ביהמ"ש דחה את עתירת אליהו; ההחלטה על הדירקטורים - בקיץ

‎השופטת הלה גרסטל, שרק שלשום נטתה לתמוך בעמדת שלמה אליהו, קבעה כי ההצבעה על מינוי הדירקטורים בלאומי תתקיים במסגרת האסיפה השנתית של הבנק

‎‎הוכרע מאבק הכוחות בבנק לאומי סביב מינוי הדירקטורים: הבוקר (ד') דחתה נשיאת בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה, השופטת הילה גרסטל, את עתירתו של שלמה אליהו, בעל המניות הפרטי הגדול ביותר בבנק לאומי , לקיים את האסיפה הכללית של הבנק במועדה המקורי, 11 במארס, כך שמועמדו, ד"ר דוד קליין, יעמוד לבחירה כדירקטור. נקבע כי ההצבעה על מינוי דירקטורים תתקיים במסגרת האסיפה השנתית של הבנק, שתיערך בקיץ.

זאת, לאחר שבדיון שנערך אתמול (ג') בעתירה נדחו על-ידי הצדדים שתי הצעות פשרה מטעם בית המשפט, בהן האפשרות לערוך את האסיפה הכללית תוך 56 ימים מהיום.

השופטת ציינה בהחלטתה כי "מפאת קיומם של סימני שאלה משפטיים רבים בכל הנוגע לתהליך - יש לראות את ההיבטים הציבוריים הרחבים יותר של מתן אפשרות שוויונית ושקופה להתמודדות על משרות הדירקטורים, גם לכאלה שנלכדו בסבך הניסוחים הלקויים או נכשלו בהבנת המצב המשפטי, שלא בטובתם אך גם ללא אשם מצידם".

עוד הוסיפה גרסטל כי "קיים עניין ציבורי המשותף לכולם, שלא תהיה התעסקות בלתי פוסקת בנושא הדירקטוריון והמינויים אליו משך כל השנה ובכל עת, אלא רק פעם בשנה, כדי לא לפגוע בפעילותו ובהתנהלותו השוטפת והתקינה של הבנק".

‎‎מהפך בגישת השופטת

‏‎‎משמעות דחיית ההצבעה היא פתיחת הליך הצגת המועמדים לדירקטוריון, ומתן אפשרות למועמדים להגיש את מועמדותם לוועד הציבורי בראשות השופטת (בדימוס) שולמית ולנשטיין. בהמשך תידרש ועדת המניות של לאומי, בראשות עו"ד מרגלית נוף, לגבש את רשימת המועמדים הסופית שתועמד להצבעה באסיפה.

פסק הדין מבטא מהפך בגישתה של השופטת, כפי שבאה לידי ביטוי במהלך הדיון הראשון בעתירה שנערך ביום ב' השבוע, אז גיבתה גרסטל את עמדתו של שלמה אליהו לפיה יש חובה חוקית לקיים את האסיפה במועדה המקורי, ואף ציינה כי כל פיתרון אחר פוגע בזכות מהותית שלו כבעל מניות.

עם זאת, ההכרעה לא היוותה הפתעה מוחלטת עבור הצדדים, מאחר שכבר במהלך הדיון השני בעתירה, שנערך אתמול בשעות אחר-הצהריים, הסתייגה גרסטל מהתעקשותו של אליהו לקיים את ההצבעה במארס, וציינה כי "האחריות הציבורית" מחייבת את דחיית הדיון למועד מאוחר יותר.

"החלטה בלתי חוקית"

‏‎‎כזכור, אליהו, מייסד קבוצת הביטוח הקרויה על שמו, אשר מחזיק ב-9.6% ממניות בנק לאומי, הציע בינואר לכנס אסיפה כללית והצהיר כי יתמוך בקליין לתפקיד יו"ר הבנק. ב-18 בפברואר החליט דירקטוריון בנק לאומי לדחות את האסיפה הכללית, ככל הנראה לחודש אפריל, אולם אליהו הביע תרעומת על ההחלטה וטען כי היא עומדת בסתירה לחוק.

בעתירה שהוגשה לבית המשפט בשבוע שעבר טען אליהו, באמצעות באי-כוחו עוה"ד ברק טל, שירי שחם ויובל שלהבת, כי החוק מחייב לקיים את אסיפת הדירקטוריון תוך 35 יום, כלומר עד 11 במארס, וכי "החלטת הדירקטוריון חסרת סמכות והיא בלתי חוקית".

