"בושה שאין לנבחרות האפריקניות מאמנים מאפריקה"

‎‎זוכה תואר שחקן המאה בכדורגל האפריקני מצמיד שקית קרח ללחי שלו. כואב לו. "אני אוהב ללעוס עצמות, עצמות של תרנגול הודו", ממלמל ג'ורג' וואה במבטא ליברי שמקשה עוד יותר להבין אותו. יום אחד, בזמן שצפה בטלוויזיה, הוא נשך את העצמות האלו קצת יותר מדי חזק ונפצע.

בסוף השבוע שעבר ביקר וואה בהולנד, ובילה זמן רב אצל רופאי השיניים המקומיים. בין לבין, הוא מצא זמן לדבר על אפריקה והמונדיאל המתקרב בדרום אפריקה, והאם זה הולך להיות מונדיאל "אפריקני".

אנחנו זוכרים את וואה כחלוץ אכזרי, שפעם אחת רץ את כל המגרש ובסוף הבקיע שער עבור מילאן. אבל כשמסתכלים עליו, לא נראה שנותר זכר מהתקופה הזאת. הוא לובש חליפה כחולה מחויטת, מרכיב משקפיים, ויש לו גם את הכרס האופיינית לפוליטיקאים מסוגו. האיש הידידותי הזה הופך לסילביו ברלוסקוני של ליבריה: יש לו אימפריית תקשורת קטנה משלו, וב-2005 הוא הפסיד את הבחירות לנשיאות המדינה רק בסיבוב האחרון. הטיעון העיקרי נגדו בליבריה היה שהוא "לא איש ספר". מאז החליט וואה לשפר את התחום הזה באוניברסיטת ‏‏DeVry‏ במיאמי, ארה"ב, שם הוא מתגורר. בקיץ הקרוב הוא אמור לסיים את לימודיו. הכרת ספרים יכולה לעזור לו לנצח בבחירות בליבריה בשנה הבאה.

***

לפחות בתחום הכדורגל, וואה הוא כבר פוליטיקאי-על. הוא השפיע על פיפ"א להביא את המונדיאל לדרום אפריקה. הוא כבר פיצח את הרטוריקה הפאן-אפריקנית שאותה מזכירים בהקשר של הטורניר הזה. ב"יום אפריקה" החגיגי בהאג, הולנד, נאם וואה בפני המקומיים ואמר: "זוהי האחריות שלנו לוודא שדרום אפריקה תארגן מונדיאל יפהפה. הטורניר יכול להביא שלום, ופיוס בין האפריקנים ויתר העולם".

אבל למרות השאיפות הכלל-אפריקניות של וואה, מדובר ביבשת חצויה ומפולגת. האם אנשים במונרוביה, העיר שבה נולד וואה, ירגישו חיבור ליוהנסבורג, שתי ערים שרחוקות פיזית ומנטלית מרחק של עולם שלם ביניהן? "במונרוביה יצפו במונדיאל", אומר וואה. "תחנת הטלוויזיה שלי הולכת לשדר את המשחקים בחינם. אלו שאין להם טלוויזיות בבתים יוכלו לצפות בטורניר בבית הקולנוע, או בדירה של השכנים. זה תמיד היה ככה".]האם הרבה אוהדים ליברים יכולים להרשות לעצמם להגיע לדרום אפריקה לצפות במונדיאל? "חלק מהם יגיעו. אני אגיע, ואני אוהד ליברי".

‏‏***

עבור וואה, חלק מהעניין במונדיאל הזה הוא לייצר מחווה לנלסון מנדלה. הוא שמע שלמר מנדלה, בנקודה מסוימת בשנים שלו במחתרת, היה דרכון ליברי. וואה ביקר בדרום אפריקה בפעם הראשונה ב-1996, לשחק באליפות אפריקה לנבחרות. "הסיבה שהגעתי לטורניר היא כדי שאוכל ללחוץ יד למנדלה ולחבק אותו". הוא מחקה את אותו חיבוק היסטורי, ואז עובר לדבר באנגלית עם מבטא מערב אפריקני: "אני מרגיש שמנדלה צריך לראות את המונדיאל הזה לפני שהוא עוזב אותנו".

וואה אומר שזאת "בושה שלחמש מתוך שש הנבחרות האפריקניות בגביע העולמי יש מאמנים שאינם אפריקנים. אני חושב שלהגיע למונדיאל כשהיסודות שמנחים אותך הם אירופיים - זו יכולה להיות בעיה". הוא מקווה שהאפריקנים יוכלו לעשות מה שהברזילאים עושים, כלומר, "להגיע למונדיאל עם הסגנון שלנו".

מרגע שהוא מזכיר את ברזיל, הזהות הפן-אפריקנית של וואה מתחילה להתפורר. כשהיה ילד בשכונת עוני במונרוביה, הוא גודל על-ידי סבתו ששלחה אותו לשחק בקבוצה שנקראת "ברזיל הצעירה". לפתע הקול שלו שר בהחלטיות: "אני אוהד של ברזיל, אתה מבין. כשצפיתי במונדיאל 1986, הייתי ילד, הלכתי לבית קולנוע כדי לראות את הטורניר. כשראיתי את ברזיל מפסידה, בכיתי. מאז רציתי להפוך לברזילאי, רציתי לנסוע לברזיל. ואני בטוח שכל הליברים יגידו לך מה ההפסד הזה של ברזיל עשה להם.

"כשאתה הולך לברזיל, אתה מרגיש כמו באפריקה. אתה אוכל את אותו האוכל, מתנהג אותו דבר. תאמין לי שבמונדיאל, אחרי שהנבחרות האפריקניות יודחו, אני אעודד את ברזיל".

הכלכלן-פילוסוף וזוכה פרס הנובל אמרטיה סן ודאי היה עושה דיאגנוזה כזאת על וואה: "אפריקני" זו רק אחת מהזהויות הרבות שלו. זה הולך להיות מונדיאל אפריקני, וכנראה שבמידה מסוימת גם מונדיאל אפרו-ברזילאי.