בוטלה התנגדות בנקים להסדר נושים בגלל האינטרס הציבורי

בית המשפט המחוזי בנצרת אישר את עסקת המכר ואת הסדר הנושים לחברת חרושת מתכת בית השיטה (BHC), וקבע באופן תקדימי כי אף שחוק החברות דורש רוב מספרי של הנושים לאישור ההסדר, מוסמך בית המשפט לבחון ולפסול סירוב של נושה מובטח, אם התנגדותו לאישור הסדר הנושים אינה עומדת במבחני תום-הלב, נובעת משיקולים זרים ואינה מתחשבת באינטרסים של כלל המעורבים.

"אמנם לא בנקל ימצא עצמו בית המשפט פועל שלא על פי לשון החוק", קבע השופט עאטף עיילבוני, "אך מקום שבו שני נושים מנצלים את הוראותיו היבשות של החוק על מנת לשמש גוש חוסם המונע אישור הסדר נושים על פי הסכם מכר שמקובל עליהם עצמם, ברור כי עמדתם נוגדת את רוח החוק ותכליתו, ובנסיבות אלה בית המשפט חייב לעמוד על המשמר ולפסול את עמדתם".

השופט מתח ביקורת על בנק מזרחי טפחות ועל הבנק הבינלאומי וקבע שהתנגדותם לאישור ההסדר הועלתה משיקולים זרים, "בתקווה שאם תתקבל, הם יהוו גוש חוסם שיטרפד את ההסדר כולו, שמא בכך ישיגו יותר כסף לטובתם, אף אם הם גורמים נזק ליתר הנושים ולעובדים".

שיקול דעת לשופט

מפעל "חרושת מתכת" מצוי בשליטת קיבוץ בית השיטה (51%), תום אחזקות (19%), תום בר אחזקות (18%) ואיכות שוקי הון (11%). הוא מעסיק כ-120 עובדים ונכנס להקפאת הליכים בשל חובות של כ-120 מיליון שקל. הנאמן, עו"ד גיל הירשמן, ביקש לאשר את מכירת החברה ונכסיה לקבוצת ג'ון דיר האמריקאית תמורת 13 מיליון דולר.

הסדר הנושים אושר בכל אסיפות הנושים, ובאסיפת הנושים המובטחים הוא אושר בידי 4 מתוך 6 נושים, רוב מספרי המחזיק ב-90.5% מהיקף הנשייה. בנק הפועלים, שחוב החברה כלפיו הוא 18 מיליון דולר, תמך בהסדר בשעה שמזרחי-טפחות והבינלאומי, שהחוב אליהם הוא רק 1.8 מיליון דולר, התנגדו וטענו שהם והפועלים מחזיקים בערבות אישית של הקיבוץ לחובות, ולכן על הנאמן היה לכנס אסיפת נושים מיוחדת עבורם, בהיותם בעלי אינטרס מיוחד.

לדבריהם, באסיפה כזו היו מתנגדים לאישור ההסדר בשל ההפטר שניתן לקיבוץ מחובו, וכך לא היה מושג רוב מספרי לאישור, נוכח סעיף 350(ט) לחוק החברות, הדורש רוב מספרי של כלל הנושים באותה אסיפה, בתנאי שהם מחזיקים ב-75% מהיקף הנשייה בקבוצה.

השופט עיילבוני ציין בפתח החלטתו ש"מקומות העבודה של 120 העובדים הם אחד השיקולים המרכזיים שבית המשפט שקל וישקול במסגרת בקשה זו, בייחוד לאור העובדה שהמפעל פועל באזור בית שאן, אזור מוכה אבטלה... נושה של 35 אלף דולר (הבינלאומי) מבקש למעשה לטרפד הסדר נושים וכתוצאה מכך ייתכן ש-120 משפחות יאבדו את מקור פרנסתן".

לגוף העניין קבע שהמחוקק עיגן בסעיף האמור את דרישת הרוב הן במספרי הנושים והן באחוז היקף הנשייה, כדי למנוע מנושה שלבדו מחזיק ב-75% מהנשייה או ממספר נושים שיתאגדו יחד, לטרפד הסדר נושים. מכאן למד השופט שהמחוקק מעניק לבית המשפט שיקול דעת לבחון את השיקולים שמאחורי הסכמתו/סירובו של נושה להסדר, ומכך נובעת סמכות ביהמ"ש לאשר או לפסול הצבעה מסוימת.

עיילבוני הסביר שאין כוונתו לשיקולי כדאיות כלכלית של הנושה, אלא לשיקולים משפטיים-חברתיים ומדיניות כלכלית וציבורית שחייבת להיות מוחזקת בידי בית המשפט ולא בידי נושה שסכום נשייתו "בטל בשישים לעומת הנושים המסכימים להסדר". לדבריו, אמנם נפסק שבית המשפט לא יחליף את שיקול דעת הנושים בשיקול דעתו, "אך מאידך בית המשפט אינו חותמת גומי, חסר שיקול דעת כליל. ועם זאת, סמכות זו "תופעל במקרים חריגים ונדירים ביותר".

התנגדות על בסיס עובדתי שגוי

תימוכין לעמדתו מצא בהצעה לתיקון חוק החברות, המסמיכה את ביהמ"ש לנטרל את כוחם המשמעותי של נושים המחזיקים בשיעור נמוך ביותר של הנשייה, כך ששני נושים המחזיקים רק ב-10% מהנשייה לא יוכלו לטרפד הסדר שנושה שלישי, המחזיק ב-90% מהנשייה, מסכים להסדר, "וזאת משום שהתוצאה הזו מהווה אבסורד בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת", כמו במקרה הזה.

ה"כשל" שבאי-כינוס אסיפה נפרדת לשלושת הבנקים, הוסיף, "אינו אלא כשל טכני, שעלול לגרום לתוצאה בלתי צודקת בעליל. עליי לאשר את הסדר הנושים, בהתחשב בכך שבנק הפועלים המסכים לו הינו נושה מובטח בסכום העולה בעשרה מונים על סכום הנשייה של שני הבנקים המתנגדים", ומשום שהתנגדותם נסמכת על בסיס עובדתי שגוי, והמשך סירובם אינו עומד בתנאי תום-הלב, בייחוד כשהם יודעים שהוא עלול לטרפד את ההסדר והמכירה ולהביא לסגירת המפעל.

הקיבוץ יוצג ע"י עו"ד איתן ניר ממשרד שלמה כהן ושות'. (פש"ר 401/09)