרונות, והחלטה זו עלולה ללחוץ מטה את שולי הרווחיות של הבנקים. לצורך הדוגמה, רק בשבוע שעבר הודיע הפועלים על כוונתו להגדיל את חלקו בשוק המשכנתאות, הנשלט ביד רמה על ידי מזרחי טפחות. בחנוכה יצא הבנק ב"בליץ" שיווקי הנוגע לתוכניות החיסכון החדשות שלו, אותן מיתג תחת המותג הישן והזכור "דן חסכן".

"בנק הפועלים חוזר במתקפה שיווקית", כותב בן זאב. "תוכנית העבודה של הבנק תעמוד במרכז תשומת הלב של הענף כולו. הפועלים יפתח את 2010 במתקפה שיווקית ב-4 תתי תחומים עיקריים תוך כוונה להגדיל את נתח השוק שלו באשראי עסקי, בנקאות מסחרית, קמעונאות בכלל ומשכנתאות בפרט".

למרות החששות השונים, בן זאב מציין 2 גורמים שאמורים לפעול לטובת הבנקים בשנה הקרובה: ועדת חודק והצמיחה במשק. לפי נתוני בנק ישראל, המשק צפוי לצמוח ב-3.5% השנה (הבנק העלה את התחזיות מוקדם יותר השבוע). האצת הצמיחה צפויה להביא לשיפור מגוון הפעילויות של הבנקים, מהצמיחה בביקוש לאשראי העסקי דרך שיפור באיכות האשראי וירידה בחובות הבעייתיים ובהפרשות לחומ"ס, וכלה בשיפור המרווח המימוני של הבנקים שיושג הודות להעלאות ריבית הבסיס במשק.

ועדת חודק, שמטרתה לעשות סדר באשראי החוץ בנקאי ואשר הוקמה בעקבות משבר האג"ח הקונצרניות ב-2008, אמורה לבצע רפורמות באשר למתן האשראי החוץ בנקאי על ידי הגופים המוסדיים, בין היתר באמצעות התניית הענקת אשראי באמות מידה פיננסיות (קובננטס).

"יישום ולו חלקי של המלצות הוועדה יביא לאיזון מחדש של הכוחות בצד הביקוש של אשראי במגזר העסקי", כותב בן זאב. "התאמה הדוקה יותר של הסיכון לתשואה בשוק האג"ח צפויה להביא לכך שחלק מהחברות הבוחנות את חלופות גיוס ההון יעדיפו להגדיל את משקל החוב הבנקאי על חשבון האג"ח". במילים אחרות, בן זאב מעריך שעטרת האשראי הבנקאי תחזור ליושנה. יצוין כי שיעור האשראי הבנקאי ירד בהדרגה מ-75% בשנת 2001 ל-50% ב-2007.