לאחר פסגות: התוכנות לניהול סיכונים בבתי ההשקעות מעורפלות

הרצת המניות לכאורה בפסגות הראתה כי מדובר בסיכונים שנובעים מכישלון או בעיה בתהליכי עבודה, גורמים טכנולוגיים או תהליכים עסקיים ■ בשוק ה-IT מחכים לרגולטור

בשנת 2005, רגע אחרי שוועדת בכר מסרה את מסקנותיה, סימנו חברות המחשוב את חברות הביטוח כהזדמנות גדולה לצמיחה. בהתאם להחלטות הוועדה, נקבע כי חברות הביטוח יוכלו לנהל את הכספים בקופות הגמל וקרנות הנאמנות שהוצאו מידי הבנקים.

אלא שבחברות הביטוח שרר כאוס מוחלט, שהקשה על שיווק השירות החדש לעמיתים קיימים. הפתרון הטכנולוגי לסוגיה זו הוא ארגון עשרות מיליוני הרשומות במערכות המידע של חברות הביטוח, כך שיוכלו לדעת מה למכור ולמי. תהליך שמכונה "טיוב נתונים".

אנשי המחשוב שניגשו להציע לחברות הביטוח את הפתרון, גילו להפתעתם שבחברות מעדיפים את המצב הקיים. הבלגן במסדי הנתונים פעל בדרך כלל לטובתן, אז למה לשנות?

בסיפור הזה נזכר השבוע אחד מבכירי שוק המחשוב בישראל כשנשאל לגבי שילוב מערכות ניהול סיכונים בבתי השקעות. השאלה עלתה לאור פרשת פסגות, שכמה מאנשי בית ההשקעות נחשדים בהרצת מניות לכאורה בכספי הנוסטרו (הכספים הפנימיים של הארגון), פעילות שהתחום האפור בה רחב.

בהתאם למה שהתרחש בחברות הביטוח, גורס הבכיר כי בבתי ההשקעות נהנו מהערפול סביב הצורך בתוכנות ניהול הסיכונים בתחום הנוסטרו. ניהול סיכונים מורכב ממספר תחומים, כשהעיקרי שבהם הוא ניהול הסיכונים התפעוליים (ERM). מדובר בסיכונים שנובעים מכישלון או בעיה בתהליכי עבודה, גורמים טכנולוגיים או תהליכים עסקיים. לצידם קיימים שני סוגים אחרים של סיכונים - סיכוני אשראי וסיכוני שוק, שהקו המפריד ביניהם דק.

"הרצת מניות מורכבת בעיקר מסיכונים תפעוליים. זו מעילה לכל דבר", אומר גל רימון, מנכ"ל גילון ישראל, שמבצעת אינטגרציה של מערכות ניתוח נתונים. המעקב אחרי כספי הנוסטרו עדיין רחוק מתשומת הלב של הרגולטור, אך רימון טוען שזה רק עניין של זמן. כיום קיים פיקוח על הפעילות בכספי העמיתים, אולם לא על פעילות בתי ההשקעות בכלל ועל פעילויות הנוסטרו בפרט.

עניים ב-IT

הבעייתיות של מערכות המחשוב בבתי ההשקעות צצה על פני השטח בדיוק לפני שנתיים. אז נאלץ בית ההשקעות פריזמה (היום בתוך אקסלנס ופסגות) למחוק 8% מכספי הלקוחות בעקבות מסחר מסוכן בניירות ערך. לפריזמה לא הייתה מערכת ניהול סיכונים מתאימה להתמודדות עם הסיכון שלקחו על עצמם הסוחרים בתחילת 2008. והאמת היא, שלרוב בתי ההשקעות לא הייתה מערכת שכזו. אלא שמאז נעשה הרגולטור ברור יותר, ובתי ההשקעות נאלצו לשדרג את היכולות שלהם בתחומי המחשוב, אם כי כנראה שעדיין לא באופן מושלם.

"בתי ההשקעות נחשבים לארגונים עניים ב-IT", אומר גורם בשוק המחשוב המקומי על מערכות המחשוב של בתי ההשקעות. "הם עובדים עם טבלאות אקסל ועם תוכנות CRM (מערכת מחשוב ארגונית לניהול לקוחות) מאוד בסיסיות". האירוניה היא שדווקא פסגות, בניהול רועי ורמוס, היה אחד המקומות היותר "משקיעים" מבחינת מערכות המחשוב, יחסית לבתי השקעות אחרים, כמובן.

התבגרות השוק

האם מערכת ניהול סיכונים הייתה מונעת את מה שקרה בפסגות? "בוודאות לא", עונה בנחרצות גורם בשוק המחשוב הישראלי. "למערכות כאלה יש מגבלות. זה לא באמת 'אח גדול' שיודע כל מה שקורה במסגרת הפעילות".

בשוק המחשוב מגדירים את ההצטיידות של גופי ההשקעות במערכות ניהול סיכונים כחלק מהתבגרות השוק.

לפסגות, ככל הידוע, לא הייתה מערכת שפיקחה על הפעילות בכספי הנוסטרו. חלק מהגופים בשוק אולי מחזיקים במערכת שכזו, אך השאלה אינה הנוכחות הטכנית של המערכת, אלא עד כמה הארגון יכול להיעזר בה לצורך פיקוח על הפעילות השוטפת בכספיו. לדברי גורם אחר בשוק, "זה מורכב. הלוא אם יש תרבות ארגונית טובה, אז אתה לא צריך מערכת שכזו".

בשוק המחשוב מעדיפים לתלות את הסיבה למחסור בתוכנות ניהול הסיכונים ברגולטור, שלא מחייב - נכון להיום - את ההצטיידות בתוכנות שכאלה. "יש עמימות לגבי תחום ניהול הסיכונים", טוענים אנשי המחשוב, "אז למה שיישמו כלים כאלה? בסופו של דבר לא היה להם אינטרס".

צרו איתנו קשר *5988