מבחן דרכים - יגואר XF: למכורים בלבד

יגואר XF החדשה היא תמצית המושג "מכונית ספורט סאלון": מרווחת מספיק לישיבת דירקטוריון, צולחת מרחקים במהירות וללא מאמץ ומבודדת את הנוסעים המיוחסים מהסביבה העממית ■ מנגד, יש לה מנוע מרגש עם תיאבון בלתי נלאה לתאוצות ■ איפה הבעיה? בתג המחיר

לפני שנתיים, כשקונצרן טאטא ההודי רכש את חטיבות הרכב הבריטיות יגואר ולנדרובר מקונצרן פורד, תמורת כ-3 מיליארד דולר, כמיליארד ורבע הודים עמדו והריעו. סיפוח סמל האצולה הבריטי ע"י הקונצרן ההודי העשיר נתפש לא רק כסגירת חשבון סמלית עם האימפריה הבריטית הקולוניאלית, אלא גם כמהלך עסקי מבריק.

תמורת סכום צנוע במונחים של תעשיית הרכב, קיבלה טאטא לרשותה שני מותגים גלובליים חזקים, בסיס ייצור ומו"פ מודרני באירופה, פלטפורמות רכב מתקדמות, ותוכניות ייצור כמעט מוגמרות לדגמים עתידיים שבפיתוחם השקיעו האמריקנים הון עתק. טאטא מיהרה להודיע לעולם כי מדובר בקרש קפיצה לליגה הראשונה של תעשיית הרכב, ופרסמה תוכניות נוסח אלף לילה ולילה למכירות וייצור.

אלא שהשוק העולמי הוא לא בוליווד ועיתוי הרכישה הסתבר כבעייתי, בלשון המעטה. העסקה נסגרה ממש לפני תחילת המשבר הכלכלי והצניחה בשוק רכבי היוקרה העולמי. כתוצאה מכך, ב-2009 מצאה עצמה טאטא עם קשיי מימון לסגירת הלוואת המיליארדים שנטלה לצורך מימון העסקה, ועם שתי חברות רכב שמכירותיהן העולמיות צנחו בכמעט 30% והפסדיהן ברבעון השני של השנה נאמדו ב-100 מיליון דולר.

אבל ההודים הם עם אופטימי וטאטא ממשיכה להשקיע מאות מיליונים בתוכניות מחקר, פיתוח ושדרוג דגמים חדשים וקיימים של יגואר, עם הפנים לעתיד טוב יותר. במסגרת אחת התוכניות הללו השיקה יגואר בחודשים האחרונים את XF המשודרגת.

שומרת על העיצוב

חיצונית XF שומרת על עיצוב הדור הראשון, ועל כך אין לנו מה להלין. שינויים קלים מאוד בוצעו בפנסים ובפגושים, והמכונית עדיין שומרת על מראה קופה-4-דלתות עם זנב "מהיר" בנוסח אסטון מרטין ועם יציבה דרוכה ונחרצת על האספלט. דגם V8 החדש מתהדר גם בחישוקי 19 אינץ' ובלא מעט עיטורי כרום בולטים, אך מצליח לשדר אווירה ספורטיבית בוגרת ומכובדת שאינה זועקת למרחוק.

הדור הראשון של XF ניסה להרשים עם גימיקים טכנולוגיים כמו "כפתור" נסתר לשליטה בהילוכים שמתרומם מתוך הקונסול המרכזי, ופתחי אוורור שנעלמים בעמדת הפיקוד. כמו שקורה לגדג'טים טכנולוגיים רבים, גם החדשנות של אלה הספיקה להישחק. יגואר מפצה על כך עם שימוש נדיב ועשיר בדיפוני עץ, עור ואלומיניום, כולל כיסוי עור תפור ומרהיב לכל לוח המחוונים. רק חבל, שהמעצבים פסחו על לוח המחוונים ששעוניו העגולים והאפורים מזכירים יותר מדי את המורשת של פורד.

למרות הגג הנמוך יחסית מרחב הפנים מכובד, גם במונחים של מכונית סאלון, ויכול לאלכס שלושה מבוגרים בתוספת בונוס של נפח מטען שימושי. איכות הייצור מרשימה, עם תחושה מאסיבית של הדלתות, חומרים נעימים למגע, ובידוד רעשים בליגה של הגרמניות הבכירות.

כמו לימוזינה גרמנייה

החידוש המרכזי במודל 2010 נמצא מתחת לתפיחה הכוחנית ודמוית היבלת שממוקמת באמצע מכסה המנוע. מדובר במנוע V8 חדש בנפח 5 ליטר, שמחליף את היחידה הוותיקה בנפח 4.2 ליטר של XF דור ראשון. מנוע זה הוא יצירה הנדסית מרגשת, שמזכירה איך ומדוע שלטו חברות הרכב הבריטיות בעולם מרוצי הרכב במשך עשרות שנים.

זהו מנוע חלק אך אגרסיבי, מעודן אך מוזיקלי, מתורבת אבל רעב. בניגוד לרבים מהמנועים הגרמניים והיפניים המקבילים, שדורשים רגל נחושה על המצערת כדי להפיק את פוטנציאל הביצועים הטמון בהם, V8 הבריטי משדר דריכות כבר מהנגיעה הראשונה בדוושה. כשמשחררים אותו לחופשי מהכלוב האלקטרוני שלו, הג'נטלמן הבריטי שוכח את נימוסיו ומסתער קדימה בצליל שמזכיר מנוע "ביג בלוק" אמריקני משנות ה-60.

