סין בוחשת בקערת המט"ח

הכלכלה הגלובלית נמצאת במשבר כלכלי חריף: מצד אחד, המשבר בגוש האירו, שפרץ לאחרונה 'בהובלת' יוון, מאיים להתרחב ליתר מדינות ה-PIIGS וקיימת סכנה להתפרקות הגוש. כדי להתמודד עם המשבר הקים גוש האירו בהשתתפות קרן המטבע הבינלאומית, ה-IMF, קרן סיוע בהיקף של טריליון דולר.

מצד שני, כלכלת ארה"ב סובלת מגירעונות גבוהים ביותר בחשבון השוטף ובתקציב, המצטברים לחובות חיצוניים וציבוריים ענקיים. כתוצאה מהסיכון ומאי-הוודאות העצומים, נפגעת מאוד הפעילות הריאלית הגלובלית.

ארה"ב מקיימת דיאלוג, די עקר, עם סין בדרישתה לייסף את היואן מול הדולר במידה ניכרת, כדי לאפשר 'תחרות הוגנת', אך התוצאה היא צבירת יתרות ענק בנכסים דולריים על-ידי סין, כנגד הגירעונות של ארה"ב, בהיקף מצטבר של כ-1.6 טריליון דולר, כשני-שלישים מכלל הרזרבות בסך 2.4 טריליון דולר שנצברו ע"י סין.

ההיסטוריה הכלכלית רצופה ניסיונות כושלים לייצוב שערי חליפין. כמעט כולם הסתיימו בכישלון. בבסיס הכישלונות נמצאת סתירה מובנית בחתירה להעניק למשטר שער חליפין, בו-זמנית, שלוש תכונות שאינן עולות בקנה אחד.

פרופ' פול קרוגמן היטיב לתאר כישלון זה שכונה, 'השילוש הבלתי אפשרי': "הנקודה היא שאינך יכול להשיג הכול. מדינה חייבת לבחור שתיים מתוך שלוש. היא יכולה לקבע את שע"ח בלי להחליש את הבנק המרכזי שלה, רק על-ידי שמירת שליטה בתנועות ההון, כמו סין. היא יכולה לאפשר תנועות מטבע חופשיות, ולשמור על ריבונות מוניטרית, רק אם תימנע מקיבוע כמו בריטניה; או שהיא יכולה לאפשר תנועות חופשיות ולקבע את המטבע, רק אם תוותר על יכולת כלשהי לכוונן את שערי הריבית כדי ללחום באינפלציה או במיתון, כמו אירופה".

לפי קרוגמן, לא ניתן לעמוד בו-זמנית בשלוש התכונות לעיל. אך להערכתנו, ניתן לקיים יציבות טובה בין גושי מטבע. התוצר הגלובלי ב-2009 נאמד ב-70.3 טריליון דולר. מזה, ארה"ב כ-14.3 (PPP), סין כ-8.9 טריליון וגוש האירו כ-10 טריליון דולר. תוצר שלושת הגושים מהווה כ-33.2 טריליון, השקולים ל-47.3%. ארה"ב וסין לבדן אחראיות ל-23.2 טריליון דולר, המהווים 33%.

ישנה הצדקה להתבונן ב'זוג המוזר', ארה"ב וסין, שכן קיימת זיקה הדוקה בין מטבעותיהן, הודות למדיניות שע"ח מפוקח של היואן לדולר על-ידי הבנק המרכזי הסיני, קיימת גם תקופות ייסוף, איטי מדי לטעמה של ארה"ב, של היואן. מנגד, חולשתו של האירו מול היואן מדאיגה את סין, עקב פגיעה משמעותית ביצואה לגוש האירו.

להערכתנו, על רקע שער האירו הנמוך, עשויה סין להסיט חלק מהרזרבות שלה מהדולר, שבו מושקעים כיום כ-1.6 טריליון דולר, לאירו. הסיכון להיחלשות נוספת של האירו קטן, עקב שערו הנמוך ממילא, מה עוד שייתמך על-ידי עצם רכישתו.

כך כולם יצאו נשכרים: הדולר ייחלש מול היואן, האירו יהיה יציב יותר וסין תרכוש כצפוי מעמד דומיננטי בשוקי המטבע הודות למשקלה הכלכלי הגובר. ה'קיבוע הזוחל' של היואן, שינוע בין האירו לדולר, יסייע להתכנסות ולהתייצבות שערי החליפין ובא לגלובוס גואל.

בר-שביט הוא הכלכלן הראשי של חיסונים פיננסיים, זילבר הוא יועץ פיננסי בכיר