ארקדי גאידמק ואורי שני מסרבים לשלם לבורר עו"ד יעקב ישראלי את יתרת שכר-טרחתו, בטענה כי גבה סכום מופרז שאינו פרופורציוני להיקף העבודה בתיק - כך נודע ל"גלובס".
נודע כי ישראלי דרש עבור הבוררות בין השניים שכר-טרחה של כ-250 אלף שקל. הצדדים שילמו עד כה כ-150 אלף שקל, אך מסרבים לשלם את יתרת הסכום.
שני עזב בזמנו את קבוצת אריסון לטובת ניהול עסקי גאידמק בישראל, תפקיד בו שימש זמן קצר. לאחר שהתפטר, הגיש שני תביעה לקבל 10% מנכסי גאידמק, אך לצורכי אגרה העמיד את התביעה על כ-350 מיליון שקל. בנוסף לכך דרש עוד 50 מיליון שקל באמצעות מניות אוסיף - עניין שהתברר בבוררות בפני עו"ד ישראלי, שמונה מטעם המוסד לבוררות עסקית.
שלבים מקדמיים
באוקטובר האחרון הגיעו גאידמק ושני לפשרה בסכסוך ביניהם בבוררות שנוהלה בידי עו"ד עמי אסנת. הפשרה סיימה את כל המחלוקות, לרבות זו שנדונה בפני עו"ד ישראלי. במסגרת הפשרה שילם גאידמק לשני כ-10-15 מיליון שקל.
ל"גלובס" נודע כי שכר-הטרחה של עו"ד אסנת עמד על כ-300 אלף שקל, וכלל ישיבות רבות וממושכות, לרבות נסיעה למוסקבה של הבורר לצורך ביצוע חקירתו של גיאדמק.
במקביל שלח המוסד לבוררות עסקית, בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, חשבונות לעוה"ד של גאידמק ושני עבור שכר-טרחה בסך 250 אלף שקל עבור עו"ד ישראלי.
עו"ד ישראל שלו, המייצג את גאידמק, ועו"ד רון ברקמן, המייצג את שני, טענו כי מדובר בשכר-טרחה שאינו פרופורציוני, לאור העובדה שמדובר רק בשלבים מקדמיים. בהליך חריג פנו עוה"ד ברקמן ושלו לעו"ד ישראלי והודיעו כי אין בכוונתם לשלם את יתרת שכר-הטרחה שלא שולמה, בטענה כי הסכום הנדרש אינו סביר.
עו"ד ישראלי מסר בתגובה: "אליי לא הגיעה פנייה כזו. הכל נעשה כמו שמקובל. אני רושם את השעות ושולח אותם למוסד לבוררות. הבוררות הסתיימה אחרי שניסיתי ללחוץ על הצדדים להתפשר. אני מראש הסברתי את כללי המשחק. לקחתי בבוררות הזו שכר מופחת באחוזים ניכרים לעומת השכר הרגיל שאני לוקח. המוסד לבוררות הכתיב את השכר, ולא יכולתי לקחת את השכר שאני נוהג לקחת, אז על זה עוד לקבל נזיפה? זה מבדח.
"יש טענה שזה לא סביר? תלוי מה עושים. אם צריך לקרוא 600 עמודים לפני הישיבה, אז זה לוקח כמה שעות. אף אחד לא פנה אליי ולא ביקש ממני לוותר על יתרת השכר. הבנתי שהצדדים לא שילמו חלק מהסכום. אז לא שילמו. לא לחצתי על המוסד לבוררות ולא עליהם. אני חושב שהיה צריך לקחת כסף על החשבון. הכל סוכם מראש. הם ידעו מה התעריף".
עו"ד ברקמן מסר: "נוכח התחושה שלנו של דיספרופורציה מוחלטת בין היקף העבודה הרבה שנעשתה בבוררות אצל עו"ד אסנת, כולל ישיבות הוכחות בארץ ובחו"ל, אל מול היקף העבודה המצומצם ביותר שהיה בבוררות במוסד לבוררות עסקית, שם כלל לא החלו דיוני הוכחות. הרגשנו אי-נוחות רבה מכך שמדובר בחיובי שכר-טרחה בהיקף דומה, ולכן פנינו למוסד ולעו"ד ישראלי והבענו את עמדתנו".
עו"ד שלו סירב להתייחס לנושא.
מהמוסד לבוררות עסקית נמסר: "שכר-הטרחה הוסדר ישירות בין הבורר לבין הצדדים, וזאת לבקשת באי-כוחם. פירוט שעות העבודה נעשה על-ידי הבורר עצמו ולא על-ידי המוסד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
