שוק ההנפקות: הביומד מסתער על ת"א; ההיי-טק מסתכל מהצד

בשוק ההנפקות נעשה לאחרונה פופולארי המונח "בורסה לחברות צמיחה" (Venture Exchange), שרלוונטי לחברות שטרם עומדות בקריטריונים לעבור למסחר בבורסות הגדולות.

לכאורה, הבורסה בתל אביב הייתה אמורה להתמלא בחברות שכאלו - קטנות, עם פוטנציאל גבוה, עתירות סיכון, אבל שגם יכולות לספק החזרים מכובדים למשקיעים.

ואכן, הגאות מתחילת השנה בתחום הביוטק של הנפקות ותוכניות להנפקה בבורסה המקומית, יוצרת את האשליה שההיי-טק נוהר לאחד העם. אולם צריך לדבר בארבע עיניים עם החתמים בתל אביב כדי להבין שהמצב רחוק מכך.

"היינו מצפים ששיעור חברות ההיי-טק מכלל החברות שפעילות בבורסה, ישקף את הפעילות בכלכלה הריאלית, אבל זה ממש לא כך", אומר בתסכול אחד החתמים המובילים בבורסה המקומית. "יש צינור הנפקות פוטנציאלי של עשרות חברות בשנה הקרובה בתחום הביוטק ואף אחת בתחום ההיי-טק".

ניסיון רע בגל הקודם

בינתיים, בביומד חגיגה של פעילות: בחצי השנה האחרונה חזינו ב-4 מיזוגים לשלדים בורסאיים, הנפקה אחת שנסגרה בחיתום יתר של פי 2.2, הנפקה נוספת שממתינה לביצוע, ועוד כ-10 הנפקות שממתינות מאחורי הקלעים, כולל אלביט מדיקל, שעשויה להיות הנפקת הביומד הגדולה בתל אביב בעשור האחרון, בשווי של 300 מיליון דולר.

מנגד, חברות ההיי-טק הקלאסיות ממשיכות להסתכל מהצד. לא שיש בכך משהו חדש. גם בסבב הקודם של הגאות, בשנים 2006-2007, הסתכלה הבורסה המקומית על הנהירה של חברות הסטארט-אפ לוול-סטריט בעיניים כלות.

הנהלת הבורסה,יחד עם ה-IVA, איגוד ההון סיכון הישראלי, ניסתה לספק פתרונות עם "מסלול מו"פ". זה אושר ב-2005 ואפשר להפוך חברה לציבורית לאחר עמידה ברף דרישות נמוך יחסית, אם תענה על ההגדרות של עתירת מו"פ. כלומר, השקעה של מעל ל-3 מיליון שקל במו"פ בשלוש השנים שקדמו.

אלא שמשהו השתבש. שש חברות היי-טק בלבד קפצו על המציאה: נטקס, סטרלינג, בי-קונטקט, צ'יפ PC, אפליקיור ומובייל מקס. אף אחת מהן לא סיפקה למשקיעים החזר חיוב. רחוק מזה.

כעת, על רקע הגאות בתחום הביוטק והבעייתיות בגיוס כספים עבור סטארט-אפים בשלבים בוגרים יותר, מנסים הפעילים בתל אביב להבין מה יגרום לבעלי המניות בסטארט-אפים להגיע בהמוניהם גם לאחד העם.

שלב ביניים

ההתייחסות של ההיי-טק המקומי לבורסה המקומית היא לרוב כמקום ביניים, נוח להשגת מימון, בדרך ל"אקזיט הגדול" - בנאסד"ק. בהיסטוריה הישראלית היו חברות שהצליחו לממש את המודל הזה, כמו ריטליקס, בימים שגם הנאסד"ק עוד הייתה בהישג יד לחברה צעירה יחסית. כרגע, נראה שרק עבור חברות ביוטק יש סיכוי לכך.

"חברות ביומד עשו מהלך מדהים בתל אביב וזה יוצר תמריץ לחברות לראות בהנפקה פה מהלך ריאלי", טוענת טל רובינשטיין, מנכ"לית כלל חיתום. לדבריה, האכזבה מחברות קטנות בתחום ההיי-טק הביאה "לסקפטיות מצד השוק", למרות שהיא רואה גם מספר חברות היי-טק שמגלות עניין בהנפקה מקומית.

הפתרון, כך מעריכים בשוק ההון, הוא בעיקר תדמיתי. "צריך סטארט-אפ אחד מוצלח, בשווי של 150-200 מיליון דולר, גדול וצומח, שיהווה דוגמה טובה ויפרוץ את המחסום הפסיכולוגי", טוען אחד החתמים.

הסתייגות בקרנות

אבל בינתיים, כך עולה, "בעלי הבית" של החברות, כלומר הקרנות, מתייחסות לתל אביב כמקום המיועד לחברות שלא נשארה להן ברירה, ולא לחברות שמיועדות להצליח.

אהרון מינקבסקי, יו"ר IVA, כיצד משנים את המצב?

"כרגע תל אביב נתפסת כמקום לא מוצלח כל-כך ויש מחסום פסיכולוגי. אבל צריך לשבת עם שוק ההון והבורסה ולחשוב איך מגדירים את הסגמנט הזה, כך שלא יימדד באותם הקריטריונים כמו טבע. יש לייצר פלטפורמה מתאימה לחברות הללו ומי שמשקיע, יבין שאלו החברות וזה מה שהן מציעות".