דרישתו של אליהו לקיום אסיפה כללית נסמכה על סעיף 63ב' בחוק החברות, המקנה לבעל מניות שלו לפחות 5% מהמניות זכות לדרוש כינוס אסיפה כללית מיוחדת, וקובע כי הדירקטוריון יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, ומועד הכינוס יהיה לא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום ההודעה.

דירקטוריון לאומי ביקש לבטל את האסיפה הכללית לאחר שנתבקש על-ידי רשות ניירות ערך לבדוק את תקיפות סעיף 87 בתקנון הבנק ואת השלכותיו לגבי הצגת מועמדות לדירקטוריון. דרך סעיף זה ניסתה המנכ"לית, גליה מאור, להציג מועמדות עצמית לדירקטוריון.

‎‎‏"טיעון מצוין"

‏‎‎בדיון השני שהתקיים בעתירה אתמול, הופיעה עו"ד טידה שמיר, היועצת המשפטית של בנק ישראל, שהעלתה לראשונה את הטענה כי חוק המניות הבנקאיות קובע במפורש כי דירקטורים ימונו באסיפה שנתית אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון, וכי תקנון הבנק לא קובע אחרת.

שמיר הוסיפה כי "לו היה מבקש שלמה אליהו לפטר דירקטור ולמנות דירקטור אחר, הייתי מבינה. אבל מחר הוא יבקש למנות דירקטור למי שיעזוב באסיפה שנתית עוד שנתיים". את זה, ציינה, הפיקוח על הבנקים אינו יכול לאשר.

‏בסיום טיעוניה של שמיר ציינה השופטת גרסטל כי הטיעון היה מצוין, ו"אם הוא היה מועלה אתמול, אולי לא היינו פה היום". לאחר מכן הפנתה לבאי-כוחו של אליהו את השאלה מהיכן נובעת הסמכות למנות דירקטורים באסיפה מיוחדת ולא באסיפה הכללית, ונדמה היה כי אינה מסתפקת בתשובתו של עו"ד ברק טל, לפיה סעיף 63, בצירוף עם סעיף 66 לחוק החברות, קובעים כי יכול להיכלל באסיפה המיוחדת כל נושא שיכול לעלות על סדר היום באסיפה הכללית.

‏בהכרעתה היום אימצה השופטת את גישתו של בנק ישראל, וקבעה "המבקשות (חברות בבעלותו של שלמה אליהו, א' ל"ו) פעלו על-פי זכות קוגנטית שלהן ודרשו כינוס אסיפה מיוחדת, אלא שהנושא אותו דרשו להעלות על סדר היום של האסיפה המיוחדת אינו - בנסיבות העניין - ממין הנושאים שניתן לכלול באסיפה מיוחדת, וניתן להעלותו רק באסיפה כללית רגילה.

עוד ציינה גרסטל כי דירקטוריון הבנק היה אמור לסרב לדרישת אליהו לקיום אסיפה מיוחדת לשם מינוי דירקטור או דירקטורים, ומשלא התנגד היה כבול בסדר היום שקבע וכלל אך ורק את שמות המועמדים שנכללו בו.

‏לסיכום פסק הדין הזכירה השופטת כי בשלב זה אין כלל מקום פנוי בדירקטוריון, ומקום כזה יתפנה רק עם התפטרות 1/3 מחברי הדירקטוריון באסיפה השנתית שתתקיים בעוד מספר חודשים. "ראוי שיתאפשר למועמדים ראויים להתמודד על מקום בדירקטוריון הבנק באופן שוויוני והולם, ולא תימנע מהם אפשרות זו בשל מחסומים דיוניים מעורפלים, לא חד-משמעיים וספק תקפים", קבעה.

עו"ד דרור קדם, שייצג את בנק לאומי יחד עם עוה"ד דליה טל, מסר היום בתגובה לפסק הדין כי "אנו מסכימים עם הדברים שאמרה השופטת גרסטל במהלך הדיון, שאין פה טובים ורעים. מה שחשוב לבנק זה שקט תעשייתי ויציבות, ואנחנו חושבים שבית המשפט נדרש לנושא מורכב ומסובך בלוח זמנים קצר. מקריאה ראשונית נראית לנו החלטתו צודקת ומאוזנת. היה צורך למצוא פיתרון פרקטי שעולה בקנה אחד עם החוק, ונראה כי בית המשפט נתן החלטה העומדת בכללים הללו. זאת, מבלי להתייחס לעניינים ספציפיים שבהם לכל צד עשויות להיות דעות משלו".

רשות ניירות ערך בחרה שלא להגיב לפסק הדין. תגובתם של באי-כוחו של שלמה אליהו טרם התקבלה.