גיא-רון: "אם זה היה תלוי בי, היינו דורשים תואר שני כתנאי להתמחות"

כפי שנחשף ב"גלובס", שר המשפטים הסכים להאריך את ההתמחות לשנתיים ולשנות את מתכונת בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין ■ ראש הלשכה: "צריך לעצור את מי שלא מתאים להיות עו"ד מלהפוך לעו"ד"

"אם היינו כנים עם עצמנו עד הסוף", אומר ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, "היינו דורשים תואר שני במשפטים כתנאי כניסה להתמחות בעריכת דין. אם זה היה תלוי בי, התוכנית הגדולה היתה שיהיו שני סוגים של תואר שני במשפטים - תואר עיוני, למי שאיננו הולך לעריכת דין; ותואר מעשי, כהכנה לעריכת דין; ובנוסף היה צריך גם להגביל לתקופה מסוימת את מכסת התלמידים למשפטים. חייבים להבין שעריכת דין זה כמו פסיכולוגיה קלינית או רפואה - הנקודות שבהן אנחנו מטפלים בחייהם של אנשים הן ברובן קריטיות, אבל אין התייחסות רצינית למקצוע הזה, למרות שמאפשרים לו לטפל ברגעים קריטיים בחייהם של אנשים".

מזה מספר שנים מדברים בלשכת עורכי הדין על המהפכה שתבוא. זו שחייבת לבוא, נוכח ההידרדרות ההולכת ונמשכת ברמת מקצוע עריכת הדין, השלובה יד ביד עם הצמיחה הבלתי נתפשת במספרם של האוחזים ברישיון עריכת דין. כעת נראית המהפכה קרובה מתמיד, לאור החלטת שר המשפטים יעקב נאמן לאמץ את המלצות הלשכה להאריך את תקופת ההתמחות משנה לשנתיים ולשנות את מתכונת בחינות ההסמכה שבסוף ההתמחות.

בראיון בלעדי ל"גלובס" חוגג גיא-רון את ההצלחה. זה מספר שנים, מאז פרסום מסקנות ועדת גרסטל בשנת 2002 שכללה המלצה על הארכת ההתמחות לשנה וחצי, מנסה הלשכה להזיז את העגלה התקועה, אך אף שר משפטים לא הרים את הכפפה. עד שבא נאמן. "שר המשפטים בא מתוך המקצוע", מנסה גיא-רון לאבחן, "לא מהאקדמיה כמו דניאל פרידמן ולא מהפוליטיקה כמו קודמיו. הוא מכיר טוב יותר את המציאות בשטח ויודע שחייבים לשנות אותה. נאמן הוא גם איננו חבר כנסת ואיננו חבר מפלגה, ולכן הוא פחות חייב מאחרים להתחשב בלחצים פוליטיים".

ההסכמות בין הלשכה לשר המשפטים אינן כוללות, לפי שעה, דרישה לתואר שני במשפטים כתנאי לכניסה להתמחות, אך גיא-רון איננו שולל את האפשרות שכשתזכיר החוק יונח על שולחן הכנסת, תעלה דרישה להוסיף את הסעיף הזה להצעת החוק. "יכול להיות שיבוא חבר כנסת ויציע תואר שני כתנאי להתמחות", הוא אומר. "זה עשוי לקרות כשתזכיר החוק יגיע לוועדת החוקה. צריך לעצור את מי שלא מתאים להיות עורך דין מלהפוך לעורך דין, ואת זה צריך לעשות לא בסוף תהליך ההכשרה, אלא בתחילתו".

* יש קשר בעיניך בין מספרם של עורכי הדין לבין איכותם המידרדרת?

"כן. יש היום 43 אלף עורכי דין. אתה מסתכל על כל עשרות האלפים, ורואה שהמצב בהידרדרות קשה. מצב עריכת הדין בישראל הוא בכי רע. כשאתה מצרף מספר כל-כך גדול של אנשים למקצוע, אתה בהכרח מצרף גם אנשים שאינם המצטיינים. ברפואה אתה צריך להגיע להתמחות לא סתם בתחום כמו אורתופדיה, אלא בתת-התמחות כמו אורתופדיה של הברכיים. אין לנו את זה בלימודי משפטים, אצלנו כולנו רופאי משפחה. נוירוכירורג לא משווה את עצמו מבחינת המקצוע לרופא משפחה, ואצלנו רוב גדול במשרדי עורכי הדין הם רופאי משפחה. אתה לא יכול להיות מומחה בכל התחומים, ואם יש לך משרד עורכי דין שכולם רופאי משפחה - אתה מתפשר בסופו של דבר על המומחיות".

