הממונה על השכר לשעבר: המגזר הציבורי שואף לבינוניות

יוסי קוצ'יק: "יש לאחד את נציבות שירות המדינה יחד עם הממונה על השכר, תחת קורת גג אחת"

בימים אלו מנהלים יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, והממונה על השכר באוצר, אילן לוין, מו''מ אינטנסיבי על הסכם קיבוצי חדש למגזר הציבורי. גם השנה יראה המו''מ כבזאר טורקי, שבו הצדדים נלחמים על חצי אחוז למעלה או למטה. ליוסי קוצ'יק - הממונה על השכר באוצר ב-1994-1999 - יש רעיון מרענן: להגיע קצת יותר רחוק ולהציל את המגזר הציבורי מהבינוניות שאליה הוא נקלע, כלשונו.

חלף יותר מעשור מאז שקוצ'יק עזב את האוצר. עם זאת, הסוגיה עדיין בוערת בו כאילו מעולם לא עזב את המשרד בירושלים. ממשרדו בתל אביב הוא מתבונן בדאגה על השיתוק שפקד את המגזר הציבורי, וקובע בשיחה עם "גלובס" כי ללא שינוי מבני עמוק ומהיר, הבינוניות במגזר הציבורי מובטחת.

אז אף פעם לא תהיה מצוינות בשירות הציבורי?

"הפסקנו לדבר במגזר הציבורי על מצוינות והתייאשנו מלשאוף לשם, למרות שיש שם איי איכות. המגזר שואף לבינוניות ומתחת לכך. הסיבה איננה היעדר אנשים טובים במגזר הציבורי, להיפך. אני רואה את האנשים הללו, כי אחרי שהם במגזר הציבורי הם מגיעים למגזר הפרטי".

אז מה הסיבה?

"הבינוניות הכבדה במגזר הענק הזה נובעת משלושה רבדים של חסמים. הרובד העליון פוליטי. כיום, בחלק עצום מהמטלות המוטלות על המגזר הציבורי נדרש שת''פ בין-משרדי. האינטרסים הפוליטיים לא מאפשרים זאת, ואין לאף מנהל במגזר הציבורי מה לעשות".

החלקים בפאזל

אז לא האוצר ולא ההסתדרות יכולים לשנות את שיטת הממשל. מה הם יכולים לעשות?

"מרבית אמצעי הייצור שעומדים לרשותם של מנהלים במגזר הפרטי לא עומדת במגזר הציבורי: התקציב נקבע בעיקר על ידי אגף התקציבים, ניהול הכספים על ידי החשב הכללי, השכר נקבע באופן מוחלט על ידי המונה על השכר באוצר והמבנה הארגוני והטיפול בפרט על ידי נציבות שירות המדינה. התוצאה ברורה: מנהל במגזר הציבורי לא מנהל כי אין לו מה לנהל - הוא כולו נתון לשליטתו של האוצר".

אז מה אפשר לעשות?

"בנושא התקציב יש צורך ברפורמה שתיתן יותר כוח למשרדים. אגף התקציבים שונא מונופולים, אך המונופול הגדול מצוי בתכנון, כאשר הוא גוף מוגבל עם 60 איש וחלק עצום מהידע לא נמצא בידו. הייתי מצפה מהמדינה ומההסתדרות ליצור הסכמי שכר ייחודיים. לא כל הסכם שכר מתאים לכל ארגון. לא יכול להיות שסגרת הסכם שכר במשרד אחד ובגלל השלכות רוחב, אתה חייב לתת את אותו הסכם למשרד אחר".

מה לגבי הנציבות והממונה על השכר? יש שם כפילויות?

"הייתי מצפה בתחום הזה שיאחדו את הנציבות עם הממונה על השכר, תחת קורת גג אחת, בתוך משרד האוצר. אין כיום דבר כזה שנקרא ניהול המשאב האנושי במגזר הציבורי. אין אפשרות לקחת את המשאב האנושי כחלק מהאסטרטגיה ומהחזון - כיום זה ניהול של בוחלטריה. לכן אני אומר: קחו את שתי הרגליים הללו (הממונה והנציבות - א.פ) ותחברו אותן יחד".

תמיד האוצר אשם. מה עם ועדי העובדים?

"זה הרובד השלישי - ההסכמים הקיבוציים. אני בעד הסכמים קיבוציים, אבל מה שקרה במנהל הציבורי הוא שהעובדים הפכו בפעול לשותפים בניהול כוח אדם - ממש 50-50. אתה לא יכול לנייד עובדים, לתגמל מצטיינים, אין משמעות למוסד הערכת עובדים, שכר עידוד הפך להיות עידוד לשכר, הכנסת טכנולוגית חדשות נתקלת במו''מ מתישים, שינויים מבניים בלתי אפשריים ופיטורי עובדים הם רק לפי הסכמי פרישה יקרים; הכול כבר כתוב לך מראש בהסכם. בגלל המכלול הזה אין כל משמעות לתוכניות עבודה, כי זה ממש לא משנה אם אתה משיג את היעדים, או לא. כשאתה עוגן את שלושת הרבדים שציינתי - הבינוניות מובטחת".

מה אתה מציע?

"קראתי להסתדרות ולממשלה שהעשור הזה יוקדש כולו להסכמי השכר, לעידוד המצוינות והגברת הגמישות הניהולית במגזר הציבורי. חייבים שהסכמי השכר הבאים יטופלו בצורה יסודית. זה חובה, אחרת, רמת השירותים הציבוריים תלך לאחור. אני רוצה להדגיש: זו לא בעיה של עובדים לא טובים; זה לא קשור. יש לנו את כל החלקים בפאזל, רק הם לא מונחים נכון".

צרו איתנו קשר *5988