מחלקת הספורט? מחלקת פספורט!

את הפרשנות נשמור לטורי הספורט, ולמי שלא מתעניין בכדורגל עד כדי כך, נבהיר רק כי מדובר במשחק שיכריע, קרוב לוודאי, את גורל אליפות ישראל בכדורגל - מכבי חיפה או הפועל תל-אביב, אחת מהן תזכה הערב (ב') למקדמה עצומה בדרך אל התואר. עכשיו אפשר לדבר על טלוויזיה?

בערוץ 1, מתברר, לא ממש יודעים מה לעשות עם הכסף שלכאורה חסר להם. טוב, קשה להאשים אותם - זה הכסף שלנו, לא שלהם מהבית - ולפיכך קל יותר לבזבז אותו על שטויות. מחלקת ספורט מפוארת יש לרוממה, מחלקת ספורט שבמשך 25 שנות שלטון יחיד התעללה בחובבי הספורט באשר הם.

את שנותיה הראשונות של מחלקת הספורט ניתן לסכם בהתפעלות יחסית ובעובדה שהצמיחה מתוכה אנשים כאלכס גלעדי, דן שילון ורפי גינת. את מה שקרה לאחר מכן ניתן לתאר בעזרת אישיותו של יואש אלרואי, דינוזאור שלא שם לב שהאדמה סביבו רועדת כשפטר את מעברו של יורם ארבל לערוץ 5 הצעיר במילים "שיילך לשדר דוק".

בינתיים נשאר הערוץ הראשון עם הדוקים, אבל מאחר שמחלקת ספורט יש, צריך להאכיל אותה לשובע. כך אירע שברגע שהביקורת הציבורית והמחסור הכלכלי גרמו לערוץ 1 לוותר על שידורי משחקי הכדורסל של מכבי תל-אביב באירופה, היא נחפזה לרכוש את זכויות השידור של ליגת העל בכדורגל.

הערב אמורה להיות אחת משעותיה היפות של המחלקה, שתפתח את הערב עם אולפן מיוחד, תשדר בצוות מוגבר, תפרשן, תראיין ובעיקר תוכיח לכל עם ישראל שאת מה שבאולפן ליגת האלופות למשל כבר שכחו מזמן, בערוץ 1 לא ילמדו לעולם. הגרפיקה תהיה מסורבלת, החסות של ה"טוטו ווינר" תיראה תמיד כמו תקלה בשידור, ובוני גינצבורג יעורר בעיקר געגועים קשים לדמויות כמו מודי בר-און או יורם ארבל.

ברקע השידור הזה, יעמוד כמובן המאבק האימתני על "מי ייסע למונדיאל בדרום-אפריקה?" שמעלה נשכחות מהימים שבהם רפי גינת לא נשלח למונדיאל בארגנטינה ב-1978, "ערק" לכלבוטק כמחאה, והשאר היסטוריה. כלומר, מעתה אמרו לא "מחלקת הספורט" כי אם "מחלקת פספורט".

כשערוצים מסחריים רוכשים זכויות שידור של אירועי ספורט, הם בונים את השידור על אאוט סורסינג של מקצוענים. שדרנים ופרשנים, כמו גם צוותי צילום, אפשר לשכור בלי להפוך אותם לעובדים קבועים. אבל ברשות השידור? הצחקתם אותי, חברים! להם יש מחלקת ספורט רעה לתפארת וכסף בלי סוף. הכסף שלנו.

אחד נגד ליגת העל
"אחד נגד 100", ב' 21:00, ערוץ 2

אם לא התעורר בזמן אף אחד ברשת, הרי שהערב, בדיוק כשתיפתח המחצית השנייה בהתמודדות בין מכבי חיפה להפועל תל-אביב, יפתח אברי גלעד את העונה החדשה של "אחד נגד 100".

מדובר בתוכנית שאני מחבב, לפעמים אפילו מחבב מאוד, תוכנית שמוציאה מהמנחה שלה את המיטב ומוכיחה שאפשר לשלב ידע כללי ברמות גבוהות עם כיף לכל המשפחה, מתח ותחרות. אבל למה חברים, למה "לבזבז" את תוכנית הפתיחה על הערב האחד והיחיד שבו יופנו לא מעט עיניים לערוץ 1 ולמשחק העונה בכדורגל?

לפעמים נדמה כי בזכיינית ערוץ 2 רשת עושים את כל הטעויות האפשריות בטלוויזיה: מחר (ג') למשל תעלה שם לעונה חדשה ומוקדמת, שאליה הוקפץ ב"צו 8" רפי גינת, היחיד שמצליח לספק את הסחורה בטבלאות הרייטינג. כלומר, ברשת צריך להתאמץ מאוד כדי להגיע אל מעל לקו ה-20% בטבלאות הרייטינג.

מה עושים? לוקחים את אברי גלעד, שבעונה הקודמת הצליח לייצר עם החידון החביב הזה, מספרים לא רעים באופן יחסי למוצאי שבת, ותוקעים אותו מול שלומי ארביטמן ואיתי שכטר, יניב קטן וגילי ורמוט - וזה עוד אצל זכיין שבעוד 5 שבועות יבקש לחזר אחרי אוהדי הכדורגל עם 8 משחקים מתוך המונדיאל.

ידע כללי הוא תכונה מבורכת, אבל הוא לא תחליף לשכל ישר.