לא נלחם בממסד האקדמי

חשוב לו, לגיא-רון, להדגיש כי הוא איננו נלחם נגד הממסד האקדמי, ובפרט לא נגד המכללות. בחודשים האחרונים גילה ראש הלשכה, כמו מני מזוז ב-2007, איך זה להיות בצד הלא נכון של הפגנות מחאה - כאשר אתה הגורם הממסדי שנגדו מפגינים. סטודנטים למשפטים, הלומדים במכללות, מצאו בגיא-רון ובלשכת עורכי הדין יעד למחאתם, נגד מה שנראה להם כמהלך מצד הלשכה לצמצם את הוראת מקצוע המשפטים באקדמיה. גיא-רון מבהיר כי אין לו כל כוונה או יכולת להתערב בתחום האקדמי, אלא שמבחינתו יש ליצור הפרדה בין הוראת המשפטים כתחום לימוד אקדמי לבין תהליך ההסמכה לעריכת דין.

"שמעתי שהרבה סטודנטים במכללות יוצאים נגדי", הוא אומר. "אני מעולם לא אמרתי שאני נגד מכללות. אני גם מעולם לא אמרתי שאני נגד רכישת השכלה משפטית. מצדי שכל עם ישראל ילמד משפטים. אני מסכים לחלוטין לתואר ראשון שאיננו מוביל למקצוע. זה דבר נכון. אני לא בטוח שהייתי מלמד בו סדר דין אזרחי ופלילי, אבל כן הייתי מלמד שם פילוסופיה של המשפט, ערכים של המשפט, אמת וצדק ומוסר. הגיע הזמן להכיר בזה שמקצוע עריכת הדין זה לא רק משפטנות ולא רק השכלה פילוסופית, אלא הרבה מעבר לזה".

* אתה לא חושב שהארכת תקופת ההתמחות תוביל להפחתה במספר הפונים ללמוד משפטים?

"יכול להיות".

* זה לא יעורר תרעומת במוסדות האקדמיים ללימודי משפטים? אתה עושה לך אויבים.

"אני ראש לשכת עורכי הדין, אני עושה מה שטוב למקצוע. זה לא מתפקידי לדאוג למוסדות להשכלה גבוהה. אגב, יש לי פיתרון לעניין, אני מוכן ללכת לתואר שני, למסלול של משפטים למי שאינם מיועדים לעריכת דין, מה שייתן הרבה שנים של לימוד באוניברסיטאות. לא רק שאני לא מפחית את המשרות האקדמיות בתחום לימודי המשפטים, אלא להיפך - אני מעשיר את היקף המשרות".

* אז למה ההצעה שלכם לא כוללת את הדרישה לתואר שני?

"אני לא יכול לבוא היום לכנסת ולומר, לא רק שצריך שנתיים התמחות - אלא צריך גם תואר שני. המשמעות של זה היא שהילד גמר צבא, נסע לחו"ל, הוא כבר בן 23, ואז הוא מתחיל ללמוד משפטים. אם צריך שני תארים, זה ייקח לו 5 שנים ואז שנתיים התמחות. את בחינות ההסמכה הוא יתחיל בגיל 30, ויהיה עורך דין בשנות ה-30 לחייו. אני מניח שהכנסת לא תקבל את זה, וזה ייראה כאילו אנחנו מנסים לחסום את המקצוע, למרות שרופא הופך לרופא מומחה בגיל קרוב ל-40. לכן ההצעה היא הרע במיעוטו. בהתחלה אמרנו לעצמנו שכולם יבינו בסוף שכדי להיות עורך דין ראוי שתהיה לו השכלה רחבה של שני תארים. אחר-כך אמרנו לעצמנו שיהיה מאוד קשה לשכנע את הכנסת להסכים לשינוי הכשרה כל-כך משמעותי".

להחזיר את הדרת המקצוע

הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים תשפיע לדעת ראש הלשכה לא רק על מספרם של עורכי הדין החדשים, אלא גם על איכותם. בשנתיים של התמחות יוכלו המאמנים והמתמחים ליצור קשר מקצועי שיסייע לשני הצדדים, ויחזיר את הדרת המקצוע לימים עברו. על-פי התוכנית.

"אני התמחיתי אצל עו"ד אמנון זכרוני", מספר גיא-רון. "היתה התמחות של שנה וחצי, היו לי תיקים נורא מעניינים, עבדתי משעה מוקדמת בבוקר עד 12-1 בלילה. ראיתי בזה עוד תקופת לימוד טוטלית, וזכרוני לא היה רק המאמן שלי - הוא היה המנטור שלי. היום התפיסה של מנטור כמעט נעלמה".

* ממה נובעת היום המצוקה בשוק המתמחים?

"יש היום יותר מ-3,000 מתמחים, אבל יש לדעתי יותר מ-20 אלף עורכי דין שרשאים לאמן מתמחים, חלקם רשאים לאמן שני מתמחים. אז מדוע יש מצוקה במציאת מקומות התמחות? כי ההתמחות היום לא שווה הרבה בעיני המאמנים, והם מעדיפים לשכור את שירותיו של עורך דין צעיר, שמקבל שכר די דומה לזה של מתמחה, והוא מוכשר יותר מבחינת היכולות שלו לשרת את עניינו של הלקוח".