החוויה לא מוגבלת רק לחוש השמיעה. המנוע משודך לתיבה אוטומטית מתוחכמת, שמתרגמת את פקודות הרגל להורדה והעלאה של הילוכים במהירות מסחררת, ולתאוצות מכווצות שרירים. מי שלא מסתפק בכך יכול לבחור במצב "ספורט" בתיבת ההילוכים, או ללחוץ על מתג נסתר עם ציור של דגל מרוצים משובץ שמחדד עוד יותר את התגובות של תיבת ההילוכים והמנוע.

במצב הספורטיבי התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש אורכת כ-5.7 שניות. תגובות הדוושה והמנוע כה ממכרות, עד שכמעט ניתן למצוא נימוק הגיוני לכך שיגואר מצאה לנכון להציע גרסה אפילו חזקה יותר של מנוע זה, עם מגדש ו-510 כ"ס.

אנשי יגואר כיבדו את המנוע האצילי בשדרוג הולם של השלדה. במהירויות שיוט סופר-גבוהות XF נטועה בכביש כמו לימוזינה גרמנייה כבדה, אבל על כבישים מפותלים והדוקים היא מוכנה להשתובב ולשנות כיוון במרץ נעורים ודיוק של קופה קלילה. ההיגוי אומנם אינו כבד ומדויק כפי שהיינו רוצים, אבל תגובות השלדה מהירות ומדויקות מספיק כדי לאתגר נהגים שוחרי אספלט.

באופן מפתיע, ולמרות השימוש בחישוקי 19 אינץ' עם צמיגי סופר-ספורט, הצליחו מהנדסי יגואר להתחמק מהמלכודת המוכרת של הקשחת המתלים לרמה מרסקת עצמות, שבה לוקות הרבה מהמתחרות בפלח ביצועים זה. הבריטית השרירית שלנו הפגינה ספיגת זעזועים מכובדת גם על משטחי אספלט ישראליים, שלא עברו שיפוץ מאז תקופת המנדט הבריטי.

XF המשודרגת היא תמצית המושג "מכונית ספורט סאלון". מצד אחד היא מרווחת מספיק עבור ישיבת דירקטוריון, צולחת מרחקים ארוכים במהירויות גבוהות ללא מאמץ, מבודדת את הנוסעים המיוחסים מסביבתם העממית, ומצוידת בכל עזרי היוקרה המקובלים. מצד שני, יש לה מנוע מרגש עם תיאבון בלתי נלאה לתאוצות, ושלדה שמכוילת היטב לתמוך בו.

הבעיה היא שהיא נושאת עליה תג מחיר שאפתני של 689 אלף שקל. תג מחיר זה מוציא אותה מסביבתה הטבעית ויקשה עליה להשיג את המעמד לו היא ראויה. מצד שני, מי שינסה אותה יתמכר, ומכורים, כידוע, מוכנים לעשות לא מעט כדי להשיג את המנה הבאה שלהם.

מתחרות

מרצדס CLS

מרצדס CLS

בתערוכת דטרויט שנפתחה השבוע חשפה מרצדס "טיזר" לקראת השקת הדור החדש של CLS, האם-הרוחנית של פלח קופה-4-דלתות במתכונתו המודרנית. מנתונים ראשוניים ניתן להבין שלמכונית יהיה עיצוב לא פחות קיצוני מהנוכחי, אך הפרופיל החלקלק יזכה לקבל גם לא מעט תפיחות שריריות.

מתחת לעיצוב מסתתרת שלדת הדור החדש של E קלאס, ומתחת למנוע יוצעו לראשונה גם מנועים "ירוקים", גם עם ארבעה צילינדרים

אאודי A7

אאודי A7

לאאודי כבר היום יש נציגות בפלח קופה-4-דלתות הבינוני עם A5 בעלת הזנב המשופע. בקיץ 2010 תצטרף אליה גם האחות הגדולה A7, שמבוססת על A6 הגדולה יותר ומיועדת להתחרות מול XF ו-CLS.

זו תהיה מכונית רחבה וארוכה, עם כ-5 מ' מפגוש לפגוש, שתצויד במגוון רחב של מנועים, החל מ-2.8 ליטר בנזין ועד V10 גדול בדגם S הספורטיבי. בסוף השנה היא תגיע גם אלינו

ב.מ.וו 5 גראן טוריסמו

ב.מ.וו 5 גראן טוריסמו

יותר קרוס-אובר מקופה. GT, שמבוססת על סדרה 5 החדשה, מנסה לפנות גם לשוחרי הספורטיביות וגם לשוחרי הפנאי. יש לה מרחב פנים ופאר של מכונית סאלון, גמישות ונפח הטענה של רכב פנאי משפחתי, והרבה מאוד כוח.

בישראל היא משווקת בדגם עם מנוע 3 ליטר טורבו בהספק 306 כ"ס, שמאיץ מ-0 ל-100 קמ"ש ב-6.3 שניות ועולה 550 אלף שקל