המינוי הזה ייגמר בבג"ץ

לשלמה אליהו אין מה להפסיד ולכן לא יהסס לפנות לערכאות כדי שמועמדו ישב על הכס

אל תתבלבלו, אמנם בנק ישראל לא יבלום את ההצעה של שלמה אליהו להציג את דוד קליין כמועמד לדירקטור בבנק לאומי, אבל זו ממש לא תחילתה של ידידות מופלאה. ברור למפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, ולנגיד, סטנלי פישר, כי אליהו נחוש בדעתו וכי פסילת בקשתו תגרום לו לפנות לערכאות כנגדם. אך בבנק ישראל לא רוצים לבזבז תחמושת כבר בשלב הזה. אליהו רוצה את קליין? טוב ויפה. שיתכבד קליין ויתמודד באסיפה כללית. אם לא ייבחר נפתרה הבעיה ממילא לשנה הקרובה.

ומה יקרה אם קליין ייבחר? במקרה זה יש לבנק ישראל 60 יום נוספים להחליט. את כשירותו של קליין אי אפשר לתקוף, בסופו של דבר מדובר בנגיד לשעבר. אבל כאן ישלוף בנק ישראל את הנשק הסודי - בדיקת נאותות לאליהו עצמו.

לפי הפרשנות של עו"ד דליה טל לחוק מראני "לאחר בחירת הדירקטוריון בודק בנק ישראל את כשירות המועמדים ובמקביל את כשירות בעל המניות שהציע אותם. בעל המניות שמועמדיו נבחרו יעבור תהליך של בדיקת נאותות למתן היתר שליטה בבנק. אם בנק ישראל לא ייתן לבעל המניות היתר שליטה, מועמדיו לדירקטוריון עלולים להיפסל".

בתרגום לעברית. מאחר והמועמד של אליהו נבחר הרי הוא מממש זכות שליטה. אם כך יש לו "סממן שליטה" ולכן הוא צריך היתר מבנק ישראל. בדיקת נאותות להיתר שליטה, וזו נקודה חשובה ביותר, אינה מוגבלת בזמן. במקרה של סרברוס לקח לבנק ישראל שנה וחצי והבדיקות לא הסתיימו. כך קרה עם מאיר שמיר שרצה לרכוש בזמנו את מלח. כך שבדיקת נאותות לאליהו יכולה להימשך ולהימשך ולהימשך עד אחרית הימים.

אבל אליהו מודל 2010 אינו אליהו הפסיבי של העשור הקודם. 11 שנים הוא חיכה ועכשיו הוא לא ייתן לבנק ישראל למרוח אותו. אליהו יטען כי אמנם הוא זה שהציע את קליין אבל קליין אינו בהכרח מועמד מטעמו. לכן, יאמר אליהו, אין לי צורך בהיתר שליטה והבדיקה מיותרת. אליהו גם עשוי בתסריט מסוים שלא להצביע בכלל באסיפה הכללית ואז טיעונו יתחזק.

שני הצדדים צועדים על קרקע משפטית בתולה. אבל לאליהו כבר אין מה להפסיד, הוא מוכן מעשית ומנטלית לקרב. אם קליין ייבחר באסיפה הכללית ובנק ישראל יתחיל בתרגילי השהייה וימנע את כהונתו, אליהו יפנה לערכאות וזה לא ייגמר לפני פסיקת בג"ץ.