מתי מותר לשקר בראיון עבודה

בתהליך חיפוש עבודה יש דברים שלא כדאי להסתיר, למשל גיל, ויש שקרים שממש קשה להימנע מהם. הנה כמה פיתויים כאלה.

שכר בעבודה קודמת

מפתה לעגל מעלה את השכר הקודם לטובת נקודת פתיחה טובה בתהליך המשא ומתן. הלא משא ומתן הוא משחק, וכללי משחק הם אינם חוקים. מלבד הצלחה במשא ומתן, מועמד שמציג שכר גבוה יותר מהשכר המאפיין את התפקיד והדרג שלו, מטפח את תדמיתו בעיניי המראיין, שיסיק כי מקצועיותו וביצועיו הובילו לשכר זה.

יחד עם זאת, יש לזכור שהמגייסים מודעים לדקויות טבלאות השכר בשוק, ולכן הפרש משמעותי בין השכר המאפיין לזה שמוצג בריאיון ייתפס כשקר, ויעלה תהייה בקשר לסיבת העזיבה של אדם, אם שכרו כה גבוה ומעל הממוצע המקובל בשוק לתפקיד מסוגו.

פיטורים

אין טעם להצהיר בגלוי "פוטרתי". אמירה כזאת נושאת עמה סטיגמות שימשיכו ללוות מועמד גם אחרי שיתקבל לעבודה. אם המראיין לא מבקש לדעת את סיבת העזיבה, אין צורך להתנדב לספר.

יחד עם זאת, אם המראיין שואל, אין מנוס מלחשוף את האמת. ברור שמראיין שיגלה שהמועמד שלו פוטר רק בשיחה עם הממליצים, לא יקבלו לעבודה.

יחסים גרועים עם מנהל קודם

לא כדאי לדבר בריאיון על קונפליקטים עם מנהל קודם. זה מדליק נורה אדומה באשר ליחסי האנוש של המועמד, וגם באשר ליכולותיו המקצועיות (שאולי לא סיפקו את מנהלו ויצרו עימותים). המראיין יחשוש לקבל מועמד שיש סיכוי שהוא בעייתי מהבחינות הללו, גם אם ישמע בפירוט על נסיבות העימותים.

יתרה מזו, מועמד שמשקיע את זמן הריאיון לתיאור שלילי של הבוס שלו, מצטייר כמי שאינו מפריד בין עיקר לטפל, ושסוחב מטענים שליליים שישפיעו לרעה על עבודתו ועל יחסיו עם מנהליו.

לכן יש להתייחס להיבטים החיוביים ביחסים. אם קשה למצוא כאלה, יש להשיב בלקוניות, למשל: "היחסים היו שגרתיים", או "למדתי ממנו המון". אם יתבקש לדעת מה למד, המועמד יכול להשיב - "לעמוד על עקרונותיי". המראיין יבין שאין מדובר בחברות אמיצה, ויוכל רק להעריך את ניקיון לשונו של המועמד.

תכניות לגבי העבודה המוצעת

משרה שמועמד מתראיין אליה עשויה להיות רק תחנה בדרך בעבורו, למשל מקור פרנסה עד שיתבסס כעצמאי או עד שימצא עבודה בתחום שבאמת מעניין אותו.

מובן שמועמד שרוצה להתקבל לעבודה צריך להסתיר עובדה זו בריאיון, אך עליו לקחת בחשבון את האפשרות שמראיין מקצועי ורגיש ירגיש, בין המילים, במוטיבציה הנמוכה שלו, שתהיה בעוכריו גם בביצוע תפקידו.

"כמעט תעודה"

יש מועמדים שמתאימים למשרות באופן מושלם, אך בגלל רף השכלה שמציב המגייס, נשארים במרחק נגיעה מהן.

כשלמועמד רוב הידע החשוב, והכישורים והמאפיינים הדרושים - טיפשי שלא לקבלו בגלל תעודה. לכן, סטודנט בסוף דרכו יכול לציין כרגיל תחת "השכלה" את השנים המיוחסות ללימודים:

השכלה

2010-2007: לימודים לתואר שני באוניברסיטת תל אביב

זה לא שקר, משום שהמועמד באמת למד בשנים הללו. מה שחשוב הוא מקצוע הלימוד ומוסד הלימודים, ואין צורך לפרט בקורות החיים יותר מכך.

