חבל על זמנך, רונה רמון

אני תומך ב"חוק בשורת איוב", אך אין טעם באישורו כי חוקים הנוגעים לתקשורת לא נאכפים

היה צורך ברונה רמון כדי שתהיה התייחסות לבעיית חילול השכול על-ידי התקשורת. הכוונה היא להצעת חוק שהגיש שי חרמש (קדימה), לפיה ייאסר על צלמים ועיתונאים להתקרב אל משפחות שכולות ב-48 השעות לאחר שנודע למשפחות על אסונן. העובדה שיש צורך בהצעת חוק כזאת מלמדת עד כמה בלתי אנושית הפכה להיות התקשורת, בעיקר המסחרית.

לכן מצא חרמש לנכון ליזום את החוק. רונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט אילן רמון, שמעה על כך והביעה תמיכה, לאחר שאת הידיעה על מות בנה אסף קיבלה מפיה של עיתונאית, לפני ששמעה על כך באופן רשמי ומסודר.

ברור מאליו שהתגייסותה של רמון למען הצעת החוק העלתה אותה לכותרות, כי ממנה אי-אפשר להתעלם. אולי גם שרי הממשלה, מהם מבקשת רמון לתמוך בחוק, לא יוכלו לסרב לה. ואולי בסוף החוק יאושר, כפי שרמון וחרמש רוצים.

אז מה? אם יש משהו שלא חסר לנו בכלל, ובהקשר של התקשורת בפרט, זה חוקים. המחסור שכן קיים - ובשפע - הוא של אכיפת החוקים.

קחו לדוגמה את החוק להגנה על כבוד החולה, האוסר על צילומי תקריב של פצועים וחולים. מה אנחנו רואים, כמעט מדי יום, במהדורות האסונות בטלוויזיה, שבטעות נקראות עדיין מהדורות "חדשות"? אנחנו רואים שפע של דם, של סבל החולים, של נאקות הפצועים, של ייסורי הגוססים - מהכי קרוב שאפשר. והכל מתפרסם, בעיתונים, כשאפשר לחוש בריר הנוזל משפתי הכתבים והעורכים על ההישג העיתונאי, על התמונה ה"מוצלחת", על הבכי שהכתב הוציא מהאם, הרעיה, הילד, על הדמעות שהצלם הצליח "לתפוס".

דוגמה נוספת: על-פי החוק (וגם האתיקה שכבר אינה קיימת), מותר לפרסם פרטים על אדם שלציבור יש עניין בהם. אם תטרחו לבדוק, תמצאו יותר דיווחים על נושאים שאין בהם שום אינטרס ציבורי, מאשר להיפך. קוראים לזה רכילות, מציצנות, אבל נמנעים לקרוא לזה בשם האמיתי: עבירה על החוק. זאת, משום שלתקשורת, הצהובה בעיקר, אין עניין שהציבור יידע על כך. ויש עוד דוגמאות לרוב.

מה זה אומר? זה אומר שהבעיה אינה חוקים, אלא אכיפתם. כלומר, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה. התקשורת מתעלמת מהחוקים? גם היועץ המשפטי ופרקליטיו מתעלמים מהם, בגלל חששם להתעמת עם התקשורת.

משום כך, ולמרות שאני תומך לחלוטין בתוכן החוק, אני מתנגד לאישורו. כי כל חוק שאינו נאכף רק גורם לביזוי של החקיקה ושל המערכת שאמורה לאכוף אותה. מוטב פחות חוק טוב אחד, מאשר עוד חוק מת.

הערה בעניין בלאו-הארץ

כאשר יהיו לפרקליטות כמה דקות פנויות, כדאי שיבדקו אם יש עבירה, או שותפות לעבירה, או סיוע לעבירה, בכך שעורכי ובעלי עיתון "הארץ" מסייעים ומממנים את בריחת העיתונאי אורי בלאו מהחוק; והאם נכון ושוויוני לקיים משא-ומתן עם הנמלט ועיתונו כל עוד הוא בחו"ל.