שטרום: "מיהרנו ל-OECD; איכות סביבה חשובה יותר מחינוך?"

הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, בכנס הרצליה: "אפשר לחשוב שאנחנו עטויי סחבות, והנה מוכנים בעולם לקחת אותנו למועדון יוקרתי" ■ "שאלת המפתח היא האם ישראל דומה למדינות OECD - והיא לא"

"אפשר לחשוב שאנחנו עטויי סחבות ושלא הצלחנו להרים פה במדינה שום דבר 60 שנה, והנה מוכנים בעולם לקחת אותנו למועדון יוקרתי", אמר היום (ב') דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים, בכנס הרצליה במושב העוסק בעלות מול תועלת בהצטרפות ל-OECD.

"בתור מי שהיה משקיף פעיל בוועדות oecd במשך 5 שנים וחצי, אני חייב להגיד שהיה צריך לחשוב לפני שרצו לחגיגת ההצטרפות ל-OECD, כי אם היינו חושבים קצת היינו מגלים כמה עובדות מפתיעות, למשל, שישראל כבר עכשיו פעילה בהרבה ועדות בארגון, ודרך זאת כבר יש לנו גישה לידע המקצועי שבו. בהצטרפות, אנחנו מעמיסים על עצמנו הרבה עלויות".

שטרום הוסיף: "שאלת המפתח היא האם ישראל דומה למדינות החברות ב-OECD. מודל הצמיחה של ישראל כל כך אחר שהצרכים היסודיים שלנו הם אחרים. יש לנו פה כלכלה של שתי מדינות, כלכלת רוב ושתי כלכלות אחרות שנשארות מאחור, שבהן שיעורי התעסוקה עלובים, ורמת החיים המיסוי עלובים.

"הפער הוא בתוך המדינה פנימה ואם אנחנו צריכים עכשיו להשקיע בהתאמות של חינוך והשכלה, למה שנשקיע את האנרגיות האלה באיכות סביבה? הטענה שלי היא שמעולם לא נעשה תהליך קבלת החלטות מושכל שבו נמדדו ערכים אלה אחד כנגד השני - חינוך מול איכות סביבה. אילו צרכים יותר בוערים? איפה למדינת ישראל באמת בוער להשקיע את הכסף הזה?

"אנחנו טועים לחשוב לפעמים שהפנים של היצרנים הישראלים הן דווקא למדינות המפותחות. כל כלכלן מתחיל בבית השקעות יגיד שהצמיחה לא נמצאת שם, אלא בסין הודו ומדינות כאלה. בהינתן שכך השאלה היא האם באמת מה שנכון היה לנו להצטרף ל-OECD ואיפה ישקיעו בנו יותר, כמדינת OECD או כמדינת שוק מתפתח".

בתגובה לדברים אמר ד"ר יוסי ענבר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שהשתתף במושב כי ההצטרפות ל-OECD עושה רק טוב לנושאים הסביבתיים בישראל. "בתוך הנושאים שבהם ישראל נדרשת להתמודד מול הארגון, מעל שליש הוא בתחום הסביבתי. ואני לא מסכים עם שטרום שסביבה זה נושא שעומד מול חינוך. אחד לא צריך לבוא על חשבון השני. הנושאים הסביתיים מביאים אותנו לרמת מינימום של העולם המתקדם".

ההצטרפות ל-OECD מאלצת אותנו לבצע שינויי חקיקה בתחומים חשובים, ולפעמים אתה נאלץ להיות תחת מטריית ארגון בינלאומי כדי להתחיל להזיז נושאים חשובים. אני שמח שב-OECD אילצו אותנו להתחייב על יעדי הפחתת פליטות של גזי חממה, למשל. אפשר להתווכח איתנו עא היעד גבוה או נמוך אבל לפחות אולצנו סוף סוף להתחייב", אמר ענבר.

ניקולא בנוצ'י הממונה על סחר ב-OECD אמר בדיון "אני שמח לראות שלפחות ברמת הכותרת אתם שמים את התועלת לפני העלות. זו גישה חיובית. החששות מההצטרפות ל-OECD חסרי בסיס. המוטו של ה-OECD שאנחנו חותרים לכלכלות נקיות ויציבות יותר. בהחלט נדרוש מישראל ללחום בנושא הלבנת ההון.

"מה ישראל תוכל להרוויח מההצטרפות ל-OECD. כסף? תשכחו מזה. ראשית נוכל לחלוק בידע ובמומחיות, ואסור להמעיט בערכו של הדבר. עוד תרוויחו מכך שכוח משיכת ההשקעות הזרות שלכם יגבר", אמר.

דני קטריבס, ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים, התאחדות התעשיינים, אמר כי הארגון יוסיף את נופך הגלובליזציה גם לממשל והבירוקרטיה. "לא נצטרך להמציא הכל מחדש אלא נהיה חלק מארגון עם ידע עצום. בנושא של מניעת שוחד למשל, נכון שזה נושא מאוד חם שמתפרסם הרבה בעיתונות אבל אין ספק שאם לא היינו לוקחים על עצמנו באופן רצוני את המחויבויות הכלכלה הישראלית היתה מוצאת עצמה בצד, עם הרבה מאוד בעיות. אנחנו הופכים חלק מתהליך של יצירת סביבה עסקית ורגוטלורית גלובלית.", אמר.

השגרירה אירית בן-אבא, סמנכ"ל כלכלה משרד החוץ, אמר כי "זו פעם ראשונה שישראל מצטרפת לארגון קטן מקצועי מאוד אינטימי שנוכל בו לתת ערך מוסף ולהיות בעלי משמעות. כולם יוצאים מורווחים ישראל, הארגון והמדינות החברות. נשמיע את כולנו ויהיה מי שיקשיב. באו"ם פחות מקשיבים לנו. כאן נצטרף לגוש של 34 מדינות, מדינה קטנה שלא שייכת לשום אזור גיאוגרפי אבל קולנו יישמע. זה יתרון חשוב. האג'נדה לא תהיה פוליטית. זה לא יהיה פורום שתוקף על בסיס פוליטי. לא בין הדין בהאג. נהיה חברים רק בזכות ההישגים שלנו וזה חשוב למעמדה של המדינה. ישראל לא תהיה חברה ב-G20, אבל, דרך ה-OECD כן נוכל ללמוד ולהשפיע על מעגל המדינות הכי חזקות בעולם".

עוד אמרה, כי "המעגל המנהלי- מדיני יפיק הרבה מאוד תועלת מהטמעת נוהלי עבודה משופרים".

בסוף הדיון הפנתה המנחה נחמה רונן, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, שאלה לדרור שטרום: מה האלטרנטיבות להצטרפות ל-OECD. על כך השיב שטרום: "האם השווקים סגורים היום בפנינו? התשובה היא לא. כבר היום שותף הסחר הגדול ביותר של התאגידים בישראל הוא אירופה.

"בואו נפסיק עם הבלוף. אף אחד לא חיכה להצטרפות ל-OECD כדי להתאים את התקנים. שטראוס ועלית פועלות בעיקר מול אירופה והתאימו מזמן את התקנים שלהן".

"לא שמעתי מספר אחד בדיון הזה שאומר כמה זה עולה לנו. מול מספר אוכל לדעת אם העלות משתלמת. אני לא אומר שהחשבון צריך להיות חשבון של בעל מכולת. אבל אני טוען שההצטרפות לארגון שישראל למעשה חברה בו היום, חייבת לבחון כמה זה יעלה מול מה היא מקבלת. ה-OECD רק יביא לכך שהמשרדים בממשלה יבואו בדרישות נוספת כשהם נתלים בדרישות הל ה-OECD".