יחד עם זאת, בריאיון העבודה לא כדאי להסתיר זאת. הלימודים אולי יצריכו היעדרויות מהעבודה, וארגון בירוקרטי יכול לדרוש לראות תעודה אף לאחר קבלה לעבודה. אז יש לספר על כך ברוגע מוחלט, ולומר שזו משימה קלה לביצוע, זניחה מבחינה מקצועית, והתחנה האחרונה בהחלט למסגרת לימודים זו.

הנקודות הרגישות: פרטים אישיים

קבלה לעבודה צריכה להיות מותנית ביכולות מקצועיות ובכישורים אישיים. אין שום סיבה לחשוף מידע אישי שהוא מושא לסטיגמות רשעיות. כל עוד המועמד כשיר לעבודה ככל האדם ונמצא מתאים לתפקיד, מידע פרטי יכול (וצריך) להישאר פרטי.

הבעיה היא שמראיינים רבים מרשים לעצמם לשאול בישירוּת על נושאים אישיים, כמחלות, תרופות, תכניות לגבי היריון (על פי חוק אין חובה לחשוף היריון לפני החודש החמישי), עיסוק בן הזוג (כדי להסיק לגבי המצב הכלכלי). הם נוגעים בנקודות רגישות אצל המועמדים, הראיונות הופכים למביכים ומתוחים, ואין לכך שום תועלת לאף אחד מהצדדים. למשל מועמדת שמצויה בטיפולי פוריות ונשאלת מדוע אין לה ילדים, או מועמד שנשאל לעיסוק בת זוגו שפוטרה לאחרונה.

בעיניי זו חוצפה, וודאי שלא תפקידו של המראיין לחדור בגסות לפרטיות האדם שמולו. השאלה האישית ביותר שהוא רשאי לשאול היא "מהן התכונות החיוביות והשליליות שלך".

לכן, התשובה לשאלות מהסוג הזה צריכה להיות אמביוולנטית. כאלה שמצד אחד לא מדליקות נורה אדומה אצל המראיין, ומצד שני משאירות פתח לשינוי. למשל, עובדת יכולה להשיב בנושא תכניותיה לגבי ילדים: "כרגע אין לי תכניות כאלה" - גם אם היא מנסה כבר כמה חודשים להיכנס להיריון. כשתהרה, המעסיק לא יוכל לעשות כלום בנידון, ומבחינתו מה שקרה הוא שהשתנו לעובדת שלו התכניות, וזו הרי זכותה.

מילה למועמדים

איני קוראת לכם לשקר, אך אל תמהרו לנדב פרטים בלי שנשאלתם לגביהם. הציגו תמיד את המציאות באור מחמיא, והבליטו את הפרטים המרשימים שמהווים יתרון לתפקיד, זאת על חשבון מידע מביך או בעייתי.

1. האם שיקרתם פעם בקורות החיים או בריאיון עבודה? לגבי מה לגיטימי לשקר, לדעתכם?
2. האם גיליתם שמועמד שיקר לכם? כיצד פעלתם כשגיליתם זאת?

• יעל מהודר היא יועצת ארגונית ובעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית. הדברים הכתובים במאמריה מבוססים על הניסיון ועל הידע המקצועי הרב שצברה בתהליכי ייעוץ ארגוני ופיתוח מנהלים בחברות ובארגונים שונים בתחומי ההייטק והתעשייה, ובעבור אנשים פרטיים.
• הדברים מיועדים להעשרת הידע בלבד, אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי אישי
  המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה.
• לקשר עם יעל מהודר יש לכתוב לדוא"ל Yaelmehoudar@gmail.com.
• במשך השבוע אפשר להמשיך לטקבק עם יעל מהודר דרך הדעות "המדוברות ביותר" בעמוד הבית, ודרך קישור זה [http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=3632&fromerechmusaf].