* איך התמחות של שנתיים תשנה זאת?

"בהתמחות של שנתיים תהיה למאמן הזדמנות לקחת אדם צעיר ומוכשר, ולחנך אותו במסורת המשרדית לאורך תקופה. אתה קוצר ממנו פירות בשנה השנייה, ועל-פי התכנון הוא יוכל להופיע בבתי משפט בחצי השנה האחרונה. זה יותר טוב למתמחים, כי אלה שימצאו מקום התמחות - הסיכוי שלהם להישאר במקום העבודה שהתמחו בו שנתיים הרבה יותר גדול מאשר אם היו בו שנה. אני גם מאמין שעורכי דין מעדיפים מתמחה לתקופה של שנתיים. יש משהו בתקופת האימון שהיא הרבה יותר רומנטית. אין לי ספק שהשנתיים יחזירו את הקשר החזק בין המאמנים למתמחים".

על-פי התוכנית, יחולו הכללים החדשים של הארכת ההתמחות ושינוי מתכונתה לא על המתמחים הנוכחיים, לא על הסטודנטים למשפטים הלומדים כיום, ואפילו לא על מי שכבר נרשם והתקבל ללימודי משפטים.

"זו פשרה גדולה שהלשכה עשתה", אומר ראש הלשכה, "מבחינתנו החוק החדש יחול רק על מי שטרם התקבל ללימודים, כלומר על מי שצריך לשבת עם ההורים בסלון ולדבר על מה הוא מתכוון ללמוד. ואת זה קבענו, למרות שאני לא בטוח שלמי שכבר החל ללמוד משפטים יש זכות מוקנית שההתמחות לא תוארך. אבל מישהו צריך לבוא ולשים קו באיזשהו שלב. אני שם עכשיו את הקו, שיתחיל איפשהו בקו של 60 אלף עורכי דין. האם זה מאוחר מדי? כן, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא".

* אם אתה מסיים את הקדנציה שלך בתור ראש הלשכה שהביא להארכת ההתמחות לשנתיים, זה דגל שאתה חי איתו בשלום?

"זה דגל הכרחי. זה לא הדגל היחידי או הסיבה המהותית לפעילותי בלשכה, אבל זו משימה חשובה שראש הלשכה צריך בתקופה הזו למלא אותה".

המבחן האמריקאי בדרך החוצה

מלבד הארכת תקופת ההתמחות, סיכמו ביניהם שר המשפטים נאמן וראש הלשכה גיא-רון גם על שינוי במתכונת בחינות ההסמכה. אף שהדבר טרם מצא את ביטויו בהודעה מטעם לשכת השר, בין השניים יש הסכמה לשנות - רק שעדיין לא ברור באיזה אופן בדיוק.

"ההסכמה היא שהבחינה לא תהיה מבוססת על זיכרון בעל-פה", אומר גיא-רון. "השר יתקין בכללים איך תיראה הבחינה, היא תכלול מבנה שונה לגמרי מהיום, המתאים יותר למקצוע עריכת הדין. הבחינה תבדוק את היכולות של המתמחה להבחין בין עיקר לטפל, להתבטא, לנתח אירועים משפטיים. גם אם הבחינה תעסוק רק בנושאים הנכללים היום, ולא ייתוספו לה נושאים נוספים, ניתן לנסח בחינה בדרך של 'קייסים' וניתוח מעשי. ההסכמה בינינו לשר היא שהמתכונת של בחינה אמריקאית לבדה - תשתנה. ברור שהמתכונת החלופית תהיה הרבה יותר מהותית מאשר מבחן הבודק את הזיכרון של מי שמתדפק על שערי המקצוע".

* למה שלא פשוט תיישמו שינוי במתכונת הבחינה?

"הציבור רואים אותנו כמי שאחראים על בחינות ההסמכה, וזאת טעות - אין לנו שום השפעה עליהן. יש ועדת הסמכה, שיש בה 3 שופטים, 3 משפטנים משירות המדינה ו-3 עורכי דין פרטיים, בבחינות האחרונות ביקשנו מהם לעשות שני שינויים, אבל הם התעלמו ולא יישמו את זה. יש כבר היום סמכות לכלול במבחן ניתוח של מסמך משפטי. ביקשתי מכל הבוחנים לתת את המסמך המשפטי בסוף הבחינה בכתב, ולבקש מהמתמחים להביא את הניתוח שלו לבחינה בעל-פה, אבל הם התנגדו לכך. ביקשתי גם שתהיה הבניה מסודרת של הבחינה בעל-פה, שלא יהיו הבדלים כל-כך גדולים בין הצוותים הבוחנים, שלא יהיה מצב שצוות אחד קל והאחר קשה, אבל הם לא הסכימו".

צרו איתנו קשר *5988