ניתוח דו"חות כספיים: ממה מורכב תזרים מזומנים - ומדוע הפך לחשוב מרווח והפסד?

בשבועות האחרונים ראינו מהו מאזן, מהו דו"ח רווח והפסד ומה מראה דו"ח השינויים בהון העצמי. עתה, הגיע הזמן שתכירו את דו"ח תזרים המזומנים - החלק הרביעי והאחרון בדו"ח כספי של חברה.

זהו דו"ח שמציג את תנועת המזומנים לתוך החברה וממנה. במילים אחרות, כמה מזומנים יצאו ונכנסו מחשבון העו"ש של החברה ועבור מה. השורה התחתונה של הדו"ח מראה האם בתום תקופת הדו"ח (שלושה חודשים, חצי שנה, תשעה חודשים או שנה) יצאו מזומנים מקופת החברה (ואז פירוש הדבר שהיה לחברה תזרים שלילי) או נכנסו לקופה (ואז פירוש הדבר שהיה לחברה תזרים חיובי).

מהי חשיבות הדו"ח

למרות חשיבותו, דו"ח רווח והפסד לוקה בחסר מכיוון שהוא אינו מסוגל להצביע על קשיי נזילות שיש לחברה. דו"ח רווח והפסד מציג את סך מכירות החברה גם אם זו עדיין לא הצליחה לגבות את התשלום עבור אותן מכירות, ואינו מציג את ההוצאות הכרוכות בייצור מלאי גם כשאלו צורכות מזומנים רבים מקופת החברה. חברה יכולה להציג רווח נקי אך בפועל ייתכן שאינה מצליחה לגבות מלקוחותיה תשלומים עבור מוצרים ושירותים שנרכשו ממנה, ועקב כך היא עלולה להיקלע לקשיי נזילות (קשיים שפירושם שאין לחברה מספיק הון חוזר - ההפרש שבין התחייבויות שוטפות לנכסים שוטפים), ובמקרה הגרוע ביותר - לפשוט את הרגל.

הדרך היחידה השל המשקיע הממוצע לאבחן קשיי נזילות הוא לבדוק את תזרים המזומנים של החברה דרך קריאת דו"ח תזרים מזומנים.

ממה מורכב הדו"ח

דו"ח תזרים מזומנים נחלק לשלושה חלקים:

1. תזרים מזומנים מפעילות שוטפת

2. תזרים מזומנים מפעילות השקעה

3. תזרים מזומנים מפעילות מימון

מה נחשב "מזומנים":

"מזומן", כפי שמגדירה אותו לשכת רואי החשבון, כולל מזומנים בשקלים ובמט"ח שיושבים בחשבון העו"ש של החברה; פיקדונות בנקאיים שמיועדים למשיכה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; ואיגרות חוב ממשלתיות שתקופת פדיונן - בעת ההשקעה בהן - לא עלתה על שלושה חודשים.

ההגדרה אינה כוללת פיקדונות בנקאיים לפרקי זמן ארוכים יותר, משיכות יתר שנעשו בחשבון העו"ש, מזומנים ששימושם מוגבל (משועבדים או מיועדים למטרות ספציפיות) וגם לא ניירות ערך סחירים, בשל הסיכון הגלום בהם ואי-הוודאות באשר ליכולת החברה לממש אותם בשוק ההון בתנאים סבירים.

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת

כשמו כן הוא - תזרים מפעילותה היומיומית של החברה. בחלק זה של הדו"ח לוקחים את הרווח הנקי של החברה ומבצעים פעולות התאמה שלו למונחי מזומן. פעולות אלו נחלקות לשתי קבוצות. הראשונה - פעולות שנרשמות בדו"ח רווח והפסד אך לא יבואו לידי ביטוי בדמות מזומנים כמו הוצאות פחת של החברה על ציוד שרכשה, והשנייה - פעולות שהחברה תקבל בגינן מזומנים או תוציא בגינן מזומנים אך אלו יזרמו אל קופת החברה ומתוכה במועד מאוחר יותר מזה שבו הן נרשמות בדו"חות.

דוגמה:

חברה מכרה אחד ממוצריה תמורת 100 שקלים באשראי בתחילת 2010 אך הלקוח מחויב לשלם תמורתו רק בתחילת 2011. החברה תרשום את המכירה כהכנסה בשנת 2010 - אף שהתשלום בגינה עדיין לא התקבל - ולכן יתרת הלקוחות של החברה (סעיף שמפרט כמה הלקוחות חייבים לה) תגדל באותו סכום. סכום זה ינוכה מהרווח הנקי של החברה, בעת ההתאמה למונחי מזומן.

לאחר ביצוע ההתאמות השונות מתקבל תזרים מזומנים מפעילות שוטפת נטו, ובמילים אחרות - הרווח "המזומני" של החברה, שמשמעותו כמה מזומנים יצאו מקופת החברה או נכנסו אליה רק מפעילותה היומיומית.

תזרים מזומנים מפעילות השקעה

החלק השני של התזרים מתייחס למזומנים הכרוכים בפעילות השקעה של החברה. כאשר החברה רוכשת ציוד או משקיעה כסף בחברה אחרת, פעולות אלו לא באות לידי ביטוי בדו"ח רווח והפסד שכן מדובר בהשקעה ולא בהוצאה שוטפת.

דוגמה:

חברה רכשה לפני חמש שנים בניין, ושווי רכישתו מופיע בספריה בסכום של 5 מיליון שקלים. לאחר חמש שנים מוכרת החברה את הבניין תמורת 6 מיליון שקלים, ובדו"ח רווח והפסד יופיע סעיף של "רווח ממימוש נכסים" (רווח הון) בסך של מיליון שקלים. עם זאת, בפועל זרמו לקופת החברה 6 מיליון שקלים, וסכום זה יופיע בחלק של תזרים מזומנים מפעילות השקעה.

תזרים מזומנים מפעילות מימון

פעילות מימון פירושה, בין היתר, הנפקת מניות ו/או אג"ח, מימוש אופציות של עובדי החברה, תשלומי דיבידנד לבעלי המניות, לקיחת הלוואות ופירעונן, וגם תשלומי ריבית בגין הלוואות שנלקחו.

דוגמה:

אם חברה לקחה מהבנק הלוואה בגובה של 10 מיליון שקל, הלוואה זו תופיע כסעיף חיובי בתזרים מזומנים מפעילות מימון (כי מדובר במזומן שנכנס לתוך החברה). עם זאת, אם החברה שילמה חצי מיליון שקל בגין הריבית על ההלוואה לעיל, תשלום הריבית יופיע כסעיף שלילי (כי מדובר במזומן שיצא מתוך החברה).